מה זה בכלל ביטחון עצמי ואמונה עצמית?

ביטחון עצמי ואמונה עצמית הם מושגים דומים מאוד שמשמעותם היא שהאדם בטוח ביכולותיו להתמודד עם משימות או אתגרים שהוא עומד מולם. כשאומרים "יש לי ביטחון עצמי", מתכוונים שיש פחד מסוים או חשש מהתמודדות, אבל האדם משוכנע שהוא יצליח להתמודד או שלא יקרה לו משהו רע. לדוגמה, אדם שרוצה להתחיל עם בחורה, עשוי לחשוש שהיא תסרב לו, אבל אם יש לו ביטחון עצמי הוא יאמר לעצמו: "אני אצליח להתמודד עם המצב, יהיה בסדר".

אמונה עצמית דומה מאוד, והכוונה היא שהאדם מאמין בכוחו לבצע פעולה מסוימת ולהגיע לתוצאה הרצויה. אם אדם רוצה להצליח בפרויקט חדש ויש לו ספק אם יצליח, אז אמונה עצמית אומרת שהוא מאמין ביכולות שלו להצליח בפרויקט.

האם עדיף שיהיה לך ביטחון עצמי ואמונה עצמית?

לכאורה נראה שכן, כי כדי להצליח בחיים צריך לפעול וליזום, וביטחון עצמי מאפשר לאדם לפעול בלי להשתתק מפחד. לדוגמה, אדם שהגיע להיות נשיא ארצות הברית, לא הגיע לתפקיד כי ישב בבית וחיכה, אלא כי פעל, יזם ולקח סיכונים. הביטחון העצמי מאפשר לאנשים לעשות פעולות הכרחיות להצלחה.

מהו חוסר ביטחון עצמי וממה הוא נובע?

חוסר ביטחון עצמי הוא ההפך מביטחון עצמי, והוא מתבטא בפחד וחשש מכישלון. לדוגמה, אדם עם חוסר ביטחון עצמי לא מאמין שהוא יכול להצליח במשהו, ולכן לא פועל ולא יוזם. הוא יחשוב שהוא לא טוב מספיק, שהוא עלול להיכשל, ואז הוא יימנע מלפעול בכלל. חוסר ביטחון עצמי נובע בעצם מזיכרון של כאב או כישלון בעבר, למשל ילד שנגע באש ונכווה, בפעם הבאה יפחד ויחשוש לגעת שוב. חוסר ביטחון עצמי הוא מנגנון הישרדותי שנועד להגן עלינו מפני סכנות ופגיעות.

מהם החסרונות הגדולים של ביטחון עצמי שקרי?

הבעיה המרכזית היא שביטחון עצמי שקרי, שנוצר רק על בסיס אמונות כמו "אני יכול להצליח" בלי בדיקה מציאותית, יכול להוביל לנזקים חמורים. לדוגמה, אדם שיש לו ביטחון עצמי גבוה מדי עלול לבצע עקיפה מסוכנת בכביש, מתוך אמונה עיוורת שהוא יצליח, אבל בסופו של דבר יעשה תאונה. בנוסף, אם אדם מרגיל את עצמו להאמין בעצמו ללא בדיקה שכלית, הוא משבש את המנגנון הנפשי שאמור להגן עליו מסכנות אמיתיות, ולכן בעתיד הוא עלול להיפגע יותר.

למה "תאמין בעצמך" זו עצה גרועה?

העצה הנפוצה "תאמין בעצמך" היא בעייתית מאוד, כי היא מדלגת על החשיבה הרציונלית. לדוגמה, אם ילד רוצה לעבור כביש ומפחד, לא נגיד לו "תאמין בעצמך", כי זה יכול לגרום לתאונה. במקום זה, נסביר לו איך לבדוק את הכביש בבטחה. העצה "תאמין בעצמך" בעצם מדכאת את מנגנון השכל, וגורמת לאדם לפעול מתוך רגש או דמיון שקרי במקום מתוך חשיבה הגיונית וזהירה.

כיצד עודף ביטחון עצמי מוביל להפרעות נפשיות?

