למה הערצה נובעת מעצלנות והסרת אחריות?

אליעד כהן מסביר שהערצה היא למעשה תוצאה של עצלנות, והיא כרוכה בהסרת אחריות. כאשר אדם מעריץ מישהו אחר, הוא בעצם היה רוצה להיות כמו אותו אדם, אך אין לו את הכוח או הרצון להשקיע את המאמץ הנדרש כדי להפוך בעצמו לאותו אדם. לדוגמה, כאשר מישהו מעריץ זמר מפורסם כי הוא שר יפה, הוא בעצם היה רוצה גם לשיר כך. אבל בגלל עצלות או תחושת חוסר מסוגלות, הוא בוחר להעריץ את אותו זמר במקום לפתח בעצמו את היכולת לשיר יפה.

כשאדם מעריץ מישהו, הוא באופן עקיף מסיר אחריות מעצמו. הוא אומר "אין לי כוח להיות כמוהו, אז אני רק אעריץ אותו ואדמיין שאם יאהבו אותו, אז אולי דרכו יאהבו גם אותי". למשל, גבר שרוצה שיעריכו אותו עשוי לקחת לעצמו בת זוג יפה ומוערצת, מתוך מחשבה שאם יעריכו אותה, אז בעקיפין יעריכו גם אותו דרכה.

למה הערצה של אנשים או דברים חיצוניים היא בעייתית?

אליעד מוסיף שהערצה היא סוג של בריחה מאחריות. לדוגמה, אנשים מעריצים את אלוהים כי הם מאמינים שהוא כל יכול, וכך הם פוטרים את עצמם מהצורך להתמודד עם המציאות ולשלוט בחייהם. הם אומרים "אלוהים אחראי על הכל, הוא חכם והוא יכול הכול", ובכך הם מסירים מעצמם את האחריות. במקום לקחת אחריות ולהחליט בעצמם מה טוב ומה רע עבורם, הם מתמקדים בהערצה של כוח חיצוני.

גם הערצת הכסף מוסברת באופן דומה. אדם שמעריץ כסף מתייחס אליו כאל כוח חיצוני חזק, שיש לו שליטה על האושר שלו. הוא חושב "אם יהיה לי כסף, הוא יוכל להשפיע על ההרגשה שלי", ולכן הוא מעדיף להעריץ את הכסף במקום לקחת שליטה אמיתית בחייו. בעצם, הכסף הופך עבורו למין אלוהים חיצוני, שמעניק לו תחושה של כוח מדומה.

כיצד אפשר להפסיק להעריץ אחרים ולהפוך למושא הערצה בעצמך?

אליעד מציע פתרון ברור לבעיה: הוא ממליץ לכל אחד להפסיק להעריץ אחרים ולהתחיל להעריץ את עצמו. המשמעות היא שבמקום לראות באנשים אחרים דמויות מושלמות וראויות לחיקוי, על האדם להבין שהוא עצמו יכול לפתח את התכונות שהוא מעריך באחרים. אם הוא מעריץ מישהו על חכמתו - עליו לפתח בעצמו חוכמה. אם הוא מעריץ מישהו על הכוח או הכישרון שלו - עליו למצוא את הדרך לפתח את התכונות האלו בעצמו, במקום להסתפק בהערצה מרחוק.

הפתרון הוא לקחת אחריות מלאה על החיים ולהפסיק להעביר את הכוח לגורמים חיצוניים. אדם שמתחיל להעריך את עצמו באופן אמיתי, מפסיק את ההערצה העיוורת של אחרים ומתחיל להשקיע מאמצים בלהיות מי שהוא באמת רוצה להיות. הוא מפסיק לראות במישהו אחר את האידיאל שלו ומתחיל להפוך בעצמו לאידיאל.

לכן, המסר של אליעד הוא פשוט וישיר: אל תעריץ אחרים, כי זו עצלנות והסרת אחריות. במקום זאת, קח את עצמך בידיים, תפתח את עצמך ותהפוך להיות האדם שאתה מעריץ. ברגע שתעשה זאת, לא יהיה לך עוד צורך בהערצה של אחרים, כי תהיה מי שאתה רוצה להיות.