הערכה עצמית, אהבה עצמית, שנאה עצמית, כעס עצמי, האשמה עצמית, רגשות אשם, איך לא לכעוס על עצמי? איך לא להאשים את עצמי? איך לקבל את עצמי? גאווה, יהירות, איך לא להתגאות? איך לא לקנא באחרים? איך לא להעריץ אחרים? דימוי עצמי
איך לא לכעוס על עצמך ולא לשנוא את עצמך?
כאשר אדם כועס על עצמו או שונא את עצמו, לרוב זה נובע מכך שהוא מרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר, שהוא לא טוב מספיק, שהוא כישלון, או שהוא מחזיק בתכונות שהוא לא אוהב. לדוגמה, אדם יכול לומר: "אני כועס על עצמי כי אני עצלן", "אני שונא את עצמי כי אני טיפש", "אני לא אוהב את זה שאני חלש". רגשות כאלה גורמים לתסכול, חוסר שביעות רצון, ולעיתים אף שנאה עצמית עמוקה.
הנוסחה הפשוטה לשינוי תפיסה זו היא לשאול את עצמך: למה? למה אני מרגיש כך? למה אני רואה את עצמי כעצלן? כל תשובה שהמוח ייתן לשאלה "למה?", יש לחזור ולשאול "ולמה זה כך?". לדוגמה:
למה אני עצלן? כי אין לי מוטיבציה.
למה אין לי מוטיבציה? כי אין לי מטרה ברורה.
למה אין לי מטרה ברורה? כי אני לא יודע מה אני רוצה.
למה אני לא יודע מה אני רוצה? כי לא חקרתי את עצמי מספיק.
אם תמשיך לשאול "למה?" עד הסוף, תגלה שבסופו של דבר יש רק שתי אפשרויות לתשובה הסופית:
אפשרות ראשונה: אתה אלוהים ואתה בוחר להיות כזה
בנקודה מסוימת, אדם יכול להבין שהוא מי שהוא פשוט כי "ככה הוא רוצה להיות". כלומר, אף אחד לא הכריח אותך להיות עצלן, טיפש, כישלון, או כל דבר אחר. אתה בוחר בזה בבחירה חופשית מלאה. אם אתה מקבל את התשובה הזו, אז אין לך שום סיבה לכעוס על עצמך, כי אתה בוחר בעצמך את מה שאתה.
להגיע למסקנה הזו אומר שאתה מבין שאתה הבורא של המציאות שלך, שאתה אחראי לחלוטין על מי שאתה, ושכל בחירה שעשית הייתה לגמרי חופשית. אם אתה מבין שאתה זה שבוחר להיות כך, ואין לך שום אילוץ חיצוני, אז אין שום היגיון בכעס עצמי או שנאה עצמית.
אפשרות שנייה: אין לך שום בחירה חופשית
האפשרות השנייה היא להבין שאין לך באמת בחירה חופשית, וכל מה שאתה הוא תוצאה של נסיבות חיצוניות, של שרשרת אירועים שהתחילה לפני שנולדת, של חוקים פיזיים, ביולוגיים, וחברתיים שהשפיעו עליך. אם זה נכון, אז אין שום סיבה לכעוס על עצמך, כי אתה בכלל לא בוחר מי אתה. אתה כמו רובוט שפועל על פי תכנות מסוים, וכל פעולה שאתה עושה היא פשוט תוצאה של הכרח טבעי.
איך זה קשור לגאווה ולהערצה?
אותה נוסחה עובדת גם על גאווה ושחצנות. אם אתה מתגאה בכך שאתה חכם יותר ממישהו אחר, למשל, אפשר לשאול: "למה אני חכם יותר ממנו?" אם התשובה היא "כי אני למדתי יותר", נשאל: "ולמה למדתי יותר?" בסוף נגיע לאחת משתי התשובות:
אפשרות ראשונה: אתה אלוהים ואתה בוחר להיות חכם יותר
אם אתה בחרת ללמוד יותר, אז אתה עשית את הבחירה הזו על פי רצונך החופשי, ולכן אין לך שום סיבה להתגאות. כל אחד יכול לבחור ללמוד יותר.
