11:16להיות בטוח בעצמך, רק אני צודק, גם אני צודק, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי, להאמין בעצמך, רק צודק, גם צודק, כולם צודקים
מה גורם לאדם להרגיש חוסר ביטחון עצמי?
ההרצאה עוסקת בהבנת תחושת חוסר הביטחון העצמי ומנתחת לעומק מדוע האדם מגיע למצב שבו הוא כבר לא בטוח במה שהוא אומר. האדם מתאר כיצד הוא מכיר ומתרגל באופן יומיומי את התהליך של החקירה הפנימית, אך אליעד כהן מדגיש שזה לא מספיק ושיש לבצע את התהליך הזה כל שעה באופן מתמיד. האדם חווה תקופה שבה חשב שאולי הוא לא הבין את הדברים לעומק וצפה שוב בהרצאות, אפילו באלו שכבר ראה בעבר. אליעד מציע שבכל צפייה נוספת, האדם ינסה לשים לב לפרטים חדשים, למשל לסדר המילים והסיבות לניסוח משפטים בצורה מסוימת, מה שיכול להוביל להבנות עמוקות יותר.
האדם משתף שלמרות שהוא מרגיש שהוא מבין, הוא עדיין לא בטוח בעצמו, והדבר יוצר בו תחושת בלבול. אליעד מבהיר שיש להפריד בין השאלה אם האדם הבין או לא הבין את התוכן, לבין השאלה של חוסר הביטחון העצמי. במקרה זה האדם מזהה שחוסר הביטחון שלו במה שהוא אומר מטריד אותו יותר.
איך מתבטא חוסר הביטחון ומה הקשר שלו לתפיסת הצדק?
אליעד מסביר את תחושת חוסר הביטחון באמצעות התהליך של מעבר מהחוויה "רק אני צודק" לחוויה "גם אני צודק". במצב הראשון, האדם בטוח בצדקתו המוחלטת, אבל כשהוא מתחיל להטיל ספק בעצמו, הוא עובר למצב של "גם אני צודק", שמאפשר לו לראות נקודות מבט שונות. ככל שהוא מתרגל לראות את ההפך, הוא עשוי להרגיש שהוא מאבד את הוודאות שלו ואפילו להתחיל לחשוב "אולי רק האחרים צודקים".
אליעד מדגיש שכאשר אדם מעוניין להישאר בתוך האגו המצומצם שלו ולשמור על תחושת הביטחון המדומה, הוא לא יחקור ולא יטיל ספק. אך אם הוא מחפש להתפתח ולהבין לעומק, עליו לחקור, גם במחיר איבוד הביטחון המוחלט. החקירה יכולה להוביל לתגליות יקרות, אך גם עלולה לגרום לבלבול או אפילו "לפיצוץ" רגשי ואינטלקטואלי אם היא נעשית בצורה לא נכונה.
מהם הסיכונים והיתרונות של החקירה העצמית?
אליעד משווה את תהליך החקירה העצמית לחפירה באדמה:
מה הקשר בין ביטחון עצמי לפחד לטעות?
אליעד מדגים את הקשר בין ביטחון עצמי לבין הפחד לטעות באמצעות דוגמה כלכלית ברורה:
איך אפשר להתמודד עם חוסר הביטחון ולהגיע לוודאות פנימית?
אליעד מסביר שעל האדם לבחור לאיזה כיוון הוא רוצה למשוך את עצמו. אם הוא רוצה להיות במצב של "רק אני צודק", עליו לבדוק כל דבר לעומק, לחזק את הוודאות שלו ולהיות משוכנע לגמרי. מצד שני, אם הוא רוצה להגיע לתפיסה של "כולם צודקים", הוא חייב להרפות מהצורך להגן על דעותיו ולהסכים לראות את האמת בכל נקודות המבט.
אליעד מבהיר שאם האדם לא בוחר כיוון ברור, הוא ימצא את עצמו תקוע במצב של סבל מתמיד, כי הוא ירגיש קרוע בין הרצון שלו להיות בטוח לבין ההכרה בכך שגם נקודות מבט אחרות נכונות.
כאשר האדם שואל האם ניתן להיות בשני המצבים בו זמנית ("גם וגם"), אליעד מציין שזה אפשרי, אבל אז האדם חש כמו במיטת עינויים - כאשר צד אחד מושך אותו להיות בטוח והצד השני מושך אותו לוותר על האחיזה ולהיפתח לשאר האפשרויות.
מה המסקנה לגבי חוסר ביטחון ובחירה בין ודאות לספק?
אליעד מסכם שהדרך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי היא להחליט מה האדם באמת רוצה להשיג:
ההרצאה עוסקת בהבנת תחושת חוסר הביטחון העצמי ומנתחת לעומק מדוע האדם מגיע למצב שבו הוא כבר לא בטוח במה שהוא אומר. האדם מתאר כיצד הוא מכיר ומתרגל באופן יומיומי את התהליך של החקירה הפנימית, אך אליעד כהן מדגיש שזה לא מספיק ושיש לבצע את התהליך הזה כל שעה באופן מתמיד. האדם חווה תקופה שבה חשב שאולי הוא לא הבין את הדברים לעומק וצפה שוב בהרצאות, אפילו באלו שכבר ראה בעבר. אליעד מציע שבכל צפייה נוספת, האדם ינסה לשים לב לפרטים חדשים, למשל לסדר המילים והסיבות לניסוח משפטים בצורה מסוימת, מה שיכול להוביל להבנות עמוקות יותר.
האדם משתף שלמרות שהוא מרגיש שהוא מבין, הוא עדיין לא בטוח בעצמו, והדבר יוצר בו תחושת בלבול. אליעד מבהיר שיש להפריד בין השאלה אם האדם הבין או לא הבין את התוכן, לבין השאלה של חוסר הביטחון העצמי. במקרה זה האדם מזהה שחוסר הביטחון שלו במה שהוא אומר מטריד אותו יותר.
איך מתבטא חוסר הביטחון ומה הקשר שלו לתפיסת הצדק?
