עכשיו מה יכול לצאת טוב למישהו שחושב שהמציאות רעה נגיד שיש מישהו שאומר המציאות רעה ואז מנסים לבדוק איתו "למה אתה אומר שהיא רעה היא לא רעה היא כן רעה היא לא רעה".

ש: הוא לא יוכל להתאכזב.

אליעד: נכון מה עוד אז קודם כל יש לבן אדם אינטרס להגיד שהמציאות רעה כי ככה כביכול הוא לא יכול לצפות לא יכול לצפות לא יכול להתאכזב, מה עוד לא רגע אז מה שאמרת זה נכון איזה עוד דברים טובים יכולים לצאת לבן אדם שחושב שהמציאות רעה?

ש: שכל מה שיקרה הוא ירגיש טוב.

אליעד: לא זה כבר נאמר קודם זאת אותה לוגיקה כאילו כי אם תחשוב שזה רע אתה לא יכול אחר כך להיפגע נגיד, מה עוד?

ש: שהוא יתאמץ כדי לשנות אותה.

אליעד: לא הוא לא מתאמץ הוא מדוכא "למה אתה מדוכא? המציאות רעה, מה אתה רוצה שהיא תהיה טובה טוב אז בא תבדוק היא גם טובה, לא אל תגיד לי שהיא טובה היא רק רעה", מה האינטרס מה הטוב שיוצא לבן אדם מכך שהוא חושב שהמציאות רעה?

ש: לא להתאמץ.

אליעד: אז לא להתאמץ לא להתאכזב ולא להיפגע זה אותו דבר, מה עוד איזו עוד דרך יש חוץ מטוב?

ש: זה אולי להסביר את הכישלונות שלו בעבר.

אליעד: נכון לא להתאכזב גם ממה שהוא נכשל בעבר כי הוא אומר "טוב המציאות רעה לכן אני דפוק זה לא בגלל שאני דפוק אלא בגלל שהמציאות דפוקה", מה עוד אז יש עוד משהו יש את הערך של האמת מה זה אומר הערך של האמת לפעמים בן אדם מה האמת שהמציאות טובה או רעה בא נתחיל עם זה מה האמת שהיא טובה או רעה היא גם טובה וגם רעה נגיד אפשר להגיד שהיא רק טובה ואפשר להגיד שהיא רק רעה אפשר להגיד שהיא לא טובה ולא רעה ואפשר להגיד שהיא גם וגם, עכשיו רוב האנשים מעדיפים לחשוב שהמציאות טובה מעדיפים כאילו יותר נוח לחשוב שהמציאות טובה אבל מה שקורה בן אדם שאומרים לו המציאות טובה הוא לפעמים מרגיש שהוא משקר אז כשהוא חושב שהמציאות רעה הוא מרוויח הרבה יתרונות.

קודם כל הוא חושב שהוא לא משקר אומנם הוא משקר לכיוון ההפוך אבל הוא לא משקר שהיא רק טובה אוקי ודבר נוסף לפעמים הוא גם מרגיש עליונות כי הוא אומר "אני לא משקר כמוהם הם משקרים אומרים שזה טוב אבל אני יותר טוב מהם אני אומר אני לא מפחד לראות את האמת שזה רע" ואז זה בכלל עושה לו טוב שהוא מרגיש שהוא יותר טוב מאחרים כשהוא אומר את האמת שהמציאות רעה. בכל מקרה עכשיו מה המהות של מה שאני אומר עכשיו מה המטרה של מה שאני אומר אני אומר שלפעמים גם בן אדם שנגיד אומר שרע לו וממש נגיד רע לו לבדוק מה האינטרס שלו כי הרבה פעמים יש לבן אדם אינטרס להגיד שרע לו ואז הוא מתפלא למה רע לו כי הוא אומר שרע לו.

ש: אבל אולי זאת האמת שלו.