אפשרות שנייה: אין לך בחירה חופשית
אם לא היה לך באמת שליטה על זה, אז אין לך שום סיבה להתגאות בכך שלמדת יותר. מה שעשית זה פשוט תוצאה של נסיבות חיצוניות שאין לך שליטה עליהן.
כנ"ל לגבי הערצה
למה מישהו טוב ממך? או שהוא בחר להיות כזה ואין לו יתרון עליך, או שאין לו בחירה חופשית וזה פשוט המצב, ואז אין טעם להעריץ אותו.
סיכום הנוסחה
כאשר אתה כועס על עצמך או שונא את עצמך:
- תבדוק על מה בדיוק אתה כועס או שונא.
- תשאל למה אתה כזה.
- כל תשובה שתקבל, תשאל "ולמה זה כך?".
- בסוף תגיע לאחת משתי האפשרויות:
- או שאתה בוחר את מי שאתה ולכן אין טעם לכעוס על עצמך.
- או שאין לך בחירה חופשית ולכן אין טעם לכעוס על עצמך.
כאשר אתה מתגאה או מעריץ מישהו:
- תשאל למה הוא יותר טוב ממך או למה אתה יותר טוב ממנו.
- תמשיך לשאול "ולמה זה כך?".
- בסוף תגיע לאחת משתי האפשרויות:
- או שהוא בחר להיות כזה, ולכן הוא לא באמת טוב ממך.
- או שאין לו בחירה חופשית, ולכן אין שום טעם להעריץ אותו.
בסופו של דבר, הבנה עמוקה של הנוסחה הזו תעזור לך להשתחרר מהכעס העצמי, מהשנאה העצמית, מהגאווה ומההערצה הלא מוצדקת, ולחיות חיים רגועים יותר, שלמים יותר ומודעים יותר.
כאשר אדם כועס על עצמו או שונא את עצמו, לרוב זה נובע מכך שהוא מרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר, שהוא לא טוב מספיק, שהוא כישלון, או שהוא מחזיק בתכונות שהוא לא אוהב. לדוגמה, אדם יכול לומר: "אני כועס על עצמי כי אני עצלן", "אני שונא את עצמי כי אני טיפש", "אני לא אוהב את זה שאני חלש". רגשות כאלה גורמים לתסכול, חוסר שביעות רצון, ולעיתים אף שנאה עצמית עמוקה.
הנוסחה הפשוטה לשינוי תפיסה זו היא לשאול את עצמך: למה? למה אני מרגיש כך? למה אני רואה את עצמי כעצלן? כל תשובה שהמוח ייתן לשאלה "למה?", יש לחזור ולשאול "ולמה זה כך?". לדוגמה:
למה אני עצלן? כי אין לי מוטיבציה.
למה אין לי מוטיבציה? כי אין לי מטרה ברורה.
למה אין לי מטרה ברורה? כי אני לא יודע מה אני רוצה.
למה אני לא יודע מה אני רוצה? כי לא חקרתי את עצמי מספיק.
אם תמשיך לשאול "למה?" עד הסוף, תגלה שבסופו של דבר יש רק שתי אפשרויות לתשובה הסופית:
אפשרות ראשונה: אתה אלוהים ואתה בוחר להיות כזה
בנקודה מסוימת, אדם יכול להבין שהוא מי שהוא פשוט כי "ככה הוא רוצה להיות". כלומר, אף אחד לא הכריח אותך להיות עצלן, טיפש, כישלון, או כל דבר אחר. אתה בוחר בזה בבחירה חופשית מלאה. אם אתה מקבל את התשובה הזו, אז אין לך שום סיבה לכעוס על עצמך, כי אתה בוחר בעצמך את מה שאתה.
