חרדה חברתית קשה, טיפול בחרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית, פרנויה חברתית, טיפול בחרדות ופחדים, טיפול בחרדות קשות, טיפול בחרדה ללא תרופות, דימוי עצמי, חלק 1
מהי הגישה של אליעד כהן להתמודדות עם חרדה חברתית קיצונית?
אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ייחודית ומפורטת להתמודדות עם חרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית ופרנויה חברתית, וזאת ללא שימוש בתרופות. לפי גישתו של אליעד, אין מדובר בתיאוריה רוחנית מנותקת, אלא בתהליך מעשי שבו הוא משתמש בבעיות שמעלים אנשים, בוחן אותן באופן אישי בתוכו, ומתוך ההבנה העצמית שלו הוא מחזיר תשובות פרקטיות.
אליעד מדגיש כי כדי לפתור חרדה חברתית קשה, צריך לזהות באופן מדויק את הנקודה שבה התחושה הופכת לבעיה. לשם כך, הוא מפרק את התהליך שעובר האדם שסובל מהחרדה לשלביו השונים. המטרה היא להבין בדיוק מה האדם מרגיש, מה הוא חושב על מה שהוא מרגיש, ואיפה בדיוק נוצר הפיצוץ הרגשי שגורם לפחד.
כיצד תהליך הפירוק המדויק של החרדה נעשה בפועל?
אליעד מראה איך לפרק חרדה חברתית באמצעות דוגמה אמיתית של אדם הסובל מפחד חברתי המלווה בתחושות פיזיות כמו לחץ בבטן וקוצר נשימה. הוא מתחיל בשאלה מדויקת: מה בדיוק קרה ומתי? הוא מבקש מהאדם לתאר עובדות בלבד ולהבחין בין עובדה לפירוש. לדוגמה, האדם אומר "התחיל לחץ במטרו, " ואליעד מבהיר לו ש"לחץ" זה פירוש ולא עובדה, והעובדה עצמה היא "תחושה בבטן."
אליעד ממשיך לשאול את האדם: האם עצם התחושה היא הבעיה? ומסביר שהבעיה היא לא בעצם התחושה, אלא בפרשנות של האדם כלפי התחושה. השאלה הבאה היא: "האם התחושה הזאת תימשך?" הוא מראה שאפילו בשאלה הזו אין בעיה, כי אם האדם יידע בוודאות שהתחושה תסתיים בעוד רגע, הוא לא יפחד. הפחד נוצר רק כאשר האדם חושב על האפשרות שהתחושה תימשך, כלומר, נוצרת התנגשות בין הרצון של האדם לבין המציאות שהוא חושש שתהיה.
איך נוצרת החרדה לפי אליעד?
החרדה נוצרת בשלב שבו האדם לא רק שואל אם התחושה תימשך, אלא גם חושב "מה יקרה אם זה באמת יימשך?" וכאן, לפי אליעד, מתחיל הקונפליקט האמיתי. הקונפליקט הזה הוא הגרעין של החרדה החברתית: האדם מפחד מההשלכות של המשך התחושה, לדוגמה, שהוא ייראה מוזר בעיני אחרים, שהוא ימות, או שהוא ירגיש מושפל.
אליעד נותן דוגמה לכך שאם היה מובטח לאדם שהתחושה הלא נעימה תיפסק אחרי דקה או שתיים, הוא לא היה מפחד כלל. הבעיה האמיתית, לטענתו, איננה בתחושה עצמה, אלא בפרשנות שהאדם נותן לה.
למה חשוב להבחין בין עובדות לפירושים בטיפול בחרדה חברתית?
אליעד מדגיש את החשיבות של הבחנה בין עובדות לפירושים כי החרדה מתגברת בעקבות פרשנות לא מדויקת של המציאות. לדוגמה, "תחושה בבטן" היא עובדה, אבל "זה מלחיץ אותי" הוא פירוש. ככל שאדם יותר מודע לפירושים שלו, כך הוא יכול לערער עליהם, לשנות אותם, ולפוגג את הפחד.
הוא ממחיש זאת בדוגמה נוספת, שבה האדם הסובל מחרדה חברתית אומר שהוא מפחד לקבל התקף לב. אליעד בוחן זאת ומגלה שלמעשה, החרדה מהתקף לב היא רק תירוץ, והפחד האמיתי הוא מהמבוכה והבושה שהאדם עלול להרגיש מול אחרים. האדם לא פוחד באמת מההתקף עצמו, אלא מהמשמעות החברתית שלו - מהפחד להיות מבויש או מושפל.
כיצד אליעד מציע להתמודד עם חרדה חברתית עמוקה במיוחד?
אליעד מעלה טכניקה עמוקה יותר להתמודדות עם חרדה חברתית: להגיע למצב של "לא יודע כלום." לפי גישה זו, כאשר אדם מגיע למצב שהוא באמת מודה שהוא לא יודע כלום על מה שיקרה, הוא למעשה מנטרל את כל החרדות שמקורן בדמיון לגבי העתיד. אליעד מסביר...
אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ייחודית ומפורטת להתמודדות עם חרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית ופרנויה חברתית, וזאת ללא שימוש בתרופות. לפי גישתו של אליעד, אין מדובר בתיאוריה רוחנית מנותקת, אלא בתהליך מעשי שבו הוא משתמש בבעיות שמעלים אנשים, בוחן אותן באופן אישי בתוכו, ומתוך ההבנה העצמית שלו הוא מחזיר תשובות פרקטיות.
אליעד מדגיש כי כדי לפתור חרדה חברתית קשה, צריך לזהות באופן מדויק את הנקודה שבה התחושה הופכת לבעיה. לשם כך, הוא מפרק את התהליך שעובר האדם שסובל מהחרדה לשלביו השונים. המטרה היא להבין בדיוק מה האדם מרגיש, מה הוא חושב על מה שהוא מרגיש, ואיפה בדיוק נוצר הפיצוץ הרגשי שגורם לפחד.
כיצד תהליך הפירוק המדויק של החרדה נעשה בפועל?
אליעד מראה איך לפרק חרדה חברתית באמצעות דוגמה אמיתית של אדם הסובל מפחד חברתי המלווה בתחושות פיזיות כמו לחץ בבטן וקוצר נשימה. הוא מתחיל בשאלה מדויקת: מה בדיוק קרה ומתי? הוא מבקש מהאדם לתאר עובדות בלבד ולהבחין בין עובדה לפירוש. לדוגמה, האדם אומר "התחיל לחץ במטרו, " ואליעד מבהיר לו ש"לחץ" זה פירוש ולא עובדה, והעובדה עצמה היא "תחושה בבטן."
אליעד ממשיך לשאול את האדם: האם עצם התחושה היא הבעיה? ומסביר שהבעיה היא לא בעצם התחושה, אלא בפרשנות של האדם כלפי התחושה. השאלה הבאה היא: "האם התחושה הזאת תימשך?" הוא מראה שאפילו בשאלה הזו אין בעיה, כי אם האדם יידע בוודאות שהתחושה תסתיים בעוד רגע, הוא לא יפחד. הפחד נוצר רק כאשר האדם חושב על האפשרות שהתחושה תימשך, כלומר, נוצרת התנגשות בין הרצון של האדם לבין המציאות שהוא חושש שתהיה.
איך נוצרת החרדה לפי אליעד?
החרדה נוצרת בשלב שבו האדם לא רק שואל אם התחושה תימשך, אלא גם חושב "מה יקרה אם זה באמת יימשך?" וכאן, לפי אליעד, מתחיל הקונפליקט האמיתי. הקונפליקט הזה הוא הגרעין של החרדה החברתית: האדם מפחד מההשלכות של המשך התחושה, לדוגמה, שהוא ייראה מוזר בעיני אחרים, שהוא ימות, או שהוא ירגיש מושפל.
אליעד נותן דוגמה לכך שאם היה מובטח לאדם שהתחושה הלא נעימה תיפסק אחרי דקה או שתיים, הוא לא היה מפחד כלל. הבעיה האמיתית, לטענתו, איננה בתחושה עצמה, אלא בפרשנות שהאדם נותן לה.
למה חשוב להבחין בין עובדות לפירושים בטיפול בחרדה חברתית?
אליעד מדגיש את החשיבות של הבחנה בין עובדות לפירושים כי החרדה מתגברת בעקבות פרשנות לא מדויקת של המציאות. לדוגמה, "תחושה בבטן" היא עובדה, אבל "זה מלחיץ אותי" הוא פירוש. ככל שאדם יותר מודע לפירושים שלו, כך הוא יכול לערער עליהם, לשנות אותם, ולפוגג את הפחד.
הוא ממחיש זאת בדוגמה נוספת, שבה האדם הסובל מחרדה חברתית אומר שהוא מפחד לקבל התקף לב. אליעד בוחן זאת ומגלה שלמעשה, החרדה מהתקף לב היא רק תירוץ, והפחד האמיתי הוא מהמבוכה והבושה שהאדם עלול להרגיש מול אחרים. האדם לא פוחד באמת מההתקף עצמו, אלא מהמשמעות החברתית שלו - מהפחד להיות מבויש או מושפל.
כיצד אליעד מציע להתמודד עם חרדה חברתית עמוקה במיוחד?
אליעד מעלה טכניקה עמוקה יותר להתמודדות עם חרדה חברתית: להגיע למצב של "לא יודע כלום." לפי גישה זו, כאשר אדם מגיע למצב שהוא באמת מודה שהוא לא יודע כלום על מה שיקרה, הוא למעשה מנטרל את כל החרדות שמקורן בדמיון לגבי העתיד. אליעד מסביר...
- איך לטפל בחרדה חברתית קשה?
- מהו טיפול בחרדה חברתית ללא תרופות?
- איך מתמודדים עם פחד חברתי?
- כיצד להתגבר על דימוי עצמי נמוך?
- מה ההבדל בין עובדה לפירוש בטיפול בחרדה?
- מה הקשר בין מבוכה לפחד חברתי?
- למה אנשים מפחדים מכבוד עצמי נמוך?
050-3331-331