כשאדם מאמין בעצמו בצורה לא מבוססת, הוא פוגע במנגנון השכל שלו, והתוצאה היא הופעה של פחדים לא הגיוניים, חרדות, דיכאון, והפרעות נפשיות אחרות. אנשים רבים שמגיעים לבתי חולים פסיכיאטריים סובלים מעודף ביטחון עצמי לא ריאלי, מה שגורם להם לעשות פעולות מסוכנות או לא הגיוניות, ואחר כך הם קורסים נפשית.

איך צריך באמת להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי?

הדרך הנכונה להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי היא לא לנסות להאמין בעצמך בכוח, אלא לבדוק את הדברים בצורה שכלית והגיונית. יש לעשות חישוב אמיתי של "סיכוי מול סיכון", לרשום על דף את המטרה, ולבדוק מה הסיכוי להצליח, מה הסיכון להיכשל, ומה המשמעות של הצלחה או כישלון. אם יש סיכונים, יש לבדוק אם אפשר לצמצם אותם, ואם לא - לבדוק אם הפעולה בכלל שווה את הסיכון.

לדוגמה, אם אדם רוצה להתחיל עם בחורה וחושש מדחייה, עליו לבדוק באמת מה יקרה אם היא תדחה אותו. האם זה באמת יהיה כל כך נורא, או שאולי הפחד מוגזם? אם הפחד מוצדק, אפשר לנסות לצמצם את הסיכון, למשל על ידי הכנה מוקדמת.

מדוע לא כדאי לקנא באנשים עם ביטחון עצמי מופרז?

אנשים שנראים בעלי ביטחון עצמי מופרז, כמו אלה שיש להם אומץ להתחיל עם כל בחורה שהם רואים, לא תמיד ראויים לקנאה, כי הביטחון העצמי שלהם יכול להיות מזויף או לא מבוסס. אדם כזה עלול לשלם מחירים נפשיים כבדים בעתיד, כמו דיכאון או חרדות, כי הביטחון העצמי שלו לא בנוי על חשיבה רציונלית, אלא על הדחקה והתעלמות מסכנות.

איך מתמודדים בפועל עם פחדים וחוסר ביטחון?

ההתמודדות הנכונה עם פחדים היא קודם כל לא להילחם בהם. כשעולה פחד, צריך לשאול: מה בדיוק הסכנה שאני חושש ממנה? מה יקרה אם הפחד שלי יתממש? צריך לפרט על דף את כל האפשרויות, ולנסות להבין אם הפחד מוצדק או מוגזם. כאשר מנתחים את הדברים בהיגיון, הפחד בדרך כלל נחלש, והאדם יכול לפעול בצורה שקולה ובטוחה יותר.

מה עושים כשחוסר ביטחון עצמי משתק אותך לגמרי?

גם במקרה של חוסר ביטחון עצמי קיצוני, הדרך הנכונה היא עדיין לבדוק בשכל את הסיכון. למשל, אדם שמפחד ללכת לראיון עבודה, יכול לרשום את כל התרחישים האפשריים, ולהבין בצורה שכלית שאולי הסיכון אינו כה גדול, או לפחות שהוא יכול להתכונן בצורה שתקטין את הסיכון להיכשל.

למה צריך להיזהר מהתרגלות ל"הצלחות מזל"?

אדם שהצליח במשהו רק בזכות מזל, עלול לחשוב שהוא תמיד יצליח, ובכך להסתכן בעתיד בכישלון גדול יותר. הצלחת מזל מחזקת אשליה של ביטחון עצמי מזויף, ולכן חשוב להבין מתי ההצלחה נבעה ממזל ומתי מיכולת אמיתית.

השורה התחתונה לגבי ביטחון עצמי ואמונה עצמית?

בסופו של דבר, ביטחון עצמי ואמונה עצמית הם טובים רק אם הם מבוססים על חשיבה שכלית, בדיקה והערכה נכונה של סיכונים. במקום להאמין בעצמך בצורה עיוורת, עדיף להשתמש בשכל, לנתח את המצב, ולפעול לפי תוצאות הבדיקה.

מהו ביטחון עצמי ואמונה עצמית - פתיח והגדרה

שאלה: מה בכלל משמעות המושגים "ביטחון עצמי" ו"אמונה עצמית"?