אליעד מסביר את תחושת חוסר הביטחון באמצעות התהליך של מעבר מהחוויה "רק אני צודק" לחוויה "גם אני צודק". במצב הראשון, האדם בטוח בצדקתו המוחלטת, אבל כשהוא מתחיל להטיל ספק בעצמו, הוא עובר למצב של "גם אני צודק", שמאפשר לו לראות נקודות מבט שונות. ככל שהוא מתרגל לראות את ההפך, הוא עשוי להרגיש שהוא מאבד את הוודאות שלו ואפילו להתחיל לחשוב "אולי רק האחרים צודקים".
אליעד מדגיש שכאשר אדם מעוניין להישאר בתוך האגו המצומצם שלו ולשמור על תחושת הביטחון המדומה, הוא לא יחקור ולא יטיל ספק. אך אם הוא מחפש להתפתח ולהבין לעומק, עליו לחקור, גם במחיר איבוד הביטחון המוחלט. החקירה יכולה להוביל לתגליות יקרות, אך גם עלולה לגרום לבלבול או אפילו "לפיצוץ" רגשי ואינטלקטואלי אם היא נעשית בצורה לא נכונה.
מהם הסיכונים והיתרונות של החקירה העצמית?
אליעד משווה את תהליך החקירה העצמית לחפירה באדמה:
- לעיתים האדם חופר ומגלה אוצרות יקרי ערך.
- לעיתים החפירה מובילה להתמוטטות, והאדם מרגיש שהוא קובר את עצמו.
- לעיתים החפירה יכולה להוביל לפיצוץ, שיכול להרעיד את כל עולמו הפנימי.
מה הקשר בין ביטחון עצמי לפחד לטעות?
אליעד מדגים את הקשר בין ביטחון עצמי לבין הפחד לטעות באמצעות דוגמה כלכלית ברורה:
- אדם שיש לו את כל הכסף בעולם אינו חושש לאבד אותו.
- אדם שאין לו כסף כלל, גם הוא אינו חושש כי אין לו מה להפסיד.
- הבעיה נוצרת במצב הביניים - כאשר יש מעט כסף, ואז החשש לאבד את מה שיש הופך לבעיה ממשית.
איך אפשר להתמודד עם חוסר הביטחון ולהגיע לוודאות פנימית?
אליעד מסביר שעל האדם לבחור לאיזה כיוון הוא רוצה למשוך את עצמו. אם הוא רוצה להיות במצב של "רק אני צודק", עליו לבדוק כל דבר לעומק, לחזק את הוודאות שלו ולהיות משוכנע לגמרי. מצד שני, אם הוא רוצה להגיע לתפיסה של "כולם צודקים", הוא חייב להרפות מהצורך להגן על דעותיו ולהסכים לראות את האמת בכל נקודות המבט.
אליעד מבהיר שאם האדם לא בוחר כיוון ברור, הוא ימצא את עצמו תקוע במצב של סבל מתמיד, כי הוא ירגיש קרוע בין הרצון שלו להיות בטוח לבין ההכרה בכך שגם נקודות מבט אחרות נכונות.
כאשר האדם שואל האם ניתן להיות בשני המצבים בו זמנית ("גם וגם"), אליעד מציין שזה אפשרי, אבל אז האדם חש כמו במיטת עינויים - כאשר צד אחד מושך אותו להיות בטוח והצד השני מושך אותו לוותר על האחיזה ולהיפתח לשאר האפשרויות.
מה המסקנה לגבי חוסר ביטחון ובחירה בין ודאות לספק?
אליעד מסכם שהדרך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי היא להחליט מה האדם באמת רוצה להשיג:
- אם הוא רוצה שקט נפשי מוחלט דרך ודאות מוחלטת, עליו לחזק את הביטחון שלו ולהיות משוכנע בצדקת דרכו ללא פשרות.
- אם הוא מוכן לחיות עם ספק ולראות אותו ככוח שמאפשר גדילה, עליו לקבל את חוסר הוודאות ולראות את האמת בכל נקודת מבט.
- אם הוא לא מחליט, הוא נשאר במתח מתמיד.
- איך לפתח ביטחון עצמי?
- איך להתמודד עם פחד לטעות?
- רק אני צודק או כולם צודקים?
- מה גורם לבלבול פנימי?
- האם אפשר להיות בטוח וגם לא בטוח?
- חקירה עצמית ובלבול רגשי
ניתוח תחושת חוסר הביטחון והבנת התהליך
האדם מציין שהוא מכיר ומתרגל את צורת החשיבה הזו באופן יומיומי. אליעד מגיב שזה לא מספיק, אלא יש צורך לעסוק בכך כל שעה, להפוך זאת לתהליך מתמשך וקבוע.
האדם מתאר שחווה תקופה שבה הרגיש שאולי לא הבין את הדברים עד הסוף, ולכן צפה מחדש בהרצאות, כולל אלו שכבר ראה, מתוך רצון לבדוק אם פספס משהו. אליעד שואל האם כשהוא צפה שוב הוא שם לב להבדלים, כגון הוספת מילים מסוימות או שינוי בסדר המשפטים.
האדם משיב שלאו דווקא שם לב למילים נוספות, אלא הרגיש שהוא מבין, אך עדיין חש בלבול מסוים. אליעד ממליץ לו לצפות שוב בהרצאות ולשים לב לסדר המילים ולהיגיון מאחורי ניסוח המשפטים - מדוע הם נאמרו באופן מסוים ולא אחרת.
האדם מספר כי החל להרגיש חוסר ביטחון במה שהוא אומר, וכי הדבר יצר אצלו תחושת בלבול, אותה הוא קישר לחוסר הבנה כלשהי. אליעד מציע להת במה שמציק לו יותר - האם הוא באמת הבין את מה שנאמר, או שהוא פשוט לא בטוח בעצמו. האדם מזהה שהבעיה המרכזית היא חוסר הביטחון שלו.
