כיצד לבדוק אם העצה שנתת באמת טובה?

הרבה אנשים נותנים עצות לאחרים - בין אם מדובר ביועצים מקצועיים, מטפלים, או אפילו חברים שנותנים עצה מתוך ניסיון אישי. השאלה שאליעד כהן מעלה היא: עד כמה האדם שנותן עצות יכול להיות בטוח שהעצות שלו באמת טובות ונכונות? אליעד מסביר דרך פשוטה לבדוק עד כמה אתה בטוח בנכונות העצה שלך, ומדוע חשוב להיות בטוח בעצמך ללא תלות בתגובות של אחרים.

איך תגובת האדם שקיבל את העצה משפיעה עליך?

כאשר יועץ או מטפל נותן עצה לאדם אחר, המטופל יכול לחזור עם אחת משתי תגובות עיקריות:

• הוא יכול לומר שהעצה עבדה לו מצוין והוא הצליח בזכותה.
• הוא יכול לומר שהעצה לא עבדה עבורו.

אליעד מסביר שהנקודה החשובה באמת היא לשים לב עד כמה התגובה הזאת משפיעה עליך, בתור נותן העצה. אם אדם אומר לך שהעצה שלך הצליחה, האם זה מחזק לך את הביטחון שהעצה הייתה נכונה? ואם הוא אומר שהיא לא הצליחה, האם אתה מיד מטיל ספק באיכות העצה שלך?

האם ביטחון עצמי מבוסס על משוב חיצוני או פנימי?

אליעד כהן מביא דוגמה מהסיפור הידוע על אלברט איינשטיין, אשר כאשר בדקו ואישרו את החישובים שלו, לא הופתע כלל. איינשטיין ידע בוודאות שהחישובים שלו נכונים, ולכן הוא לא הזדקק למשוב חיצוני. כלומר, ביטחון אמיתי בנכונות של משהו מבוסס על הבנה פנימית ושכלית עמוקה של אותו הדבר, ולא על כך שאנשים מבחוץ אישרו אותו.

סוגים שונים של ודאות לגבי עצות

אליעד כהן מציג שלוש רמות של ודאות כאשר נותנים עצה:

• עצות המבוססות בוודאות מוחלטת על שכל והיגיון.
  
  במקרה כזה אין צורך לאישור חיצוני, כיוון שההיגיון ברור לגמרי.
• עצות שמבוססות על התנסויות אישיות או מחקרים.
  
  כאן הביטחון נמוך יותר, כי מה שעבד עבור אדם אחד או רבים אינו בהכרח נכון עבור כולם.
• עצות שמבוססות על מקרים ספציפיים ואינם מבטיחים הצלחה באופן ודאי.
  
  במקרה זה הביטחון הוא הנמוך ביותר.

הדגש הוא שככל שאתה יותר תלוי במשוב חיצוני על מנת לחזק את הביטחון שלך, כך אתה פחות בטוח בעצמך.

מדוע העצה צריכה להיות נכונה ללא תלות בתוצאות?

אליעד כהן מסביר בפירוט שאם אדם יישם את העצה שלך והיא לא עבדה, קיימות שלוש סיבות אפשריות:

• הוא לא הבין את העצה כפי שהתכוונת.
• הוא לא יישם את העצה בדיוק כפי שהסברת.
• העצה עצמה לא הייתה טובה.

מצד שני, גם אם האדם הצליח, זה לא בהכרח מעיד שהעצה הייתה טובה, כי ייתכן:

• שהוא הבין את העצה ויישם אותה במדויק.
• שהוא עשה פעולה אחרת לגמרי ממה שהמלצת והצליח למרות העצה שלך.
• שההצלחה כלל לא קשורה לעצה שקיבל ממך.

המשמעות העמוקה יותר היא שאיכות העצה שלך חייבת להיות מבוססת על הבנה שכלית והגיונית, ולא על הצלחה מקרית או תגובה חיצונית של אנשים אחרים.

