למה אהבה עצמית וביטחון עצמי גורמים לסבל?

אליעד כהן מסביר שהמושגים הפופולריים כגון אהבה עצמית, ביטחון עצמי, דימוי עצמי והערכה עצמית, שנחשבים לרוב לדבר חיובי, הם למעשה הגורם המרכזי לסבל האנושי. הוא מציין שבחברה נפוץ הרצון לחזק את הביטחון העצמי ואת האהבה העצמית, אבל מדגיש שהגישה הזאת היא מוטעית מיסודה ודווקא מחמירה את הבעיות שיש לאדם בחייו.

כיצד ביטחון עצמי גורם לכאב ולסבל?

כאשר אדם אוהב את עצמו ומעריך את עצמו, כל אירוע שלילי או אפילו קטן שפוגע בדימוי העצמי שלו עלול להפוך למשבר גדול. אליעד מביא כדוגמה אדם שיורקים עליו ברחוב, אם אותו אדם מחשיב את עצמו לאדם מכובד ובעל ערך עצמי גבוה, הפגיעה בו תהיה גדולה יותר לעומת מי שאין לו דימוי עצמי גבוה ואינו מייחס משמעות מיוחדת לאירוע. כלומר, ככל שהדימוי העצמי והאהבה העצמית של האדם גדולים יותר, כך גם הכאב שלו מכל פגיעה יהיה גדול יותר. הוא אף מסביר שאדם ששונא את עצמו נפגע פחות מאדם שאוהב את עצמו מאוד, מכיוון שהאכזבה שלו מעצמו קטנה יותר ואין לו ציפיות גבוהות.

מה הקשר בין כבוד המלכים לכבוד אלוהים?

אליעד משתמש בביטוי "כבוד מלכים" לעומת "כבוד אלוהים" כדי להדגיש את ההבדל בין מי שמחפש הערכה מבחוץ, לבין מי שמבין שהערכה עצמית מוחלטת וחסרת תנאים אינה מושפעת מתגובות חיצוניות. לדבריו, "כבוד מלכים" הוא הכבוד שכולם רודפים אחריו - אדם רוצה שיעריכו אותו כמו מלך. אך הוא מסביר שככל שאתה מתעלה יותר ומצליח יותר, יותר אנשים מתחילים לשנוא אותך או לקנא בך, ואתה הופך למטרה לביקורת והשמצות. זאת הסיבה שמנהיגים ופוליטיקאים נחשפים לביקורת רבה כל כך - ככל שאדם מצליח יותר, כך מצפים ממנו יותר, בוחנים אותו יותר ומחפשים את חולשותיו. לעומת זאת, "כבוד אלוהים" הוא כבוד שאינו תלוי בדבר, לא מושפע מכלום, ולא מחפש אישור חיצוני.

איך באמת צריך להתייחס לעצמך כדי להימנע מסבל?

אליעד ממליץ לאדם להשפיל את עצמו במובן הרוחני, לא לחפש הערכה עצמית או כבוד מאחרים ולא לייחס לעצמו חשיבות יתר. הדרך שלו למנוע סבל היא באמצעות "התבטלות מוחלטת". לדבריו, אם האדם יהפוך את עצמו ל"כלום" ולא ידרוש דבר מאחרים ולא מעצמו, הוא לעולם לא ייפגע באמת, כי אין לו כבר מה להפסיד. המטרה היא להיות חסר ביטחון עצמי לחלוטין, ולא להיות בטוח בשום דבר - אפילו לא בעובדה שאתה סובל כרגע.

האם המנטורים של אהבה עצמית וביטחון עצמי טועים?

אליעד מציין במיוחד מנטורים כגון טוני רובינס ומסביר שגם הם עצמם חיים בתחושת חיסרון מסוימת - כי למרות שהם מלמדים אהבה עצמית וביטחון עצמי, תמיד יש להם לאן להתקדם, מה שמצביע על חוסר סיפוק פנימי. אליעד מסביר שמנטורים אלו מעודדים אנשים להאמין בעצמם, לחזק את הדימוי העצמי, אך לטענתו גישה זו תמיד מובילה את האדם להיתקע בשלב כלשהו, כי היא מבוססת על תנאים (אני טוב רק אם אשיג משהו מסוים) ולכן לעולם אינה מספקת את האושר המוחלט.

מדוע האושר האמיתי הוא חסר תנאים?

לדברי אליעד, האושר האמיתי אינו יכול להיות תלוי בשום תנאי, כי תנאים הם זמניים ומשתנים. אושר אמיתי הוא מצב שבו אתה מרוצה לחלוטין מעצם קיומך, ללא קשר להצלחה, כישלון או תנאים חיצוניים. הוא מציע שאדם יגיע למצב שבו אינו דורש דבר מעצמו ואינו חושש משום דבר, אפילו...