הבנת מושג חוסר הביטחון
אליעד מבקש מהאדם להמחיש את תחושת חוסר הביטחון עם דוגמאות קונקרטיות, אך האדם נמנע מכך. אליעד מציין כי חוסר הביטחון מתבטא בכך שהוא לא בטוח האם הוא צודק, והתחושה הזו נובעת מהיכולת לראות את ההיפוך של הדברים. כלומר, הוא כבר לא מרגיש "רק אני צודק" אלא מתחיל להרגיש שגם אחרים צודקים, עד כדי כך שהוא עלול לשאול את עצמו אם הוא בכלל טועה.
בנקודה זו אליעד מתאר את הדינמיקה של הביטחון והספק. אם אדם מחפש להיצמד לאגו קטן ומוגבל, עליו להימנע משאלות ולהמשיך להאמין שהוא צודק. אך אם הוא מחפש לצמוח, לפתח תובנות חדשות ולגלות דברים על עצמו, אז עליו לשאול ולחקור.
השפעות של חקירה עצמית
אליעד מדמה את תהליך החקירה לדימוי של חפירה:
- לפעמים כשחופרים מוצאים אוצרות.
- לפעמים חפירה גורמת להתמוטטות ולכיסוי עצמי.
- לעיתים, כשחופרים עמוק מדי, אפשר לגרום לפיצוץ.
כך גם בחקירה עצמית: כאשר אדם מעמיק בהבנה שלו, הוא עלול להגיע לתובנות גבוהות מאוד, אך גם עלול למצוא עצמו מבולבל אם אין לו אחיזה במהות הבסיסית שלו.
הקשר בין ביטחון, פחד והאחזות
אליעד מסביר כי תחושת חוסר הביטחון קשורה לפחד לטעות.
- אם אדם בטוח במאה אחוז שהוא צודק - אין לו פחד לטעות.
- אם אדם אינו בטוח כלל - גם אז אין לו פחד לטעות, כי אין לו על מה להגן.
- הבעיה היא במצב הביניים, כאשר האדם גם בטוח וגם לא בטוח. הצד שבו הוא בטוח גורם לו לרצות לשמר את עמדתו, בעוד הצד הלא בטוח מפריע לו להאמין לחלוטין בצדקתו.
כדי להסביר זאת, אליעד נותן דימוי כלכלי:
- אם יש לך את כל הכסף בעולם, אינך חושש לאבד אותו.
- אם אין לך כלל כסף, אין לך מה להפסיד.
- אבל אם יש לך קצת, אתה חושש לאבד אותו.
כך גם בביטחון עצמי: אם אדם מחפש להיות "רק צודק", עליו לבדוק כל דבר עד הסוף כדי לוודא את צדקתו. אך אם הוא מחפש להגיע למקום שבו "כולם צודקים", עליו לשחרר את ההאחזות בעמדותיו.
הצורך לבחור כיוון
אליעד מסכם כי על האדם לבחור - האם הוא רוצה להיאחז בעמדה מסוימת ולוודא את צדקתו, או שהוא רוצה לשחרר את הצורך להיות צודק ולראות שכל נקודות המבט נכונות. אם הוא לא בוחר, הוא ימצא עצמו קרוע בין שתי הגישות - מה שיגרום לו לתחושת סבל ובלבול.
האדם שואל האם אפשר להיות "גם וגם". אליעד מסביר שאפשר, אבל זה דורש להתמודד עם משיכה לשני הכיוונים - מצד אחד הרצון להיות בטוח בעצמו, ומצד שני הרצון לשחרר ולהכיל את כל האפשרויות.
סיכום
השיחה עוסקת בהתמודדות עם חוסר ביטחון ובחקירה עצמית. אליעד מסביר שחוסר ביטחון נובע מהיכולת לראות נקודות מבט שונות, מה שמפרק את הוודאות הקודמת של האדם. עם זאת, היכולת לחיות עם ספק מאפשרת התפתחות, כל עוד האדם מודע למטרה שלו - האם הוא מחפש להיות רק צודק, או שהוא מוכן לראות שכל האפשרויות נכונות.
האדם צריך להחליט האם הוא רוצה להתחזק בכיוון של וודאות מוחלטת, או ללמוד לקבל את חוסר הוודאות ולראות בה כוח ולא חולשה.
האדם מציין שהוא מכיר ומתרגל את צורת החשיבה הזו באופן יומיומי. אליעד מגיב שזה לא מספיק, אלא יש צורך לעסוק בכך כל שעה, להפוך זאת לתהליך מתמשך וקבוע.
האדם מתאר שחווה תקופה שבה הרגיש שאולי לא הבין את הדברים עד הסוף, ולכן צפה מחדש בהרצאות, כולל אלו שכבר ראה, מתוך רצון לבדוק אם פספס משהו. אליעד שואל האם כשהוא צפה שוב הוא שם לב להבדלים, כגון הוספת מילים מסוימות או שינוי בסדר המשפטים.
האדם משיב שלאו דווקא שם לב למילים נוספות, אלא הרגיש שהוא מבין, אך עדיין חש בלבול מסוים. אליעד ממליץ לו לצפות שוב בהרצאות ולשים לב לסדר המילים ולהיגיון מאחורי ניסוח המשפטים - מדוע הם נאמרו באופן מסוים ולא אחרת.
האדם מספר כי החל להרגיש חוסר ביטחון במה שהוא אומר, וכי הדבר יצר אצלו תחושת בלבול, אותה הוא קישר לחוסר הבנה כלשהי. אליעד מציע להת במה שמציק לו יותר - האם הוא באמת הבין את מה שנאמר, או שהוא פשוט לא בטוח בעצמו. האדם מזהה שהבעיה המרכזית היא חוסר הביטחון שלו.
הבנת מושג חוסר הביטחון
אליעד מבקש מהאדם להמחיש את תחושת חוסר הביטחון עם דוגמאות קונקרטיות, אך האדם נמנע מכך. אליעד מציין כי חוסר הביטחון מתבטא בכך שהוא לא בטוח האם הוא צודק, והתחושה הזו נובעת מהיכולת לראות את ההיפוך של הדברים. כלומר, הוא כבר לא מרגיש "רק אני צודק" אלא מתחיל להרגיש שגם אחרים צודקים, עד כדי כך שהוא עלול לשאול את עצמו אם הוא בכלל טועה.