ביטחון עצמי אמיתי מול ביטחון עצמי כוזב - מה ההבדל?

אליעד כהן מתייחס להבדל בין ביטחון עצמי אמיתי, המבוסס על הבנה מלאה של המציאות ושל ההיגיון, לבין ביטחון עצמי כוזב, שנובע מדמיונות, תחושת עליונות מזויפת או אשליות של ידע. הוא מדגיש שביטחון עצמי אינו תמיד ערובה לנכונותה של העצה. יכול להיות שאתה בטוח בעצמך באופן שקרי - וזהו מצב בעייתי, כי אז אתה נותן עצות רעות בביטחון מלא. אך גם להיפך - אם הביטחון שלך בעצה מתערער מכל ביקורת, סימן שאינך באמת בטוח במה שאתה אומר.

איך להפוך ליועץ או מטפל אמין ובטוח?

כדי להפוך ליועץ טוב, אומר אליעד, עליך לוודא שהידע שלך אמין, מבוסס על שכל ישר והיגיון ברור, ואינו מסתמך רק על תוצאות מקריות או משובים נקודתיים. יועץ טוב חייב להיות בטוח באיכות עצותיו מתוך הבנה פנימית עמוקה של הדברים, ולא להיות תלוי לחלוטין במשוב חיצוני. ככל שאתה יותר בטוח מתוך עצמך, כך המשוב החיצוני פחות ישפיע עליך.

דוגמת הרופא והניתוח הכושל

אליעד נותן דוגמה נוספת להמחשה: רופא שעושה ניתוח לחולה, והחולה נפטר במהלך הניתוח. אם הרופא יודע בוודאות שהוא פעל נכון ועשה את כל הפעולות באופן מושלם, הוא לא יאשים את עצמו במות החולה, כי הוא יודע שהמוות לא היה באשמתו. אך אם הרופא לא בטוח בעצמו, הוא מיד יטיל ספק בפעולותיו. באותה צורה, יועץ צריך לדעת בביטחון מלא שאם העצה שלו נכונה באופן מוחלט, הוא לא אחראי לכישלון האדם שקיבל אותה.

סיכום ומסקנות מרכזיות:

• הביטחון שלך בעצות חייב לנבוע מהבנה עמוקה של ההיגיון, ולא רק ממשוב חיצוני.
• הצלחה או כישלון של אחרים לא אמורים להשפיע משמעותית על הביטחון שלך באיכות העצה.
• ביטחון עצמי מוגזם יכול להיות תוצאה של אשליה או חוסר מודעות.
• כדי להיות יועץ טוב באמת, עליך להיות בטוח בעצמך בגלל ההיגיון ולא רק בגלל הצלחות נקודתיות.

אליעד כהן מדגיש לסיום שהמטרה של יועץ טוב היא לדעת בביטחון שהעצה שלו אמיתית ונכונה, ולשם כך דרושה הבנה פנימית מעמיקה של המציאות.

נקודה למחשבה על מתן עצות

ישנם אנשים רבים שנותנים עצות לאחרים - בין אם מדובר ביועצים מקצועיים, מטפלים, או סתם אנשים שמייעצים לחבריהם ולקרוביהם. פעמים רבות, כאשר אדם נותן עצה, הוא משוכנע שהיא טובה, אך לעיתים הוא אינו בטוח בכך לחלוטין. השאלה היא, כיצד ניתן לבדוק האם העצה שניתנה באמת טובה ואמינה?

כיצד ניתן לבדוק את אמיתות העצה?

נניח שאתה מטפל או יועץ, ונתת עצה למטופל שלך. המטופל חוזר אליך ומספר לך שהוא יישם את העצה שלך והצליח. לחלופין, ייתכן שהוא חוזר ואומר שהעצה לא הועילה לו. השאלה היא, כיצד תגובת המטופל משפיעה על תחושת הביטחון שלך באמיתות העצה שנתת?