תשובה: הכוונה היא לאותו מצב נפשי שבו אדם מרגיש ביטחון או וודאות פנימית ביכולתו להתמודד עם משימה, או באפשרות שלו להצליח במשהו. כאשר אדם אומר "יש לי ביטחון בעצמי", הוא בעצם אומר: "אני מאמין בכוחות שלי, ביכולות שלי, אני חושב שאוכל להתגבר על קושי או סיכון."

שאלה: מדוע בכלל אנחנו משתמשים במונחים כמו "ביטחון עצמי" או "אמונה עצמית"?

תשובה: משום שאנחנו חווים לעתים פחד. פחד הוא מצב שבו אדם חושש שיקרה לו דבר לא רצוי. ולכן, כשיש ביטחון עצמי או אמונה עצמית, פירושו שאדם חש שיש לו סיכוי גבוה להסתדר מול הפחד. לדוגמה, אדם רוצה לבצע פעולה כלשהי - נגיד, לגשת לבחורה ולהתחיל איתה שיחה - והוא מרגיש בטוח בעצמו שיוכל להתמודד עם מה שיקרה. הביטחון העצמי אומר: "אני אהיה בסדר, גם אם משהו ישתבש, אצליח להתמודד."

שאלה: האם "אמונה עצמית" זה משהו אחר מ"ביטחון עצמי"?

תשובה: הביטויים הללו דומים. כשאומרים "אני מאמין בעצמי", מתכוונים לכך שהאדם משוכנע (או לפחות בוטח) ביכולות שלו להשיג מטרה. גם "ביטחון עצמי" וגם "אמונה עצמית" מבטאים את אותה תחושה יסודית: "אני יכול להצליח."

למה אנשים רוצים ביטחון עצמי?

שאלה: מה היתרון של ביטחון עצמי? למה חשוב לאנשים להאמין בעצמם?

תשובה: בחיים יש לנו מטרות שונות, ולשם השגתן אנו צריכים לפעול. כדי לפעול, פעמים רבות אנחנו זקוקים לאומץ, וביטחון עצמי הוא מקור לאומץ הזה. אדם עם ביטחון עצמי יכול ליזום פעולות - לדוגמה, הוא ירוץ לבחירות לנשיאות, יקים פרויקט חדש, יבקש העלאת שכר, או ייגש לבחורה בלי להירתע. הרעיון הוא שאם לא נעשה דבר, לא נצליח בשום דבר. לכן נראה על פניו שביטחון עצמי מסייע לעודד עשייה ולהביא להצלחה.

שאלה: אז מדוע כה נפוץ לשמוע שאנשים אומרים "עדיף שיהיה לך ביטחון עצמי"?

תשובה: כי הרבה יעדים והשגים בחיים דורשים תעוזה. אדם ללא כל ביטחון עצמי עלול להישאר משותק מפחד, לא לנסות שום דבר, וכך לא להשיג כלום. אנשים יגידו "תפתח ביטחון עצמי", כדי להניע אותך לנסות, לזוז, לקחת סיכונים מחושבים.

מנגנון הפחד - הבסיס לחוסר ביטחון עצמי

שאלה: מה קורה לנו במוח כאשר אנחנו מרגישים חוסר ביטחון עצמי?

תשובה: חוסר ביטחון עצמי הוא בעצם פחד. זה מנגנון הגנה הישרדותי. במילים אחרות, המוח אומר לנו: "שים לב, יש פה סיכון שאולי לא תצליח. אולי יחסר לך משהו, אולי יקרה לך נזק." המנגנון הזה מבוסס על זיכרונות ועל ניסיון קודם. למשל, ילד קטן נוגע באש, נכווה, ואז מזהיר את עצמו להבא שייתכן שייגרם לו נזק אם ייגע שוב.

שאלה: האם זה בהכרח דבר רע, שיש מנגנון של חוסר ביטחון עצמי?

תשובה: לא. לעתים זה טוב מאוד. המנגנון הזה שומר עלינו שלא נפעל בפזיזות ולא נכניס את עצמנו למצבים מסוכנים. בדיוק כמו שילד מפחד לגעת באש פעם שנייה מפני שהוא יודע שעלול לקרות לו נזק. אם לא היה לו את הפחד, אולי היה "בטוח בעצמו" בצורה שגויה וקופץ מהחלון כי "הוא חושב שהוא מסוגל לעוף".

חסרונות של ביטחון עצמי שקרי

שאלה: אם ביטחון עצמי עוזר לפעול, למה שתהיה בעיה?

