מדוע אנשים שואלים שאלות למרות שיש להם תשובות?

אליעד כהן מסביר בהרצאה את התופעה שבה אנשים שואלים שאלות למרות שבפועל הם כבר יודעים את התשובה או שיש להם את המידע. לדבריו, השאלה "למה אתה שואל?" היא שאלה מהותית להבנת המוטיבציה הפנימית מאחורי שאלות. כאשר אדם מציג שאלה, אליעד מציע לבחון תחילה אם יש לו כבר מידע או תשובה אפשרית לשאלתו. בהרבה מקרים, מתברר כי לשואל יש כבר תשובה כלשהי, אך הוא עדיין מחפש אישור חיצוני או עזרה בפתירת ספק פנימי.

לדוגמה, אליעד מביא דיאלוג בא נשאלת שאלה על צמחונות. האדם ששאל את השאלה כבר מודע לכך שיש טיעונים בעד וטיעונים נגד צמחונות. הוא מבין שיש צדדים שונים לסוגיה זו, ובכל זאת, הוא ממשיך לשאול את השאלה. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא לא חוסר מידע, אלא הספק לגבי נכונותו ודיוקו של המידע שיש לשואל. האדם חושש שהוא לא מכיר את כל האמת, או שהוא מחמיץ מידע נוסף שיכול לשנות את המאזן. למשל, אולי הוא מעריך שהטיעונים בעד ונגד צמחונות הם 50% - 50%, אך בפועל המצב הוא 80% - 20%, ולכן הוא מוטרד וחושש להחליט על בסיס מידע חלקי או שגוי.

מה גורם לאנשים לפחד להחליט על סמך מידע חלקי?

לפי אליעד, אחד הגורמים המרכזיים לכך שאנשים חוששים להחליט על סמך מידע חלקי הוא הפחד מהשלכות ההחלטה. גם כאשר אדם בטוח לכאורה במידע שברשותו, עצם קיומו של ספק גורם לו להמשיך ולחפש מידע נוסף. האדם לא שואל באמת מתוך חוסר ידע, אלא מתוך רצון להשיג וודאות מוחלטת. הפחד הוא שההחלטה שהוא יקבל על סמך מידע לא מושלם תהיה מוטעית או תוביל לתוצאות שליליות.

אליעד ממחיש את הרעיון הזה בדוגמה נוספת: אדם שמודע לכך שיש "צדדים לכאן וצדדים לשם" בכל החלטה שהוא לוקח. הוא יודע שלכל בחירה יהיו יתרונות וחסרונות. אך למרות המודעות הזו, הוא עדיין מתקשה לקבל החלטה. הסיבה לקושי, לפי אליעד, היא הספק שיש לו לגבי נכונות הנתונים שהוא מחזיק בידיו. הוא לא בטוח שהמידע שלו הוא באמת כל האמת, או שאולי קיימים היבטים נוספים שעדיין לא שקל, ולכן הוא מבקש אישור או הכוונה.

מה הקשר בין ספק לביטחון עצמי?

אליעד מסביר שלרוב, אנשים שואלים שאלות כי הם חסרי ביטחון בהחלטותיהם. הביטחון העצמי נמוך, ולכן הם מנסים להפיג את הספק באמצעות אישור חיצוני. השואל רוצה לשמוע דעה נוספת כדי לוודא שמה שהוא חושב הוא באמת נכון ומדויק. למעשה, הוא מנסה להשיג ביטחון בהחלטה, או להגיע למצב שבו הוא מרגיש וודאות פנימית אמיתית, ללא ספקות שמטרידים אותו.

לדוגמה, אליעד מביא מקרה שבו האדם ששאל על צמחונות יודע היטב שיש טיעונים רבים לכאן ולכאן, אך הוא שואל שוב ושוב כי הוא לא בטוח במאת האחוזים בנתונים שלו. האדם רוצה שאליעד יספק לו אישור שהמסקנות שלו מדויקות, או אולי יוסיף לו נקודת מבט חדשה שתאפשר לו לקבל החלטה ברורה ומוחלטת. החיפוש אחרי תשובה חיצונית נובע מתוך צורך בוודאות שתסלק את הספק הפנימי המטריד אותו.

האם מטרת השאלות היא לעורר מחשבה או דווקא להגיע לשקט נפשי?

אליעד טוען שקיימות שתי גישות לשאלות. לפי גישה אחת, אנשים שואלים שאלות כדי לעורר מחשבה ולגרות את השכל, מתוך מטרה לפתח תובנות חדשות. אך אליעד טוען שלרוב האנשים שבאים אליו, המטרה הפוכה לחלוטין: הם לא באים כדי לגרות את המחשבה, אלא להיפטר ממנה. הם רוצים להפסיק את המאבק הפנימי ואת הדיאלוג האינסופי עם הספקות. הם מבקשים שקט נפשי, תשובה חד - משמעית וברורה שתסיים את ההתלבטות.

לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו השכל של האדם שואל שאלות שוב ושוב, האדם כבר עייף מהן ומנסה למצוא את הנקודה שבה הוא יוכל לנוח ולהגיע לוודאות פנימית אמיתית. למעשה, השואל מחפש להגיע לתשובה המוחלטת שתאפשר לו שקט נפשי, ולא לתשובה שתגביר את הספק או תעורר מחשבות נוספות.

למה אנשים ממשיכים לשאול גם כשהם מקבלים תשובה?

אליעד מדגיש כי לעיתים קרובות, אנשים ממשיכים לשאול את אותה השאלה או שאלות דומות גם לאחר שקיבלו כבר תשובה ברורה. לדבריו, הסיבה לכך היא שוב הספק, הפחד שהמידע שקיבלו אינו מלא או מדויק. האדם חושש שהוא עדיין לא יודע את כל האמת או שכל האמת טרם הוצגה בפניו. הוא חושש שהמציאות האמיתית לא תואמת לחלוטין את המידע שברשותו.

כך למשל, האדם ששואל על צמחונות ממשיך להעלות שאלות דומות שוב ושוב, כי למרות שקיבל כבר את המידע, הוא עדיין לא מרגיש ביטחון מלא. יש בו עדיין פחד וספק, ולכן הוא מחפש תשובה "אחרת", אולי ברורה או מוחלטת יותר.

לסיכום, אליעד כהן מבהיר כי השאלות של אנשים נובעות בעיקר מספק פנימי ומחוסר ביטחון בידע או בתשובה שיש להם. השאלות נועדו למעשה להפסיק את חוסר השקט הפנימי וליצור ודאות מוחלטת, שתאפשר לאדם לקבל החלטה סופית וברורה, ללא ספקות נוספים שיטרידו את מנוחתו.