להגיע למסקנה הזו אומר שאתה מבין שאתה הבורא של המציאות שלך, שאתה אחראי לחלוטין על מי שאתה, ושכל בחירה שעשית הייתה לגמרי חופשית. אם אתה מבין שאתה זה שבוחר להיות כך, ואין לך שום אילוץ חיצוני, אז אין שום היגיון בכעס עצמי או שנאה עצמית.
אפשרות שנייה: אין לך שום בחירה חופשית
האפשרות השנייה היא להבין שאין לך באמת בחירה חופשית, וכל מה שאתה הוא תוצאה של נסיבות חיצוניות, של שרשרת אירועים שהתחילה לפני שנולדת, של חוקים פיזיים, ביולוגיים, וחברתיים שהשפיעו עליך. אם זה נכון, אז אין שום סיבה לכעוס על עצמך, כי אתה בכלל לא בוחר מי אתה. אתה כמו רובוט שפועל על פי תכנות מסוים, וכל פעולה שאתה עושה היא פשוט תוצאה של הכרח טבעי.
איך זה קשור לגאווה ולהערצה?
אותה נוסחה עובדת גם על גאווה ושחצנות. אם אתה מתגאה בכך שאתה חכם יותר ממישהו אחר, למשל, אפשר לשאול: "למה אני חכם יותר ממנו?" אם התשובה היא "כי אני למדתי יותר", נשאל: "ולמה למדתי יותר?" בסוף נגיע לאחת משתי התשובות:
אפשרות ראשונה: אתה אלוהים ואתה בוחר להיות חכם יותר
אם אתה בחרת ללמוד יותר, אז אתה עשית את הבחירה הזו על פי רצונך החופשי, ולכן אין לך שום סיבה להתגאות. כל אחד יכול לבחור ללמוד יותר.
אפשרות שנייה: אין לך בחירה חופשית
אם לא היה לך באמת שליטה על זה, אז אין לך שום סיבה להתגאות בכך שלמדת יותר. מה שעשית זה פשוט תוצאה של נסיבות חיצוניות שאין לך שליטה עליהן.
כנ"ל לגבי הערצה
למה מישהו טוב ממך? או שהוא בחר להיות כזה ואין לו יתרון עליך, או שאין לו בחירה חופשית וזה פשוט המצב, ואז אין טעם להעריץ אותו.
סיכום הנוסחה
כאשר אתה כועס על עצמך או שונא את עצמך:
- תבדוק על מה בדיוק אתה כועס או שונא.
- תשאל למה אתה כזה.
- כל תשובה שתקבל, תשאל "ולמה זה כך?".
- בסוף תגיע לאחת משתי האפשרויות:
- או שאתה בוחר את מי שאתה ולכן אין טעם לכעוס על עצמך.
- או שאין לך בחירה חופשית ולכן אין טעם לכעוס על עצמך.
כאשר אתה מתגאה או מעריץ מישהו:
- תשאל למה הוא יותר טוב ממך או למה אתה יותר טוב ממנו.
- תמשיך לשאול "ולמה זה כך?".
- בסוף תגיע לאחת משתי האפשרויות:
- או שהוא בחר להיות כזה, ולכן הוא לא באמת טוב ממך.
- או שאין לו בחירה חופשית, ולכן אין שום טעם להעריץ אותו.
בסופו של דבר, הבנה עמוקה של הנוסחה הזו תעזור לך להשתחרר מהכעס העצמי, מהשנאה העצמית, מהגאווה ומההערצה הלא מוצדקת, ולחיות חיים רגועים יותר, שלמים יותר ומודעים יותר.
- איך לא לשנוא את עצמך
- איך לקבל את עצמך כמו שאתה
- איך להתמודד עם כעס עצמי
- מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על עצמנו?
- איך להפסיק להעריץ אנשים אחרים
- איך להפסיק להרגיש נחות מול אחרים
איך לא לכעוס על עצמך ולא לשנוא את עצמך?