אליעד: נכון אתה צודק שנייה קודם כל אתה צודק נכון אולי זאת באמת האמת שלו אז מה עושים בודקים איתו מההתחלה כאילו מבררים איתו בא נראה מה האמת מבררים ומבררים עכשיו מה קורה אם תוך כדי שבמבררים רואים שהוא מתעקש להגיד שהמציאות רעה מתעקש אומרים לו "רגע אבל הראינו לך שהיא לא רעה" ואז צריך בעצם להבין מה מחזיק אותו עם המחשבה שהמציאות רעה, מה שמחזיק אותו עם המחשבה שהמציאות רעה יכול להיות שזה עושה לו טוב שהוא חושב שהמציאות רעה, עכשיו זה לאו דווקא המציאות רעה זה גם אם מישהו נגיד שחושב שהוא כל הזמן לא בסדר "איך אני אדע שאני בסדר ואיך אני אדע שמה שאני עושה זה בסדר" יש לו אינטרס לחשוב שה - default שלו הוא לא בסדר.

מה האינטרס כי הוא כל כך רוצה להיות בסדר הוא מאוד רוצה להיות בסדר ואז הוא מרגיש מאוד רע כי הוא לא מספיק בסדר אז הוא אומר "טוב בא נגיד שאני לא בסדר בכלל" לדוגמא "ואז אני לא יכול להיות לא בסדר כי אם אני כל הזמן לא בסדר אז אני לא מצפה להיות בסדר אז אין שום בעיה" או משהו כזה, יש אנשים שב - default שלהם נגיד מישהו שואל אותך "איך אני שמה שאני עושה זה בסדר" אתה אומר לו "למה שזה לא יהיה בסדר" הוא אומר לך "לא אבל איך אני יכול לדעת שזה בסדר" זאת אומרת הוא שם את נטל ההוכחה על איך לדעת שזה בסדר, עכשיו מה הטוב שיוצא לו מלחשוב שב - default שלו הוא לא בסדר עד כדי כך שאם אתה תגיד לו "אתה בסדר" ותוכיח לו שהוא בסדר הוא ירגיש רע הוא ירעד תהיה לו רעדה "איך מה פתאום" הוא אומר "לא אני לא בסדר לא אל תגיד לי כזה דבר אני לא בסדר", סיפורים אמיתיים כן יש סיפורים יותר גרועים אבל בא נדבר על אלה.

ש: זאת אומרת הסיבה שהוא לא רוצה להתאכזב שהוא יחשוב שהוא בסדר.

אליעד: זה נכון אבל מה היה ההסבר השני שהסברתי נראה אם תפסת אותו.

ש: שהוא כנה הוא אמיתי ביחס לגבי אנשים שמשקרים על המציאות והוא יודע שהוא לא בסדר.

אליעד: נכון עכשיו איך יוצאים מלופ כזה.

ש: מסבירים לו.

אליעד: מה מסבירים לו?

ש: את המציאות כאילו את המחשבה כאילו זה מה שרציתי לשאול האם יש לו מודעות לזה שהוא עושה את זה מתוך זה שהוא.

אליעד: אז ב - default אף אחד לא חושב שיש לו מודעות לזה בברירת מחדל בן אדם לא חושב שיש לו מודעות בן אדם עושה את זה באופן אוטומטי.

ש: אז מציקים לו על זה על המודעות ואז הוא יחשוב.

אליעד: אז קודם כל מראים לו שמה שהוא אומר זה לא מחויב זה שהוא אומר "איך אני אדע שאני בסדר" והוא מניח שהוא לא בסדר ושהוא צריך הוכחה שהוא בסדר כדי להרגיש בסדר לא מחויב ברגע שזה הפך ללא מחויב זה אומר שהוא איכשהו יכול לעשות אחרת, אם הוא יכול לעשות אחרת אז הוא קודם כל רואה מבחוץ יש לו התנהגות כזאת ולא אחרת ואז שואלים אוקי למה ואז בהתחלה הוא יגיד "כי זה הגיוני" בהתחלה הוא יגיד "זאת האמת אני באמת לא בסדר" נגיד ונגיד "אוקי ולמה אתה אומר את זה בוא ניצמד לאמת למה אומר את זה" ואז אם הוא רואה שמצד ההיגיון אין היגיון בלחשוב ככה אז אומרים לו שאלה שנייה "אוקי אם אתה לא חושב ככה בגלל ההיגיון אז אתה חושב ככה בגלל איזה אינטרס מה האינטרס שלך לחשוב ככה מה הטוב שיוצא לך".