בנקודה זו אליעד מתאר את הדינמיקה של הביטחון והספק. אם אדם מחפש להיצמד לאגו קטן ומוגבל, עליו להימנע משאלות ולהמשיך להאמין שהוא צודק. אך אם הוא מחפש לצמוח, לפתח תובנות חדשות ולגלות דברים על עצמו, אז עליו לשאול ולחקור.
השפעות של חקירה עצמית
אליעד מדמה את תהליך החקירה לדימוי של חפירה:
- לפעמים כשחופרים מוצאים אוצרות.
- לפעמים חפירה גורמת להתמוטטות ולכיסוי עצמי.
- לעיתים, כשחופרים עמוק מדי, אפשר לגרום לפיצוץ.
כך גם בחקירה עצמית: כאשר אדם מעמיק בהבנה שלו, הוא עלול להגיע לתובנות גבוהות מאוד, אך גם עלול למצוא עצמו מבולבל אם אין לו אחיזה במהות הבסיסית שלו.
הקשר בין ביטחון, פחד והאחזות
אליעד מסביר כי תחושת חוסר הביטחון קשורה לפחד לטעות.
- אם אדם בטוח במאה אחוז שהוא צודק - אין לו פחד לטעות.
- אם אדם אינו בטוח כלל - גם אז אין לו פחד לטעות, כי אין לו על מה להגן.
- הבעיה היא במצב הביניים, כאשר האדם גם בטוח וגם לא בטוח. הצד שבו הוא בטוח גורם לו לרצות לשמר את עמדתו, בעוד הצד הלא בטוח מפריע לו להאמין לחלוטין בצדקתו.
כדי להסביר זאת, אליעד נותן דימוי כלכלי:
- אם יש לך את כל הכסף בעולם, אינך חושש לאבד אותו.
- אם אין לך כלל כסף, אין לך מה להפסיד.
- אבל אם יש לך קצת, אתה חושש לאבד אותו.
כך גם בביטחון עצמי: אם אדם מחפש להיות "רק צודק", עליו לבדוק כל דבר עד הסוף כדי לוודא את צדקתו. אך אם הוא מחפש להגיע למקום שבו "כולם צודקים", עליו לשחרר את ההאחזות בעמדותיו.
הצורך לבחור כיוון
אליעד מסכם כי על האדם לבחור - האם הוא רוצה להיאחז בעמדה מסוימת ולוודא את צדקתו, או שהוא רוצה לשחרר את הצורך להיות צודק ולראות שכל נקודות המבט נכונות. אם הוא לא בוחר, הוא ימצא עצמו קרוע בין שתי הגישות - מה שיגרום לו לתחושת סבל ובלבול.
האדם שואל האם אפשר להיות "גם וגם". אליעד מסביר שאפשר, אבל זה דורש להתמודד עם משיכה לשני הכיוונים - מצד אחד הרצון להיות בטוח בעצמו, ומצד שני הרצון לשחרר ולהכיל את כל האפשרויות.
סיכום
השיחה עוסקת בהתמודדות עם חוסר ביטחון ובחקירה עצמית. אליעד מסביר שחוסר ביטחון נובע מהיכולת לראות נקודות מבט שונות, מה שמפרק את הוודאות הקודמת של האדם. עם זאת, היכולת לחיות עם ספק מאפשרת התפתחות, כל עוד האדם מודע למטרה שלו - האם הוא מחפש להיות רק צודק, או שהוא מוכן לראות שכל האפשרויות נכונות.
האדם צריך להחליט האם הוא רוצה להתחזק בכיוון של וודאות מוחלטת, או ללמוד לקבל את חוסר הוודאות ולראות בה כוח ולא חולשה.
ש: אני מכיר את הדרך חשיבה הזאת מההרצאות ואני מכיר את זה ומתרגל את זה.
אליעד: אוקי באופן יומיומי?
ש: כן.
אליעד: אוקי זה לא מספיק צריך כל שעה, צריך מדי שעה סע נו אוקי.
ש: זהו ואז בעצם היו, הייתה איזה תקופה היו רגעים כאלו שאמרתי ואללה אולי לא הבנתי פה משהו אולי לא הבנתי עד הסוף לא בטוח שהבנתי עד הסוף אולי פספסתי משהו ואז כאילו ראיתי עוד פעם הרצאות גם אותן הרצאות שכבר ראיתי וסתם בשביל לחזור אולי.
אליעד: ואז ראית שוואלה פתאום הוא מוסיף איזה מילה בדיוק שמעת עוד מילה לא?
ש: לא, ראיתי שאני כבר מבין אבל משהו עדיין לא, אני מבין אבל.
אליעד: עכשיו תשמע את ההרצאה עוד פעם תראה שיש עוד מילה, לדוגמה אתה שומע את המילים אבל אתה לא שם לב לסדר שלהן מה משמעות הסדר של המילים, למה הוא אמר את המשפט הזה ככה כשהוא יכל להגיד את אותו משפט גם אחרת, למה הוא אמר את זה דווקא ככה למה הוא לא אמר את זה הפוך. אוקי בא נמשיך אז מה אתה רוצה לשאול?
ש: אני אמשיך לספר פשוט הרגשתי שאני כבר לא בטוח במה שאני אומר, אני לא בטוח כל כך מה אני מתכוון ובכללי מן בלבול כזה שאני קישרתי אותו לחוסר הבנה של איזה עניין של משהו שפספסתי פה.
אליעד: אוקי.
ש: ומה השאלה.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: השאלה היא שמה כאילו אולי ננתח מה בדיוק מה בעצם קרה שם כאילו כי אמרתי לעצמי לא הבנתי משהו ואז ראיתי שכן הבנתי כאילו שכמו שאני חושב ככה זה.