כשאדם כועס על עצמו או שונא את עצמו, לרוב זה נובע מכך שהוא מרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר, שהוא לא טוב מספיק, שהוא כישלון, או שהוא מחזיק בתכונות שהוא לא אוהב. למשל, אדם עשוי לומר לעצמו: "אני כועס על עצמי כי אני עצלן", "אני שונא את עצמי כי אני טיפש", "אני לא אוהב את זה שאני חלש". הרגשות הללו יוצרים תסכול, חוסר שביעות רצון, ולעיתים אף שנאה עצמית עמוקה.
הנוסחה הפשוטה לשינוי תפיסה זו היא לשאול את עצמך: למה? למה אני מרגיש כך? למה אני רואה את עצמי כעצלן? כל תשובה שהמוח ייתן לשאלה "למה?", יש לחזור ולשאול "ולמה זה כך?". לדוגמה:
אפשרות ראשונה: אתה אלוהים ואתה בוחר להיות כזה
בנקודה מסוימת, אדם יכול להבין שהוא מי שהוא פשוט כי "ככה הוא רוצה להיות". כלומר, אף אחד לא הכריח אותך להיות עצלן, טיפש, כישלון, או כל דבר אחר. אתה בוחר בזה בבחירה חופשית מלאה. אם אתה מקבל את התשובה הזו, אז אין לך שום סיבה לכעוס על עצמך - כי אתה בוחר בעצמך את מה שאתה.
להגיע למסקנה הזו אומר שאתה מבין שאתה הבורא של המציאות שלך, שאתה אחראי לחלוטין על מי שאתה, ושכל בחירה שעשית הייתה לגמרי חופשית. אם אתה מבין שאתה זה שבוחר להיות כך, ואין לך שום אילוץ חיצוני, אז אין שום היגיון בכעס עצמי או שנאה עצמית.
אפשרות שנייה: אין לך שום בחירה חופשית
האפשרות השנייה היא להבין שאין לך באמת בחירה חופשית, וכל מה שאתה הוא תוצאה של נסיבות חיצוניות, של שרשרת אירועים שהתחילה לפני שנולדת, של חוקים פיזיים, ביולוגיים, וחברתיים שהשפיעו עליך. אם זה נכון, אז אין שום סיבה לכעוס על עצמך, כי אתה בכלל לא בוחר מי אתה. אתה כמו רובוט שפועל על פי תכנות מסוים, וכל פעולה שאתה עושה היא פשוט תוצאה של הכרח טבעי.
איך זה קשור לגאווה ולהערצה?
אותה נוסחה עובדת גם על גאווה ושחצנות. אם אתה מתגאה בכך שאתה חכם יותר ממישהו אחר, למשל, אפשר לשאול: "למה אני חכם יותר ממנו?" אם התשובה היא "כי אני למדתי יותר", נשאל: "ולמה למדתי יותר?" בסוף נגיע לאחת משתי התשובות:
סיכום הנוסחה
כאשר אתה כועס על עצמך או שונא את עצמך:
כשאדם כועס על עצמו או שונא את עצמו, לרוב זה נובע מכך שהוא מרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר, שהוא לא טוב מספיק, שהוא כישלון, או שהוא מחזיק בתכונות שהוא לא אוהב. למשל, אדם עשוי לומר לעצמו: "אני כועס על עצמי כי אני עצלן", "אני שונא את עצמי כי אני טיפש", "אני לא אוהב את זה שאני חלש". הרגשות הללו יוצרים תסכול, חוסר שביעות רצון, ולעיתים אף שנאה עצמית עמוקה.
הנוסחה הפשוטה לשינוי תפיסה זו היא לשאול את עצמך: למה? למה אני מרגיש כך? למה אני רואה את עצמי כעצלן? כל תשובה שהמוח ייתן לשאלה "למה?", יש לחזור ולשאול "ולמה זה כך?". לדוגמה:
- למה אני עצלן? כי אין לי מוטיבציה.