תשובה: יש כאן כמה בעיות:

1. אם אדם פועל מתוך "אמונה עצמית" בלי לבדוק את המציאות - הוא עלול להיכנס למצבים שהוא בפועל לא יכול להתמודד איתם ולהידפק. למשל, הוא מאמין בעצמו שהוא יכול לנסוע מהר או לעשות עקיפה מסוכנת, ואז הוא עושה תאונה.

2. כאשר אדם חוזר שוב ושוב על אמירות כמו "אני יכול, אני אצליח" בלי לבדוק היגיון וסיכונים, הוא מדכא את המנגנון הטבעי של השכל והפחד ההישרדותי. אם הוא נוהג להדחיק את הפחד ופשוט "מאמין" - הוא מתחיל לאמן את עצמו להתעלם מאיתותים של סכנה אמיתית. כך עלולות להתרחש תאונות דרכים, טעויות עסקיות, או החלטות מזיקות.

שאלה: מה קורה אם אדם כן מצליח בפעולה מתוך אמונה עצמית שקרית? נניח שהוא הלך על משהו מסוכן והצליח.

תשובה: דווקא הצלחה כזו עלולה להיות אסון, כי היא גורמת לו להתרגל לסמוך על "הדמיון" במקום על הבדיקה השכלית. ברגע שאדם "ממזל", קיבל אישור חיובי לכך ששווה פשוט "להאמין" בלי בדיקה, הוא עלול בפעמים אחרות להפסיד בענק, כי באחת הפעמים הבאות הסיכון יתממש. הגרוע עוד יותר הוא שגם המנגנון השכלי שלו עלול להיפגע.

הקשר בין אמונה עצמית לשכל ולנפש

שאלה: למה ביטחון עצמי שקרי מקלקל לנו את השכל והנפש?

תשובה: משום שהמוח מתרגל לעקוף את הבדיקה ההגיונית ולא להשתמש בשיקולים של "סיכוי מול סיכון" ו"עלות מול תועלת". במקום זאת, הוא מתחיל להסתמך על אמירות אוטומטיות כמו "תאמין בעצמך, תצליח!" בלי לבדוק האם אמנם אפשר להצליח.

שאלה: איך זה פוגע בצד הנפשי?

תשובה: כשמנגנון השכל נחלש, זה פותח פתח גם לחרדות לא הגיוניות ולפחדים מוגזמים. אדם יכול פתאום לפחד מדברים שאינם באמת מסוכנים, כי אין לו מנגנון מחשבתי יציב שיבדוק: "רגע, יש פה סכנה אמיתית או לא?" ברגע שמסרבים לבדוק בחשיבה רציונלית גם את המצבים שבהם "כן כדאי לפחד" ו"לא כדאי לפחד", הכל מתערבב.

מדוע אין טעם להגיד "תאמין בעצמך"?

שאלה: הרבה מדריכי התפתחות אישית אומרים שצריך לומר לעצמך: "אני מאמין בעצמי, אני בטוח בעצמי". למה זה כל כך בעייתי?

תשובה: כי זה עוקף את הבדיקה הרציונלית. דמיין ילד שרוצה לחצות כביש ולחוץ. אם נגיד לו "תאמין בעצמך שתצליח", הוא יכול להיפגע. מה באמת עושים? מסבירים לו איך להתבונן בכביש, איך מעריכים מהירות מכוניות, איך מוודאים שאין סכנה. במילים אחרות, לא באמת נותנים לו מנטרה של "יהיה בסדר" אלא מסבירים לו מה לבדוק ואיך לסמוך על עצמו רק לאחר שהוא מבין את המשמעות.

שאלה: האם זה אומר שחוסר ביטחון עצמי תמיד טוב?

תשובה: לא. אם אדם רוצה לעבור את הכביש אבל מפחד לעולמים ולא חוצה אותו לעולם - זו בעיה גם כן. הוא לא יכול לנוע לשום מקום. כלומר, חוסר ביטחון קיצוני משתק, אלא שיש סיבה לחוסר הביטחון הזה: הוא מזהיר מפני סיכון אפשרי. לכן, במקום רק "לחיות עם פחד" או רק "להאמין בעצמי", יש להשתמש בשכל ולבדוק מה כדאי לעשות באמת.