אליעד: יש פה שניים, יש פה "האם הבנת או לא הבנת את מה שאמרתי בוידאו" זה אחד, שתיים שאתה לא בטוח מה שאתה אומר. מה מרכז השאלה איפה מרכז השאלה איפה מרכז הדבר שמציק לך?
ש: אולי אני לא בטוח במה שאני אומר.
אליעד: יפה לכן בוא נתמקד בזה לא אם הבנת או לא הבנת תתמקד במה מציק לך יותר אז מה מציק לך יותר שאתה הגעת למצב שבו?
ש: שבו אני לא בטוח בעצמי.
אליעד: אוקי מה מציק לך בזה, בא ננסה להבין מה זה "לא בטוח בעצמי" תן דוגמה.
ש: נגיד אני.
אליעד: רק תשים לב שאתה עכשיו מעלה את ההתנגדות של אותה בחורה שהייתה מדריכה, מה היא אמרה צריך בטוח לא דעות מנוגדות נכון ומה אתה אומר ומה אני אמרתי לך דעות מנוגדות "לא אני אביא לך את שני הצדדים, רגע אני כבר לא יודע מה לעשות אני לא בטוח בעצמי". אוקי אתה שם לב לזה?
ש: כן.
אליעד: שזה בדיוק אותו דבר.
ש: אני יודע שגם במצב של הלא בטוח בעצמי היה לי בסך הכל בסופו של דבר בסדר עם זה לוקח לי זמן.
אליעד: אבל לא מספיק בסדר כי אם זה היה מספיק בסדר לא היית אומר שזה לא בסדר.
ש: טוב אף פעם לא.
אליעד: אוקי אז בא ננסה להבין אתה, בא ננסה לדבר על משהו קונקרטי אתה כרגע אומר משפטים ואתה לא בטוח בהם, בא נדבר על משהו מההווה אז בא נדבר על זה דבר.
ש: בוא לא עכשיו אין משהו שאני.
אליעד: לא, אוקי באופן כללי לפעמים בן אדם נגיד מדבר אתה ממילא אתה מרגיש שאתה לא בטוח בעצמך מה זה אומר, "לא בטוח בעצמי" פירושו שאתה מתחיל לצאת מהחוויה שאומרת "רק אני צודק" לחוויה שאומרת "גם אני צודק" זה משמעות הדבר ואתה כל כך מצליח לראות שאולי ההפך נכון עד כדי כך שאתה אומר "אולי אני בכלל טועה" שזה כבר בלבול אתה אומר "אולי רק הוא צודק" מה האמת ששניכם צודקים, בסדר עכשיו השאלה מה אתה מחפש אם אתה מחפש את הדאווין תגיד "מה פתאום רק אני צודק מה פתאום שאני אשאל שאלות", אם אתה מחפש דאווין אחר נגיד "אני אלוהים" עכשיו אולי הוא צודק ואולי הוא צודק ואז תרגיש שאתה אלוהים "כי אני מבין את כולם".
ש: שוב.
אליעד: אני אומר השאלה מה אתה מחפש אם אתה מחפש להישאר באגו קטן אל תשאל שאלות אל תבדוק שום דבר אתה צודק תזרום, תקשיב לשיר תהנה ממנו סע הלאה אבל אם אתה מחפש לפתח לבנות ליצור, להביא דברים מלמטה לגלות תוצאות או אולי בסוף תחפור כל כך עמוק שתגרום לפיצוץ כדור הארץ גם זה יכול להיות מה שאתה צריך לעשות, כי לקחתי את אותו תהליך והראיתי את ההיפוך אם אתה חופר אתה לא תמיד מוצא אוצרות אם אתה חופר לפעמים זה קובר אותך, לפעמים אתה עושה פיצוץ לפעמים יוצא משהו ושוטף אותו לפעמים אתה גורם לרעידת אדמה, בכל מקרה מה שאני אומר זה שאם אתה חופר כדי לגלות דברים על עצמך בסוף אתה מגיע לנקודת מבט שאתה רואה את כל נקודות המבט באופן שווה ואז אתה סוג של אלוהים כי כל דבר אתה רואה את ההיפוך, טוב לך תמיד אתה כאילו בכל הזוויות אתה מתחבר.
ש: למה סוג של?
אליעד: סוג של כי מה זה אלוהים כשאומרים אלוהים זה גם סוג של אלוהים לא. כשאתה אומר "אני לא בטוח בעצמי" פירושו "אני פחות מפחד", "לא בטוח בעצמי" זה יותר מפחד מצד שני זה פחות "מפחד להיות טועה". תסתכל מה אמרנו על הבחורה קודם שהיא אומרת "רק אני צודקת" אתה ישר אמרת "זה נותן לה ביטחון עצמי", מה אמרתי לך זה גורם לכך שהיא תפחד יותר שאולי היא לא צודקת כי אתה צריך לשמור על משהו יותר מוגדר כי אם זה יותר מוגדר יש יותר סיכוי שתטעה. כשאתה אומר "אני לא בטוח בעצמי" פירוש "אני מפחד שאולי אני טועה אבל מצד שני אני פחות מפחד לטעות כי אם אני לא בטוח בעצמי אז מהצד שאני לא בטוח בעצמי אני כבר לא יכול לטעות כי אני לא חושב שאני צודק, מהצד שאני בטוח בעצמי אני מפחד לטעות ומהצד שאני לא בטוח בעצמי".
תסתכל עוד פעם תדמיין כאילו בתוכך נגיד שאתה חמישים אחוז בטוח וחמישים אחוז לא בטוח עכשיו ונגיד שאתה רוצה להגן על הדעה שלך להגן אז מי מפריע לך להגן על העמדה חמישים אחוז שאתה לא בטוח אבל מהצד שאתה לא בטוח אין לך גם על מה להגן אז מי גורם לך לחשוב אולי אני אטעה הצד שאתה בטוח, הצד שאתה בטוח "אולי אני אטעה אולי אני לא צודק" אוקי אז מי מפריע לך לחשוב שאתה צודק יותר הצד שאתה לא בטוח אבל מהצד שאתה לא בטוח אתה גם לא מפחד לטעות אתה אומר "אני בכלל לא חושב שאני צודק", אז מי מפריע לך לישון בלילה בשקט ולהגיד "לא אכפת לי לטעות" הצד שבטוח בדיוק. זאת אומרת כשאתה פחות בטוח בעצמך מצד אחד זה מפריע לך להגן על "הרק אני צודק" מצד שני זה מקרב אותך למקום של "אני לא צריך להיות רק צודק גם השני צודק, בשביל מה אין לי בכלל פחד". אתה הבנת את זה?