ש: הוא רואה את זה?

אליעד: לא אתה מסביר לו את המהלך קודם כל אתה בודק מה האמת קודם כל אתה בודק מה האמת בלי להסתבך קודם כל הוא אומר אני לא בסדר בא נראה מה האמת, קודם כל לפני שאנחנו מייעצים לו קודם כל בא נראה מה האמת האם באמת הוא לא בסדר קודם כל בא נבדוק מה האמת בכלל.

ש: איך אתה מסביר לו שמה שהוא חושב זה לא אמיתי.

אליעד: שנייה קודם כל אתה מסביר לו "אוקי מה אתה אומר" לדוגמא הוא אומר "איך אני אדע שאני בסדר" זאת אומרת אתה מניח שאתה לא בסדר אומרים לו "אוקי האם אתה מבין שכשאתה שואל איך אני אדע שאני בסדר אוקי אז קודם כל אז זאת אומרת שאתה חושב שיכול להיות שאתה בסדר ויכול להיות שלא כן מבין יכול להיות שאני בסדר יכול להיות שלא" או כשאתה שואל "איך אני אדע שאני בסדר" באותה מידה יכולת לחשוב "איך אני אדע שאני לא בסדר" נכון, אוקי עכשיו כשאתה אומר "איך אני אדע שאני בסדר, מה אתה חושב אתה יודע שאתה בסדר? לא אני לא יודע שאני בסדר, אוקי ואיך אתה מרגיש אתה מרגיש שאתה לא בסדר או אתה לא מרגיש כלום? מרגיש שאני לא בסדר" כי אם הוא יגיד לא מרגיש כלום גם אין בעיה לא רע למישהו מזה שהוא לא מרגיש אם הוא בסדר או לא רע לו מזה שהוא חושב שהוא לא בסדר.

הוא אומר "אני מרגיש שאני לא בסדר" אומרים לו "רגע אז למה אתה אומר שאתה לא בסדר ואתה שואל איך תדע שאתה בסדר אולי תעשה הפוך אולי תגיד אני בסדר עד שאני אדע שאני לא בסדר" ואז הוא אומר "אבל איך אני אדע שאני בסדר" תגיד לו "אוקי אבל יודע שאתה בסדר? לא, אז אולי תגיד אני לא יודע אם אני בסדר או לא עד שאני לא אדע אם אני בסדר או לא" קודם כל מראים לו את זה את הבסיס, אחרי שהוא מבין את ההיגיון של זה בהנחה שחושבים שהוא הבין את ההיגיון אומרים לו "אוקי אז אתה מבין את זה אבל אתה באופן אוטומטי פועל ככה "מה הטוב שיכול לצאת לך מלשאול כל הזמן מי אמר שאני בסדר ומי אמר שאני בסדר" ואז עוברים לשלב של חיפוש האינטרס אינטרס זה אומר שזה עושה לו טוב איכשהו.

אוקי מוצאים את האינטרס מה האינטרס של הבן אדם להגיד שהמציאות רעה ושהוא לא בסדר אחרי שמוצאים איזה אינטרס אומרים לו "אוקי תקשיב יכול להיות שהסיבה שאתה עושה את זה זה בגלל שאתה נגיד לפחד להיפגע מפחד להתאכזב" משהו כזה לדוגמא ואם הוא מבין את זה אז הוא אומר "אוקי זאת האמת מה האמת שאני לא רוצה להיפגע אז אני אומר שהמציאות לא בסדר עכשיו אני יכול לבחור או לשחק את המשחק ולהגיד היא בסדר ויש לי את האופציה להיפגע או לא מוכן להיפגע" תגיד שהיא לא בסדר אבל אל תתלונן כי אתה בוחר את זה כדי לא להיפגע אבל אם נגיד זה לא בגלל הפחד להיפגע אז מה שאני הוספתי פה שיש גם כן את הקטע של האמת כי אם לדוגמא נגיד היה בא אליך נגיד הבן שלך נניח אוקי ונגיד.

