ובו יתבאר, כיצד והאם חשיבה חיובית / פסיכולוגיה חיובית / אופטימיות / להאמין בעצמך וכיו"ב, האם הדברים האלו באמת עוזרים להתמודד עם חרדות, או לא? והתשובה היא, שבאופן יחסי, חשיבה חיובית וכל שאר השיטות כיו"ב, אכן כן עוזרות לאדם להתמודד עם חרדות ופחדים. אלא, שהן יכולות לעזור לאדם רק בצורה חלקית ויחסית בלבד. אך הן לא יכולות לשחרר את האדם לגמרי מכל החרדות שלו. כי תמיד יש לאדם את הספק האמיתי בלב שלו, לגבי היכולות שלו ולגבי המציאות.

כי מי שמאמין בעצמו באמונה עצמית שקרית, אז מצד אחד כלפי חוץ, יכול להיות שיראה כאילו יש לו ביטחון עצמי גבוה וכיו"ב. אך בתוך תוכו, האדם יכול לסבול מחוסר ביטחון עצמי ומחוסר אמונה עצמית, למרות שהוא מנסה להיות אופטימי ולחשוב בחשיבה חיובית ולהאמין בעצמו וכיו"ב. כי הספק, הוא תמיד קיים בליבו של האדם, ופסיכולוגיה חיובית / חשיבה חיובית וכיו"ב, לא באמת יכולות לעזור לאדם באופן מוחלט.

ולא רק שחשיבה חיובית לא תמיד עוזרת, אלא שלפעמים, חשיבה חיובית / אופטימיות / אמונה עצמית וכיו"ב, רק מגדילה לאדם את הפרעות החרדה ואת הפחדים שלו. ולמה? כי לפעמים, חשיבה חיובית, היא סוג של הכחשה עצמית. שהאדם מתכחש לכך שהמצב שלו באמת גרוע מבחינת המציאות, והוא משקר לעצמו וחושב בחשיבה חיובית ואופטימית, שיהיה לו רק טוב וכיו"ב, למרות שלא כך הוא הדבר.

וכאשר האדם מאמין בעצמו בדבר שהוא אינו אמיתי, וכאשר יש לאדם ביטחון עצמי גבוה שקרי, למרות שבאמת הוא לא יכול לעשות את הדבר שהוא מאמין בעצמו שהוא יכול לעשות אותו, הרי שהדבר הזה רק מכניס את האדם לחרדה פנימית עמוקה, שמא הוא לא יצליח לעמוד במשימה שלו. כי הלב של האדם יודע את האמת, שהאדם רק משקר את עצמו וחושב חשיבה חיובית ומאמין בעצמו וחושב בצורה אופטימית ומעמיד פנים שיש לו ביטחון עצמי. והלב שיודע את האמת, הוא מפחד עוד יותר, שמא יקרה דבר רע. כי האדם מבין, שהוא רק משקר את עצמו.

ואין הכוונה לומר שעל האדם לחשוב בחשיבה שלילית או להיות פסימי ולא להאמין בעצמו ולהביא את עצמו למצב של חוסר ביטחון עצמי. כי גם זה עצמו, מכניס את האדם לחרדות ולפחדים.

והכוונה היא לומר, שהדבר הטוב ביותר בעולם הוא, חשיבה אמיתית וחשיבה ריאלית שנצמדת לאמת בלבד. ז"א על האדם להתרגל להפסיק לחשוב בצורה חיובית או לחשוב בצורה שלילית, ועל האדם להתרגל להפסיק להסתכל על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה, ועל האדם להפסיק להאמין בעצמו עם ביטחון עצמי גבוה, או לא להאמין בעצמו עם ביטחון עצמי נמוך, ועל האדם להפסיק להיות אופטימי או פסימי לגבי המצב שלו ולגבי המציאות. ובמקום כל צורות המחשבה האלו, על האדם לנסות להיצמד אל האמת באשר היא כפי מה שהיא, בלי לכער אותה ובלי ליפות אותה בשקר. אלא אך ורק האמת כפי מה שהיא.

כי אם יש בעיה אמיתית, רצוי לדעת אותה. כי הדחקה, לא תעזור לנצח. ואם אין בעיה מצד האמת, אז רצוי לדעת את זה, ולא להאמין שיש בעיה, ואח"כ עוד לחפש תרופות נגד חרדה, למרות שבאמת אין בהן בכלל צורך, כי אין שום סיבה לחרדה.

והדבר הטוב ביותר לעשות תמיד, זה להסתכל לאמת בעיניים כפי מה שהיא, בלי שום חשיבה חיובית או חשיבה שלילית. אלא, לראות תמיד את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת בלבד, כפי מה שהיא, ללא כל שינוי כלשהו.

ואם האמת נראית מפחידה, זה רק בגלל שהאדם לא מסתכל רק על האמת ולא מסתכל על כל האמת. כי מי שיסתכל רק על כל האמת באשר היא, הוא יגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, שבה אין שום טוב ורע כלשהם. כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע בכלל.

וכאשר האדם מזכך את ההסתכלות שלו על העולם, ולא חושב חיובי או חושב שלילי, אלא חושב אמיתי בלבד, על ידי זה האדם משתחרר מכל דפוסי החשיבה הסובייקטיביים שלו, שמגדירים עבורו את הטוב ואת הרע, וממילא גם את הפחד ואת החרדה. ואז האדם חווה את המציאות בצורה "נקייה"...