ש: כן.
אליעד: תסביר.
ש: שאם אני כאילו קודם כל אם אני לא בטוח בעצמי אז כאילו.
אליעד: נגיד שאתה לא בטוח בעצמך, תראה אם אתה בטוח בעצמך במאה אחוז יש לך מאה אחוז ביטחון אתה לא מפחד לטעות כי אתה בטוח במאה אחוז, אם אתה מאה אחוז לא בטוח בעצמך אתה גם לא מפחד לטעות אתה לא יכול לטעות "אני לא בטוח בעצמי בכלל", איפה מתחילה הבעיה כשאתה חמישים אחוז בטוח וחמישים אחוז לא בטוח בדיוק ואז מה הבעיה שמהצד שאתה בטוח בעצמך אתה רוצה להיות צודק ואז מי מפריע לך לחשוב שאתה צודק הצד שאתה לא בטוח ומהצד שאתה לא בטוח אתה רוצה לישון בלילה בשקט ומי מפריע לך הצד שאתה חושב שרק אתה צודק, תסביר.
ש: שכשאני בטוח בעצמי מערער אותי "הלא בטוח".
אליעד: נכון כי הוא מפריע לך לחשוב שרק אתה צודק, אוקי.
ש: זאת אומרת אם הייתי מבין שאני גם צודק גם בטוח וגם לא בטוח אז.
אליעד: מהצד שאתה בטוח, לא אם היית פעם אחת מגיע או בטוח במאה אחוז או לא בטוח בשום דבר השתחררת, אם אתה בטוח במאה אחוז שאתה צודק אין שאלה אם אתה מאה אחוז לא בטוח בשום דבר אז אתה לא יכול לטעות כי אני לא אומר "ששום דבר רק אני צודק אז איך אני אטעה, אני לא יודע כלום מי שלא יודע כלום איך יכול לטעות" אבל הבעיה היא שהבן אדם הוא מעורבב שהוא גם בטוח וגם לא בטוח עכשיו מהצד שהוא בטוח והוא רוצה להיות יותר בטוח זה שהוא לא בטוח זה דופק אותו אבל מהצד שהוא לא בטוח הוא מנסה לשחרר אחיזה כדי שהוא יצטרך פחות לשמור על הדברים שלו, כאילו אם כל הכסף שבעולם שלך אתה לא יכול לאבד אותו ואם אין לך בכלל כסף אתה גם לא יכול לאבד אותו, איפה הבעיה שחלק יש ולחלק אין.
עכשיו אם אתה רוצה למשוך למקום של "אני לא צריך לשמור על שום דבר" אז הכסף שיש לך מונע ממך ואם אתה רוצה למשוך למקום של "אני רוצה שכל הכסף יהיה שלי" אז הכסף שאין לך מונע ממך את הצד השני, השאלה היא לאיפה אתה רוצה למשוך אתה רוצה למשוך למקום של "רק אני צודק" אתה צריך להיות יותר וודאי בעצמך, אתה רוצה למשוך למקום של "כולם צודקים" אתה צריך להיות פחות וודאי בעצמך. אם אתה רוצה להגיע למצד של "רק אני צודק" כל דבר שאתה לא בטוח תבדוק אותו עד הסוף כדי שתהיה בטוח שרק אתה צודק, אם אתה אומר "לא אני לא רוצה להגיע למצב שרק אני צודק, אני רוצה להגיע לכיוון השני אני רוצה להגיע למצב שכולם צודקים" ואז אם כולם צודקים גם כן אין שקט נפשי, אתה צריך לעשות תהליך הפוך כל פעם שאתה חושב שרק אתה צודק תן לזה מקום עד שכולם יהיו צודקים ואם אתה לא יודע מה אתה רוצה איזה צד אז אתה סובל באמצע.
ש: אתה יכול גם וגם.
אליעד: אתה יכול אבל זה מושך אותך אחד לפה ואחד לפה, אתה מיטת עינויים אחד צד ימין אחד צד שמאל אתה יכול בסדר, תלוי מה אתה רוצה אם בא לך שימתחו לך את הגב אתה אומר "תמשוך פה הנה התמתחות" אבל אם אתה אומר "חברים אתם יותר מדי מושכים אותי תעצרו" אז אתה צריך להחליט ללכת ימינה או ללכת שמאלה מה אתה רוצה תחליט. אנחנו הבנו, נמשיך בפעם הבאה.
ש: רגע יש לי שאלה.
אליעד: כן על זה?
ש: לא.
אליעד: אוקי באופן יומיומי?
ש: כן.
אליעד: אוקי זה לא מספיק צריך כל שעה, צריך מדי שעה סע נו אוקי.
ש: זהו ואז בעצם היו, הייתה איזה תקופה היו רגעים כאלו שאמרתי ואללה אולי לא הבנתי פה משהו אולי לא הבנתי עד הסוף לא בטוח שהבנתי עד הסוף אולי פספסתי משהו ואז כאילו ראיתי עוד פעם הרצאות גם אותן הרצאות שכבר ראיתי וסתם בשביל לחזור אולי.
אליעד: ואז ראית שוואלה פתאום הוא מוסיף איזה מילה בדיוק שמעת עוד מילה לא?
ש: לא, ראיתי שאני כבר מבין אבל משהו עדיין לא, אני מבין אבל.