- למה אין לי מוטיבציה? כי אין לי מטרה ברורה.
- למה אין לי מטרה ברורה? כי אני לא יודע מה אני רוצה.
- למה אני לא יודע מה אני רוצה? כי לא חקרתי את עצמי מספיק.
אפשרות ראשונה: אתה אלוהים ואתה בוחר להיות כזה
בנקודה מסוימת, אדם יכול להבין שהוא מי שהוא פשוט כי "ככה הוא רוצה להיות". כלומר, אף אחד לא הכריח אותך להיות עצלן, טיפש, כישלון, או כל דבר אחר. אתה בוחר בזה בבחירה חופשית מלאה. אם אתה מקבל את התשובה הזו, אז אין לך שום סיבה לכעוס על עצמך - כי אתה בוחר בעצמך את מה שאתה.
להגיע למסקנה הזו אומר שאתה מבין שאתה הבורא של המציאות שלך, שאתה אחראי לחלוטין על מי שאתה, ושכל בחירה שעשית הייתה לגמרי חופשית. אם אתה מבין שאתה זה שבוחר להיות כך, ואין לך שום אילוץ חיצוני, אז אין שום היגיון בכעס עצמי או שנאה עצמית.
אפשרות שנייה: אין לך שום בחירה חופשית
האפשרות השנייה היא להבין שאין לך באמת בחירה חופשית, וכל מה שאתה הוא תוצאה של נסיבות חיצוניות, של שרשרת אירועים שהתחילה לפני שנולדת, של חוקים פיזיים, ביולוגיים, וחברתיים שהשפיעו עליך. אם זה נכון, אז אין שום סיבה לכעוס על עצמך, כי אתה בכלל לא בוחר מי אתה. אתה כמו רובוט שפועל על פי תכנות מסוים, וכל פעולה שאתה עושה היא פשוט תוצאה של הכרח טבעי.
איך זה קשור לגאווה ולהערצה?
אותה נוסחה עובדת גם על גאווה ושחצנות. אם אתה מתגאה בכך שאתה חכם יותר ממישהו אחר, למשל, אפשר לשאול: "למה אני חכם יותר ממנו?" אם התשובה היא "כי אני למדתי יותר", נשאל: "ולמה למדתי יותר?" בסוף נגיע לאחת משתי התשובות:
- או שאתה אלוהים, ואתה בחרת להיות חכם יותר, ולכן אין לך סיבה להתגאות, כי כל אחד יכול לבחור מה שהוא רוצה.
- או שאין לך בחירה חופשית, והפכת לחכם בגלל נסיבות חיצוניות שאין לך שליטה עליהן, ולכן גם אין טעם להתגאות.
סיכום הנוסחה
כאשר אתה כועס על עצמך או שונא את עצמך:
- תבדוק על מה בדיוק אתה כועס או שונא.
- תשאל למה אתה כזה.
- כל תשובה שתקבל, תשאל "ולמה זה כך?".
- בסוף תגיע לאחת משתי האפשרויות:
- או שאתה בוחר את מי שאתה ולכן אין טעם לכעוס על עצמך.
- או שאין לך בחירה חופשית ולכן אין טעם לכעוס על עצמך.
- תשאל למה הוא יותר טוב ממך או למה אתה יותר טוב ממנו.
- תמשיך לשאול "ולמה זה כך?".
- בסוף תגיע לאחת משתי האפשרויות:
- או שהוא בחר להיות כזה, ולכן הוא לא באמת טוב ממך.
- או שאין לו בחירה חופשית, ולכן אין שום טעם להעריץ אותו.
- איך לא לשנוא את עצמך
- איך לקבל את עצמך כמו שאתה
- איך להתמודד עם כעס עצמי
- מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על עצמנו?
- איך להפסיק להעריץ אנשים אחרים
- איך להפסיק להרגיש נחות מול אחרים
050-3331-331