אהבה עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך... עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית / קבלה עצמית / הערכה עצמית / דימוי עצמי / שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ... ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל לא הוא עצמו ממש, אלא רק ... עצמו מכוער. והרעיון הוא, שאהבה עצמית או חוסר אהבה עצמית, היא לא בהכרח כלפי מי שהאדם באמת, וכלפי ה"אני" האמיתי של האדם. אלא היא גם כלפי מי שהאדם חושב שזה הוא עצמו. ואם ... הרי שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על הנושא של אהבה עצמית, אז ... את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי כל אדם בעולם, ... וכך גם ממש, אין אפשרות שתהיה לאדם שנאה עצמית וחוסר אהבה עצמית מוחלטת בשלמות. ולמה? כי בכל דבר בעולם, מוכרח שיש בו חיסרון כלשהו ויתרון כלשהו. ולכן, מוכרח, שהאדם תמיד יחווה, גם ... שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת ... הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את עצמו. אלא יחווה כלפי עצמו רגש אחיד, רגש זהה, רגש שאין בו אהבה או שנאה. והאדם סובל מדימוי עצמי נמוך, רק בגלל שיש לו ... לו הערכה עצמית גבוהה מידי. והאדם סובל משנאה עצמית / כעס עצמי / רגשות אשמה וכיו"ב, רק משום שיש לו גם אהבה עצמית / פרגון עצמי / קבלה עצמית וכיו"ב. ולמה? כי כנ"ל, יש שתי ... לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ולא שייך לאהוב או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיו"ב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי שיש לו ... כלל וכולי. וכך גם ממש, ההיפוך שלו. שמי ששונא את עצמו בשלמות אמיתית (למרות שאין דבר כזה כנ"ל), גם הוא לא ילך לאכול וגם הוא לא יברח מאש. כי הוא כ"כ שונא את עצמו תמיד, עד כדי כך ששום דבר בעולם לא עושה לו טוב. ואז ממילא הוא גם לא יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין אהבה. ובלי ... בך, תמצא גם את מה שרע בך, ואז תסבול גם מחוסר אהבה עצמית ומחוסר קבלה עצמית ומחוסר הערכה עצמית ומדימוי עצמי נמוך וכיו"ב. והדרך היחידה לצאת מהמלכודת הזו, היא על ידי הסתכלות ... אין טוב או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום משמעות מוגדרת לשום דבר ...