אליעד: עכשיו תשמע את ההרצאה עוד פעם תראה שיש עוד מילה, לדוגמה אתה שומע את המילים אבל אתה לא שם לב לסדר שלהן מה משמעות הסדר של המילים, למה הוא אמר את המשפט הזה ככה כשהוא יכל להגיד את אותו משפט גם אחרת, למה הוא אמר את זה דווקא ככה למה הוא לא אמר את זה הפוך. אוקי בא נמשיך אז מה אתה רוצה לשאול?
ש: אני אמשיך לספר פשוט הרגשתי שאני כבר לא בטוח במה שאני אומר, אני לא בטוח כל כך מה אני מתכוון ובכללי מן בלבול כזה שאני קישרתי אותו לחוסר הבנה של איזה עניין של משהו שפספסתי פה.
אליעד: אוקי.
ש: ומה השאלה.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: השאלה היא שמה כאילו אולי ננתח מה בדיוק מה בעצם קרה שם כאילו כי אמרתי לעצמי לא הבנתי משהו ואז ראיתי שכן הבנתי כאילו שכמו שאני חושב ככה זה.
אליעד: יש פה שניים, יש פה "האם הבנת או לא הבנת את מה שאמרתי בוידאו" זה אחד, שתיים שאתה לא בטוח מה שאתה אומר. מה מרכז השאלה איפה מרכז השאלה איפה מרכז הדבר שמציק לך?
ש: אולי אני לא בטוח במה שאני אומר.
אליעד: יפה לכן בוא נתמקד בזה לא אם הבנת או לא הבנת תתמקד במה מציק לך יותר אז מה מציק לך יותר שאתה הגעת למצב שבו?
ש: שבו אני לא בטוח בעצמי.
אליעד: אוקי מה מציק לך בזה, בא ננסה להבין מה זה "לא בטוח בעצמי" תן דוגמה.
ש: נגיד אני.
אליעד: רק תשים לב שאתה עכשיו מעלה את ההתנגדות של אותה בחורה שהייתה מדריכה, מה היא אמרה צריך בטוח לא דעות מנוגדות נכון ומה אתה אומר ומה אני אמרתי לך דעות מנוגדות "לא אני אביא לך את שני הצדדים, רגע אני כבר לא יודע מה לעשות אני לא בטוח בעצמי". אוקי אתה שם לב לזה?
ש: כן.
אליעד: שזה בדיוק אותו דבר.
ש: אני יודע שגם במצב של הלא בטוח בעצמי היה לי בסך הכל בסופו של דבר בסדר עם זה לוקח לי זמן.
אליעד: אבל לא מספיק בסדר כי אם זה היה מספיק בסדר לא היית אומר שזה לא בסדר.
ש: טוב אף פעם לא.
אליעד: אוקי אז בא ננסה להבין אתה, בא ננסה לדבר על משהו קונקרטי אתה כרגע אומר משפטים ואתה לא בטוח בהם, בא נדבר על משהו מההווה אז בא נדבר על זה דבר.
ש: בוא לא עכשיו אין משהו שאני.
אליעד: לא, אוקי באופן כללי לפעמים בן אדם נגיד מדבר אתה ממילא אתה מרגיש שאתה לא בטוח בעצמך מה זה אומר, "לא בטוח בעצמי" פירושו שאתה מתחיל לצאת מהחוויה שאומרת "רק אני צודק" לחוויה שאומרת "גם אני צודק" זה משמעות הדבר ואתה כל כך מצליח לראות שאולי ההפך נכון עד כדי כך שאתה אומר "אולי אני בכלל טועה" שזה כבר בלבול אתה אומר "אולי רק הוא צודק" מה האמת ששניכם צודקים, בסדר עכשיו השאלה מה אתה מחפש אם אתה מחפש את הדאווין תגיד "מה פתאום רק אני צודק מה פתאום שאני אשאל שאלות", אם אתה מחפש דאווין אחר נגיד "אני אלוהים" עכשיו אולי הוא צודק ואולי הוא צודק ואז תרגיש שאתה אלוהים "כי אני מבין את כולם".
ש: שוב.
אליעד: אני אומר השאלה מה אתה מחפש אם אתה מחפש להישאר באגו קטן אל תשאל שאלות אל תבדוק שום דבר אתה צודק תזרום, תקשיב לשיר תהנה ממנו סע הלאה אבל אם אתה מחפש לפתח לבנות ליצור, להביא דברים מלמטה לגלות תוצאות או אולי בסוף תחפור כל כך עמוק שתגרום לפיצוץ כדור הארץ גם זה יכול להיות מה שאתה צריך לעשות, כי לקחתי את אותו תהליך והראיתי את ההיפוך אם אתה חופר אתה לא תמיד מוצא אוצרות אם אתה חופר לפעמים זה קובר אותך, לפעמים אתה עושה פיצוץ לפעמים יוצא משהו ושוטף אותו לפעמים אתה גורם לרעידת אדמה, בכל מקרה מה שאני אומר זה שאם אתה חופר כדי לגלות דברים על עצמך בסוף אתה מגיע לנקודת מבט שאתה רואה את כל נקודות המבט באופן שווה ואז אתה סוג של אלוהים כי כל דבר אתה רואה את ההיפוך, טוב לך תמיד אתה כאילו בכל הזוויות אתה מתחבר.
ש: למה סוג של?
אליעד: סוג של כי מה זה אלוהים כשאומרים אלוהים זה גם סוג של אלוהים לא. כשאתה אומר "אני לא בטוח בעצמי" פירושו "אני פחות מפחד", "לא בטוח בעצמי" זה יותר מפחד מצד שני זה פחות "מפחד להיות טועה". תסתכל מה אמרנו על הבחורה קודם שהיא אומרת "רק אני צודקת" אתה ישר אמרת "זה נותן לה ביטחון עצמי", מה אמרתי לך זה גורם לכך שהיא תפחד יותר שאולי היא לא צודקת כי אתה צריך לשמור על משהו יותר מוגדר כי אם זה יותר מוגדר יש יותר סיכוי שתטעה. כשאתה אומר "אני לא בטוח בעצמי" פירוש "אני מפחד שאולי אני טועה אבל מצד שני אני פחות מפחד לטעות כי אם אני לא בטוח בעצמי אז מהצד שאני לא בטוח בעצמי אני כבר לא יכול לטעות כי אני לא חושב שאני צודק, מהצד שאני בטוח בעצמי אני מפחד לטעות ומהצד שאני לא בטוח בעצמי".