חוסר ביטחון עצמי ומטרות בחיים

שאלה: למה אדם מתלונן על חוסר ביטחון עצמי?

תשובה: לרוב, לא אכפת לו מחוסר הביטחון עצמו אלא מכך שהוא לא משיג את המטרות שלו. אדם למשל רוצה להתחיל עם בחורה, מפחד, ואז לא עושה כלום. התוצאה: הוא לא בזוגיות ונשאר לבד. זה מפריע לו. במילים אחרות, "חוסר הביטחון" הוא רק סימפטום. הבעיה האמיתית - שהוא לא מצליח לזוז אל עבר המטרה.

שאלה: אז מהו הפתרון הנכון לאדם שתקוע כך?

תשובה: במקום לנסות "להאמין בעצמו" באופן עיוור, עליו לבדוק:

1. מה הוא באמת רוצה להשיג?

2. האם הוא יכול להשיג את זה?

3. מה הסיכון? מה הסיכוי?

4. מה עלול לקרות אם ייכשל? מה עלול לקרות אם יצליח?

5. האם באמת שווה לקחת את הסיכון? אולי כן, אולי לא.

השיטה היא ללמוד לעשות חישוב של "סיכוי מול סיכון", "עלות מול תועלת". לדוגמה, אם אדם מפחד להתחיל עם בחורה, אפשר לרשום: "מה בדיוק יכול לקרות? מה אחוז הסיכוי שהיא תסרב? האם זה נורא אם היא תסרב? מה אני מפסיד? אולי שום דבר."

שאלה: מה הקושי בשיטה הזו?

תשובה: הקושי הוא שזה דורש לעבוד עם השכל, עם הראש, ולפעמים זה מורכב. אתה צריך לשאול את עצמך: "איך בודקים את הסיכון? איך מחשבים את הסיכוי? מה אני בכלל יודע על האדם השני?" יש הרבה חוסר ודאות, אז אנשים מנסים פתרונות קסם שגורמים להם פשוט לדלג על הבדיקה. אבל "לקפוץ" בלי לחשוב יכול לפגוע, כי אולי באמת יש מצב אובייקטיבי שסיכוי ההצלחה נמוך מדי, או שמחיר הכישלון גבוה מדי.

איך עודף ביטחון עצמי יכול להוביל להרס?

שאלה: מה קורה כשהאדם מאמין בעצמו מדי?

תשובה: אם באופן אובייקטיבי הוא לא באמת מסוגל להצליח, הוא ישקיע הרבה מאמץ, זמן, כסף, או אפילו יפגע פיזית. דוגמה קלאסית: נהיגה פרועה ותאונות. נהגים מרגישים "שטובים" מדי, "אני אצליח לעקוף בלי בעיה", "אני אצליח לשלוח הודעה בפלאפון ולנהוג", ואז יוצאת תאונה. זה קורה כי יש עודף ביטחון עצמי במקום בדיקה.

שאלה: למה מסוכן להתרגל ל'הצלחות מזל'?

תשובה: כי אדם מקבל חיזוק מוטעה, חושב "הנה זה מצליח" - אבל לא בודק שבפועל זה קרה במקרה. בפעם העשירית, כשהסיכוי יתהפך, הוא ייפול חזק.

למה חוסר ביטחון עצמי יכול להיות גם מנגנון בריא?

שאלה: מדוע לפעמים דווקא חוסר ביטחון עצמי שומר עלינו יותר ממה שנדמה?

תשובה: כי הוא גורם לך לעצור ולשאול: "רגע, זה באמת מסוכן? איך מוודאים שלא אפגע?" לדוגמה, לפני שאתה עובר כביש או נכנס לפרויקט גדול, הפחד מונע פעולה רשלנית. אם אתה ממשיך לחקור אותו ולשאול "מה באמת הסיכון?", אתה בודק לעומק ומקבל תמונה רציונלית יותר.

שאלה: מה קורה לאדם שאין לו חוסר ביטחון בכלל - כמו ילד קטן שאין לו שכל לסכנות?

תשובה: הוא עלול לעשות שטויות (לקפוץ מהחלון כי לא מודע בכלל לסכנה). לכן היעדר מוחלט של פחד אינו יתרון אלא בעיה.

כיצד להתמודד בפועל עם פחדים וחוסר ביטחון?