אתה איתנו אם נגיד הבן שלך היה בא אליך ואומר לך "תקשיב רע, למה רע לך? לא יודע אני לא יודע אם אני בסדר ולא יודע אם אני בסדר" עכשיו נגיד יכול להיות שאתה היית מרגיש רע מזה שרע לו ואז היית אומר לו "אבל למה אתה חושב את זה אתה בסדר אין שום סיבה שאתה לא בסדר" זאת אומרת ב - default שלך כדי להגן עליו היית אומר לו "לא אתה בסדר" אנשים ב - default יגידו אתה בסדר אלא אם כן יש לנו הוכחות שאתה לא בסדר, עכשיו בן אדם בגלל שה - default של אנשים הם כל כך לא רוצים להרגיש רע שהם ישר משקרים אומרים שהכל טוב כאילו אנשים נגיד חיוביים כביכול מעבירים את נטל ההוכחה על הרע "מי אמר שאתה לא בסדר אולי אתה כן בסדר אני אומר שאתה בסדר, לא הכל בסדר אתה בסדר אתה בסדר איך שאתה הכל טוב איך שאתה".

עכשיו בן אדם לפעמים זה מציק לו כי הוא מרגיש שמשקרים פה "איך אתה יודע שאני בסדר אם שהייתי אומר לך אני חושב שאני לא בסדר היית אומר אומר נכון יכול להיות בא נבדוק" או "אתה גם בסדר גם לא בסדר" אז זאת נשמעת גרסה יותר אמינה, יש אנשים שכשאומרים לו "אתה בסדר אנחנו אוהבים אותך איך שאתה אל תדאג יהיה טוב" הגרסה הזאת מפריעה להם כי הם מרגישים שמשהו פה שקרי ואז הם אומרים "לא מה אמרת שיהיה בסדר" אז כדי להתרחק מהגרסה השקרית הזאת הוא אומר "לא אני חושב שיהיה לא בסדר" זאת אומרת הוא מרגיש רע מכך שהוא חושב שמה שמוכרים לו זאת גרסה שקרית לא אמיתית כי היא באמת לא אמיתית או זה שהיא שקרית זה לא בהכרח בעיה אבל זה מה שמפריע לו.

ואז כדי להתרחק מזה לצד השני אז הוא אומר "לא אתם אומרים שזה בסדר אני לא רוצה להאמין להם כי אני מרגיש שמשהו פה שקר זה לא עושה לי טוב אז אני אגיד שיהיה לא בסדר שאני לא בסדר שהמציאות רעה" הבן לפעמים עושה את זה כדי להגן על עצמו מהגרסה השקרית ומה הפתרון הפתרון זה לראות את האמת להגיד לו "מה האמת האמת היא שיכול להיות שיהיה בסדר ויכול להיות שלא יהיה בסדר ומה שיהיה בכל מקרה זה גם בסדר וגם לא בסדר וכו' וזאת האמת" כי זאת באמת האמת אף על פי כן אם פה בא לך להרגיש שיותר טוב מרע תשקר ותגיד שיהיה בסדר זהו אתה לא רוצה אל תעשה את זה יש לך בחירה.

ש: אז תסבול.

אליעד: לא בהכרח אם אתה מבין מה אתה עושה אז הכל בסדר, לא נכון אם אתה תראה את האמת אתה לא יכול לסבול אתה יכול לא להרגיש טוב אבל לסבול אתה לא יכול. אתה הבנת מי שרואה את האמת שהכל גם טוב וגם רע הוא לא יכול לסבול כי אז אין לו ציפייה ואין לו אכזבה אם אתה יודע מראש שלא משנה מה אתה תעשה תמיד...