תסתכל עוד פעם תדמיין כאילו בתוכך נגיד שאתה חמישים אחוז בטוח וחמישים אחוז לא בטוח עכשיו ונגיד שאתה רוצה להגן על הדעה שלך להגן אז מי מפריע לך להגן על העמדה חמישים אחוז שאתה לא בטוח אבל מהצד שאתה לא בטוח אין לך גם על מה להגן אז מי גורם לך לחשוב אולי אני אטעה הצד שאתה בטוח, הצד שאתה בטוח "אולי אני אטעה אולי אני לא צודק" אוקי אז מי מפריע לך לחשוב שאתה צודק יותר הצד שאתה לא בטוח אבל מהצד שאתה לא בטוח אתה גם לא מפחד לטעות אתה אומר "אני בכלל לא חושב שאני צודק", אז מי מפריע לך לישון בלילה בשקט ולהגיד "לא אכפת לי לטעות" הצד שבטוח בדיוק. זאת אומרת כשאתה פחות בטוח בעצמך מצד אחד זה מפריע לך להגן על "הרק אני צודק" מצד שני זה מקרב אותך למקום של "אני לא צריך להיות רק צודק גם השני צודק, בשביל מה אין לי בכלל פחד". אתה הבנת את זה?
ש: כן.
אליעד: תסביר.
ש: שאם אני כאילו קודם כל אם אני לא בטוח בעצמי אז כאילו.
אליעד: נגיד שאתה לא בטוח בעצמך, תראה אם אתה בטוח בעצמך במאה אחוז יש לך מאה אחוז ביטחון אתה לא מפחד לטעות כי אתה בטוח במאה אחוז, אם אתה מאה אחוז לא בטוח בעצמך אתה גם לא מפחד לטעות אתה לא יכול לטעות "אני לא בטוח בעצמי בכלל", איפה מתחילה הבעיה כשאתה חמישים אחוז בטוח וחמישים אחוז לא בטוח בדיוק ואז מה הבעיה שמהצד שאתה בטוח בעצמך אתה רוצה להיות צודק ואז מי מפריע לך לחשוב שאתה צודק הצד שאתה לא בטוח ומהצד שאתה לא בטוח אתה רוצה לישון בלילה בשקט ומי מפריע לך הצד שאתה חושב שרק אתה צודק, תסביר.
ש: שכשאני בטוח בעצמי מערער אותי "הלא בטוח".
אליעד: נכון כי הוא מפריע לך לחשוב שרק אתה צודק, אוקי.
ש: זאת אומרת אם הייתי מבין שאני גם צודק גם בטוח וגם לא בטוח אז.
אליעד: מהצד שאתה בטוח, לא אם היית פעם אחת מגיע או בטוח במאה אחוז או לא בטוח בשום דבר השתחררת, אם אתה בטוח במאה אחוז שאתה צודק אין שאלה אם אתה מאה אחוז לא בטוח בשום דבר אז אתה לא יכול לטעות כי אני לא אומר "ששום דבר רק אני צודק אז איך אני אטעה, אני לא יודע כלום מי שלא יודע כלום איך יכול לטעות" אבל הבעיה היא שהבן אדם הוא מעורבב שהוא גם בטוח וגם לא בטוח עכשיו מהצד שהוא בטוח והוא רוצה להיות יותר בטוח זה שהוא לא בטוח זה דופק אותו אבל מהצד שהוא לא בטוח הוא מנסה לשחרר אחיזה כדי שהוא יצטרך פחות לשמור על הדברים שלו, כאילו אם כל הכסף שבעולם שלך אתה לא יכול לאבד אותו ואם אין לך בכלל כסף אתה גם לא יכול לאבד אותו, איפה הבעיה שחלק יש ולחלק אין.
עכשיו אם אתה רוצה למשוך למקום של "אני לא צריך לשמור על שום דבר" אז הכסף שיש לך מונע ממך ואם אתה רוצה למשוך למקום של "אני רוצה שכל הכסף יהיה שלי" אז הכסף שאין לך מונע ממך את הצד השני, השאלה היא לאיפה אתה רוצה למשוך אתה רוצה למשוך למקום של "רק אני צודק" אתה צריך להיות יותר וודאי בעצמך, אתה רוצה למשוך למקום של "כולם צודקים" אתה צריך להיות פחות וודאי בעצמך. אם אתה רוצה להגיע למצד של "רק אני צודק" כל דבר שאתה לא בטוח תבדוק אותו עד הסוף כדי שתהיה בטוח שרק אתה צודק, אם אתה אומר "לא אני לא רוצה להגיע למצב שרק אני צודק, אני רוצה להגיע לכיוון השני אני רוצה להגיע למצב שכולם צודקים" ואז אם כולם צודקים גם כן אין שקט נפשי, אתה צריך לעשות תהליך הפוך כל פעם שאתה חושב שרק אתה צודק תן לזה מקום עד שכולם יהיו צודקים ואם אתה לא יודע מה אתה רוצה איזה צד אז אתה סובל באמצע.
ש: אתה יכול גם וגם.
אליעד: אתה יכול אבל זה מושך אותך אחד לפה ואחד לפה, אתה מיטת עינויים אחד צד ימין אחד צד שמאל אתה יכול בסדר, תלוי מה אתה רוצה אם בא לך שימתחו לך את הגב אתה אומר "תמשוך פה הנה התמתחות" אבל אם אתה אומר "חברים אתם יותר מדי מושכים אותי תעצרו" אז אתה צריך להחליט ללכת ימינה או ללכת שמאלה מה אתה רוצה תחליט. אנחנו הבנו, נמשיך בפעם הבאה.
ש: רגע יש לי שאלה.
אליעד: כן על זה?
ש: לא.
050-3331-331