עכשיו בן אדם מרגיש שהוא כישלון למה הוא מרגיש שהוא כישלון כי הוא נכשל במשהו אני צריך נוסחא איך לגרום למישהו לא להרגיש כישלון, בן אדם אומר אני כישלון נכשלתי רגשות אשם מה עושים כדי שהוא לא ירגיש מה הנוסחא.

ש: א' בודקים אם הוא באמת כישלון.

אליעד: אתה צודק איך בודקים?

ש: ב' ואם הוא כישלון אז מה.

אליעד: לא שנייה אז בהנחה שכישלון זה רע אוקי קודם כל בהנחה שכישלון זה רע והוא לא רוצה להרגיש שהוא כישלון אוקי נניח שכישלון זה רע עכשיו אנחנו בודקים האם באמת הוא כישלון או לא אבל איך בודקים.

ש: בודקים את המקרה הספציפי אם יש מקרה ספציפי בודקים אותו.

אליעד: כן נכשל אין נכשל.

ש: לוקחים את המקרה מה זה נכשל.

אליעד: בודקים רואים שהוא נכשל "אז הלכתי לבחינה נכשלתי, עובדתית האם נכשלת? כן, מה ההגדרה של נכשלת קיבלת פחות מחמישים".

ש: האם הוא כישלון בכל התחומים.

אליעד: אין בעיה הוא אומר "אני בדרך כלל כישלון כי בדרך כלל אני נכשל" באמת בדרך כלל הוא נכשל הלאה מה עושים לו שלא ירגיש רע.

ש: מקטינים לו את זה.

אליעד: בואו אתן לכם נוסחא.

ש: מה הבעיה בזה שהוא נכשל.

אליעד: הבעיה שזאת הבעיה כי לפני שנייה אמרנו נניח שיש בעיה, הלאה עכשיו הנוסחא היא כדלקמן הנוסחא היא די פשוטה וכמובן שגם על זה דיברנו קודם אבל נסביר עוד פעם, בא בן אדם אומר "שלום נכשלתי" עכשיו שום בן אדם אף פעם לא האשים את עצמו על זה שהוא נכשל בדבר שהוא חשב שהוא לא יכל להצליח בו שום בן אדם לא האשים את עצמו על זה שהוא נכשל בדבר שהוא חשב שלא הייתה לו אפשרות להצליח בו לדוגמא שום בן אדם לא אמר אתה יודע ניסיתי לעוף באוויר ולא הצלחתי אתה לא יכול לעוף באוויר אין מה לעשות אי אפשר לעוף באוויר בן אדם לא אומר נכשלתי כי לא הצלחתי לעבור דרך קיר כי אין אפשרות לעבור דרך קיר.

אז זאת אומרת בן אדם שחושב שאין לו בחירה על משהו הוא אומר "טוב אין לי בחירה זה לא באשמתי" לא זו אף זו אלא שבן אדם שחושב שהוא כישלון הרבה פעמים זה בהשוואה לאחרים, זאת אומרת אם כולם היו יכולים לעבור דרך קיר ואתה לא אתה אומר נכשלתי אבל אם אף אחד לא יכול לעבור דרך קיר אז אין מה לעשות אף אחד לא יכול דרך קיר, אז עכשיו מה אנחנו עושים כדי להוכיח לך שאתה לא כישלון אתה אומר "שלום אני שונא את עצמי, למה אתה שונא את עצמך? כי לא הצלחתי לא עשיתי תואר באוניברסיטה, למה לא עשית תואר באוניברסיטה? כי נכשלתי כי נטשתי את התואר", איך אנחנו מוציאים אותו מזה ולא משנה מה הסיפור שהוא סיפר קודם נכשלתי בזוגיות נכשלתי בעבודה עשיתי טעות.

ש: יכולת לעשות?

אליעד: ברור שהוא היה יכול ברור יגיד לך "כן אני יכולתי ונכשלתי לא עשיתי" לא שואלים ככה שואלים אחרת אדוני, שואלים אותו לדוגמא "מה נכשלת? פרשתי מהתואר אני שונא את עצמי כי אני טיפש למה טיפש כי לא למדתי למה לא למדתי כי פרשתי מהתואר, אוקי תגיד לי מה קרה" ואז הוא מספר פרשת "באמת וואלה מתי פרשת מה היה מה למדת" הוא אומר למדתי את זה ואת זה "ואתה למדת? את זה ואת זה, באיזה שנה? את זה ואת זה, כמה למדת? את זה ואת זה, ואיך היה לך בלימודים? ככה וככה" מספרים סיפור.

ואז אומרים לו "אוקי ועזבת את הלימודים? כן, ועזבת אוקי ואתה רצית לעזוב" עכשיו שואלים אותו "ואתה רצית לעזוב?" עכשיו אם הוא אומר "כן רציתי לעזוב, אוקי אתה רצית לעזוב אז מה הבעיה אתה רצית לעזוב" הוא אומר "כולם לא עזבו ואני עזבתי, אוקי אבל אתה רצית לעזוב? כן רציתי לעזוב", עכשיו אם הוא אומר "לא לא רציתי לעזוב, אז למה עזבת" ואז הוא יגיד "תראה כי באותה תקופה בדיוק נפרדתי מחברה שלי והייתי בדיכאון ולא יכולתי ללמוד, אוקי באמת מה קרה עם החברה" ואז מספרים איזה סיפור וסיפור.

"אוקי תגיד לי ואיך השפיע עליך הלימודים" סיפור וסיפור "תגיד לי ואתה חושב שיכולת להמשיך בלימודים למרות שהיא נפרדה ממך? כן, אז למה לא נשארת אמרת שרצית אם רצית ויכולת למה לא עשית אם רצית להצליח בדבר שנכשלת ויכולת אז למה לא עשית?" אז הוא יגיד משהו אחר מפה לשם משם לפה "אוקי אז למה בסוף אתה רצית או לא רצית?" אם רצית להמשיך בלימודים אז למה עזבת כי אם רצית אין בעיה אז זה מה שרצית עשית את מה שרצית למה נכשלת אתה לא רצית להצליח אתה רצית לא לסיים את הלימודים אתה רצית להפסיק.

ואם אתה אומר "לא רציתי להמשיך רק לא יכולתי, מה באמת לא יכולת אתה בטוח שלא יכולת אוקי ואתה חושב תגיד לי ומישהו אחר נראה לך שאם הוא היה במצב הזה הוא היה יכול? כן אני חושב שאנשים אחרים אם הם היו במצב שהחברה שלהם הייתה נפרדת מהם הם היו יכולים להמשיך בתואר למה כי הם היו חושבים יותר חיובי, אוקי ולמה לא חשבת חיובי אז למה לא חשבת חיובי? כי סבתא...