הנה נקודה למחשבה: איינשטיין פעם אמר שכאשר בדקו ואישרו את החישובים שלו, הוא לא הופתע מכיוון שהוא ידע שהם נכונים. אם היו אומרים לו שהם שגויים, הוא היה מבקש שיבדקו שוב. כלומר, כאשר אתה בטוח באמת ובצדק שבידך, אינך זקוק לאישור חיצוני.

עד כמה אתה בטוח בעצות שלך?

כאשר אתה נותן עצה, עד כמה הביטחון שלך בנכונותה נובע מתוך הבנה עמוקה של ההיגיון שמאחוריה, לעומת עד כמה הוא נשען על משוב חיצוני מניסיונם של אחרים?

ניתן לחלק את רמת הוודאות בעצות לשלוש רמות:

• עצות שהן נכונות בוודאות על בסיס שכל והיגיון.
• עצות שהוכחו כנכונות על בסיס התנסויות ומחקרים.
• עצות שהצלחתן מבוססת על מקרים אישיים, אך אין ודאות מוחלטת שהן נכונות.

אם אתה מקבל משוב חיובי מאדם שקיבל ממך עצה - האם אתה מחזק בכך את הביטחון שלך בנכונות העצה, או שמא היית בטוח בנכונותה עוד לפני כן? ואם אתה מקבל משוב שלילי - האם אתה מיד מפקפק בעצתך, או שאתה מנתח את הסיבות האפשריות לכישלון?

מדוע עצה טובה חייבת להיות נכונה ללא תלות במשוב?

אם אדם יישם את עצתך והיא לא עבדה עבורו, ייתכנו מספר סיבות לכך:

• הוא לא הבין את העצה שלך כראוי.
• הוא לא יישם את העצה שלך כהלכה.
• העצה שנתת אינה באמת טובה.

באותה מידה, אם אדם הצליח לאחר שקיבל ממך עצה, ייתכנו מספר אפשרויות:

• הוא יישם את העצה שלך באופן מדויק, והיא אכן טובה.
• הוא הבין את עצתך אך עשה משהו שונה והצליח מסיבה אחרת.
• הוא הצליח למרות העצה שלך, ולא בזכותה.

משמעות הדבר היא שאם הצלחה או כישלון של אדם אחר גורמים לך לשנות את דעתך בנוגע לאיכות העצה שנתת - זה סימן לכך שאינך בטוח לחלוטין בנכונותה. עצה שבאמת נשענת על אמת אובייקטיבית אינה תלויה בהצלחתו או כישלונו של מי שקיבל אותה.

מתי ביטחון עצמי מופרז הופך לבעיה?

חשוב להדגיש שגם ביטחון מוחלט יכול לנבוע משני מקורות:

• האחד - ביטחון אמיתי המבוסס על הבנה עמוקה ונכונה של המציאות.
• השני - ביטחון כוזב שמקורו באשליות, חוסר מודעות או תחושת עליונות מזויפת.

ישנם אנשים שמדמיינים שהם חכמים במיוחד, ובטוחים לחלוטין בעצותיהם למרות שהן אינן טובות. ביטחון עצמי אינו ערובה לכך שהעצה נכונה. לכן, על יועץ או מטפל לוודא שהוא נצמד לאמת ולשכל הישר, ולא מתבסס על משובים חיצוניים בלבד כדי לגבש דעה על עצותיו.

לסיכום

אם אתה באמת בטוח בנכונות עצותיך, אין זה משנה לך אם אנשים אומרים לך שהן עזרו להם או לא. במקרים כאלה, אתה יודע שהאמת עומדת מאחוריהן. עם זאת, אם אתה תלוי במשוב כדי לחזק את הביטחון שלך, ייתכן שהעצות שלך אינן מבוססות מספיק. יועץ טוב צריך לוודא שהידע שלו אמין, מבוסס על היגיון ומותאם למציאות.

למידע נוסף