שאלה: איך מיישמים את הגישה הזו בעולם האמיתי?

תשובה: דרך אחת היא לקחת נייר ועט (או לפתוח מסמך) ולכתוב: "מה אני רוצה לעשות? למה זה חשוב לי? מה יכול לקרות אם אנסה? מה טוב שיכול לקרות? מה רע שיכול לקרות?" אחר כך מנסים להעריך את ההסתברות, להבין אם אפשר למזער סיכונים, לבדוק האם אפשר להיערך טוב יותר. אם אדם הולך לריאיון עבודה ומפחד, הוא יכול לבדוק: "מה הדברים שאני יודע שירשימו את המראיין? איך אוכל להתכונן טוב יותר? מה יקרה אם לא אקבל את העבודה?"

שאלה: ומה אם אני חוקר ומגלה שאני באמת לא יכול לבצע את הפעולה?

תשובה: אז אולי באמת כדאי לוותר על המטרה או לנסות דרך אחרת. אם אדם מגלה "אני לא מוכן" או "הסיכון גדול מדי בעיניי", זה לגיטימי להחליט לא לפעול כך. או בוחנים אם יש דרך להקטין את הפער בין הרצון ליכולת.

שאלה: יש מצבים שבכל זאת כדאי לנסות?

תשובה: בהחלט כן, אם מצאת שהסיכוי והסיכון הם סבירים לך, ואם באמת בחשיבה ריאלית הערכת שיש סיכוי טוב להצליח או שיש תועלת גדולה שלדעתך מצדיקה את הסיכון.

מה קורה עם הרצון להישג והפחד להיכשל?

שאלה: לעתים הבעיה היא שאדם פשוט "נורא רוצה את הבחורה" או "נורא רוצה את העבודה" ולכן מפחד מהכישלון. מה עושים?

תשובה: אחת הדרכים היא להפחית את עוצמת הרצון, או לבדוק "למה אני כל כך חייב להשיג את הדבר הזה?" לפעמים, אם האדם מוותר קצת על החשיבות העצומה של ההישג, הוא פחות מפחד מהכישלון. הוא יוכל לגשת בקלות רבה יותר ולנסות, כי כבר לא נורא אם יתברר שלא הצליח.

שאלה: האם להפחית את הרצון זו לא ויתור על החלום?

תשובה: לא בהכרח. אפשר להמשיך לרצות, אבל להכניס את זה למידות הנכונות. כשאדם לוקח את הדברים בפרופורציה, הפחד קטן יותר.

למה לא כדאי לקנא במי שיש לו "המון ביטחון עצמי"?

שאלה: יש אנשים שיש להם אומץ רב, למשל להתחיל עם כל בחורה שהם רואים, והם לא דואגים. למה לא כדאי לקנא בהם?

תשובה: כי ייתכן שהביטחון העצמי שלהם אינו מבוסס על ניתוח ריאלי אלא על דמיון מוטעה. כמו אדם שיש לו "מאניה" - הוא בטוח שהוא כל יכול, חש נהדר, ואחר כך צונח לדיכאון. לפעמים אנשים עם ביטחון עצמי מזויף מוצאים את עצמם משלמים מחירים נפשיים בעתיד, או מחירים במציאות (להיות דחוי המון פעמים, להיכנס לקשרים גרועים).

שאלה: אז בעצם אומר שיש אנשים שנראים מוצלחים, אבל ייתכן שמסתתרת שם בעיית אמונה עצמית לא מבוססת?

תשובה: בדיוק. לא כל מי ש"נראה" מוצלח חקר את הדברים לעומק. ייתכן שאותו אדם זכה להצלחה זמנית עקב מזל או בגלל שסיכוי - הסיכון הסתדרו לו במקרה, אבל אם אין לו תהליך מתמיד של בדיקה רציונלית, בהמשך הוא עלול להסתבך.

סיכום עיקרי והמלצה להמשך חקירה

שאלה: אז מה העיקרון הכי חשוב שעולה מכל ההסברים האלה?

תשובה: העיקרון הוא לא להשלות את עצמך. לא להאמין בעצמך בצורה עיוורת, ולא לשלול את עצמך בצורה משתקת. במקום זאת, מוטב לפעול על פי השכל:

1. כשעולה פחד, שאל: "על מה הוא מבוסס?"

