האם גאווה גורמת לסבל או לאושר?

אליעד כהן מסביר לעומק את הקשר בין גאווה, ענווה, יהירות, שחצנות, דימוי עצמי, ערך עצמי, התנשאות, ביטחון עצמי, לבין תחושות של אושר וסבל. השאלה המרכזית שמוצגת בהרצאה היא האם בעיות האדם נובעות מכך שיש לו יותר מדי גאווה או דווקא מכך שאין לו מספיק ממנה.

מדוע אנשים סובלים מגאווה ומענווה?

לדברי אליעד, כל תחושת סבל או כאב נובעת מכך שמשהו קורה נגד רצוננו. הוא מביא כדוגמה מצב שבו אדם שופך עלינו מים בניגוד לרצוננו, מה שגורם לנו לתחושה רעה. לתחושה הרעה הזו יש קשר ישיר לגאווה, שכן אם יש לנו גאווה, אנו מאמינים שלא ראוי שיקרו דברים נגד רצוננו. לעומת זאת, מי שיש לו ענווה מוחלטת ואינו רואה עצמו כמשהו בעל חשיבות כלל, לא ירגיש סבל, כי הוא לא מתנגד למציאות.

מה הקשר בין תפיסת העצמי לבין הסבל?

אליעד מסביר שאם הייתה לאדם גאווה מוחלטת (100%) והוא היה חושב שהוא אלוהים, הכל היה מתרחש בהתאם לרצונו, ולכן לא היה יכול לחוות שום סבל. מנגד, אם הייתה לו ענווה מוחלטת (100%) והוא היה מרגיש שהוא כלום, אזי לא היה לו שום רצון מנוגד למציאות, ולכן גם במקרה כזה לא היה יכול לחוות סבל. הבעיה מתחילה כאשר האדם נמצא באמצע - בין הכלום להכל. כלומר, האדם רואה עצמו כ"משהו", לא כלום ולא הכל. במצב ביניים כזה, האדם סובל בכל פעם שמשהו מתרחש נגד רצונו.

כיצד הגדרת העצמי משפיעה על תחושות האדם?

אליעד מציג שני מצבי קיצון שמובילים לשלווה מוחלטת:

• מצב של גאווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא הכל, ולכן כל מה שקורה מתאים לרצונו והוא מאושר תמיד.
• מצב של ענווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא כלום, ולכן אין לו רצון שמתנגד למציאות והוא מאושר תמיד.

אך כאשר האדם אומר לעצמו "אני משהו, אבל לא הכל ולא כלום", הוא מצוי בקונפליקט מתמיד מול המציאות, שמוביל לסבל.

איך להתמודד עם עלבון ופגיעה בגאווה?

אליעד מדגים את הנושא באמצעות דוגמה של אדם ש"יורקים עליו". אם האדם חושב שהוא הכל (גאווה מוחלטת), אז הוא ירגיש שהמצב תמיד בשליטתו, ולכן לא יחווה סבל או עלבון. לעומת זאת, אם הוא חושב שהוא כלום (ענווה מוחלטת), גם אז הוא לא ייפגע, כי אין לו אגו שיפגע. הבעיה מופיעה כאשר האדם אומר לעצמו "לא מתאים לי שירקו עליי", כלומר, הוא לא מקבל את המציאות. זה קורה כאשר האדם לא החליט אם הוא הכל או כלום.

כיצד גאווה חלקית יוצרת סבל?

אליעד מבהיר כי הגאווה עצמה אינה הבעיה, וגם הענווה עצמה אינה הבעיה. הבעיה האמיתית נוצרת כאשר לאדם יש גאווה חלקית. אם האדם חושב שהוא "קצת חשוב" ולא "הכי חשוב" או "לגמרי לא חשוב", נוצרת התנגדות מתמדת בין הרצון לבין המציאות. התנגדות זו היא שורש הסבל. לפיכך, כדי להימנע מסבל, האדם צריך להחליט: או שהוא מקבל את המציאות לגמרי ("אני כלום") או שהוא מרגיש שליטה מלאה עליה ("אני הכול").

למה קשה לאדם להיות "כלום" באמת?

אליעד מציין קושי נוסף והוא שאפילו כשאדם אומר שהוא "כלום", עצם האמירה שהוא כלום כבר הופכת אותו ל"משהו". כלומר, אדם שמחליט שהוא כלום באמת, לא ירגיש צורך להגדיר את עצמו בשום דרך. עצם ההגדרה מצביעה על כך שעדיין יש לאדם תפיסה עצמית מסוימת.

מהי הדרך לפתרון הסבל על פי אליעד כהן?

הפתרון שאליעד מציע הוא להחליט בצורה ברורה בין שתי אפשרויות:

• או לקבל את המציאות במלואה, ללא שום התנגדות, מה שמוביל לאושר ללא תנאי (ענווה מוחלטת).
• או לחוות שליטה מוחלטת במציאות ולראות בה כל מה שקורה כרצון אישי, שגם מוביל לאושר ללא תנאי (גאווה מוחלטת).

הבעיה נותרת רק במצב שבו האדם אינו בוחר בצורה חד - משמעית, ונשאר בתפיסת ביניים.