2. ברר: "האם הפחד מוצדק? מה באמת סיכוי ומה באמת סיכון?"

3. החלט בהתאם למסקנותיך הריאליות, לא לפי "תחושת בטן" או לפי "תמיד הייתי חסר ביטחון, תמיד אהיה חסר ביטחון".

4. במקום להטיף לעצמך "תאמין, תאמין", שאל את עצמך: "איך בודקים כדי להיות בטוח מבחינה הגיונית?"

5. אם אתה לא יודע איך עושים את זה, אתה יכול ללמוד שיטות לחשיבה, היגיון, ניתוח סיכויים והשלכות.

שאלה: מה לגבי אנשים שכבר התרגלו לסדנאות שאומרות "תחזור אחרי המנטרה: אני אוהב את עצמי, אני מאמין בעצמי"?

תשובה: יש אנשים שזה פותר להם זמנית את הפחד, אבל הם מסירים את "האנטי - וירוס" הטבעי. במקום לבדוק לעומק, הם מזניחים את המנגנון. לאורך זמן, זה יכול לגרום לכך שיפתחו חרדות לא הגיוניות בתחומים אחרים, כי "אם לא בודקים בשכל, הכל יכול להתערער."

שאלה: מה לגבי הדוגמה של הנהג שעושה תאונה כי "הוא היה בטוח בעצמו שיוכל לשלוח הודעה תוך כדי נהיגה"?

תשובה: זו דוגמה מצוינת לאיך עודף ביטחון עצמי או ביטחון עצמי לא מבוסס, גורם לתוצאות הרסניות. אם היה מפעיל היגיון בריא, היה בודק, "מה הסיכוי שאסיט את המבט מהכביש ואסכן את עצמי?" ואז כנראה היה נמנע.

שאלה: ובנוגע לחוסר ביטחון עצמי קיצוני שפשוט משתק, איך פותרים את זה?

תשובה: אותו הדבר, דרך בדיקה שכלית. בודקים "האם באמת אסור לי לעשות את זה? אולי הסיכון לא כזה גדול? אולי אני יכול להקטין את הסיכון?" יתכן שזה מצריך עזרה, ייעוץ או למידה, אבל העיקרון הוא לא לקפוץ ל"אני לא יכול" מתוך פחד לא מוסבר ולא לקפוץ ל"אני בטוח בעצמי" בלי היגיון.

שאלה: אם כך, מהי השורה התחתונה לגבי "ביטחון עצמי" ו"אמונה עצמית"?

תשובה: אין צורך לנסות "לסדר" או "להעלים" חוסר ביטחון. חוסר ביטחון הוא מנגנון התראה חשוב. צריך להשתמש בו כתמרור אזהרה ולבדוק האם הסכנה אמיתית או מדומה, ומה כדאי לעשות. במקביל, אין צורך "לחיות" בצילו של הפחד. רצוי לנתח עם השכל, ובמידת האפשר - ללמוד שיטות חקירה פנימית, שיכולות ללמד את האדם להתמודד עם פחד ולראות את המציאות כפי שהיא.

בסופו של דבר, מוטב לזכור:

1. אדם שמרגיל את עצמו "להאמין" בלי בדיקה - מסתכן להיפגע.

2. אדם שמפחד לנסות בכלל - עלול לפספס הזדמנויות.

3. הפתרון: לחשב, לבדוק בשכל, להבין למה אנו פוחדים, מה הסיבות, מה הסיכונים, ורק אז לפעול.

4. אין יתרון אמיתי ב"להיות עם אמונה עצמית מזויפת" - זה יכול להסתיים בנזק.

אחרית דבר והמלצה

שאלה: ומה לעשות אם אני עדיין מרגיש "חוסר ביטחון עצמי" באופן עמוק?

תשובה: להמשיך ללמוד, לחקור, לנסות לראות איך לחשב סיכוי וסיכון, איך לא לפחד מפחד, איך להבין לעומק את המנגנון הנפשי שגורם לנו לחשוש. אפשר להעמיק בשאלות כמו "איך לפתח את השכל", "איך להתמודד עם כישלון", "איך להפסיק לרצות יותר מדי" ועוד שאלות שמחדדות את היכולת הנפשית למנוע עצירת יתר או דחיפה חסרת היגיון.