מה זה באמת לדעת משהו?

לדעת משהו באמת, לפי אליעד כהן, פירושו להרגיש שהוא מחויב, כלומר, להרגיש שהוא בהכרח נכון. אליעד מסביר שיש הבדל ברור בין "לדעת" לבין "לחשוב", "להבין", "לזכור" או "לדמיין" משהו. ההבדל המרכזי הוא בעומק החוויה: כשאתה יודע משהו, אתה חווה אותו כאמת מוחלטת. כשאדם יודע, הוא לא שואל את עצמו "אולי זה לא נכון?", אלא בטוח לחלוטין במה שהוא יודע.

איך אפשר להבדיל בין מחשבה לידיעה אמיתית?

לפי אליעד, קיימת סקאלה של ודאות, שבקצה אחד שלה נמצאת תחושת חוסר ודאות מוחלט, ובקצה השני ודאות מוחלטת, תחושה פנימית בלתי ניתנת לערעור. לדוגמה, כאשר אדם אומר "אני חושב שזה נכון", הוא נמצא במצב של ודאות חלקית, שהיא אפשרית בלבד ולא מחויבת. לעומת זאת, "לדעת בוודאות" פירושו להרגיש את האמת ברמה הגבוהה ביותר, שהיא מעבר לכל ספק. במצב כזה אין מקום לשאלות או ספקות.

אם, לדוגמה, אדם אומר שהוא "יודע" שהשמש זורחת בבוקר, הוא למעשה מתכוון שהוא חש באופן בלתי ניתן לערעור שזו האמת. לעומת זאת, אם אדם אומר שהוא "חושב" שיירד גשם מחר, הרי שהדבר אפשרי אך אינו מחויב, כי יכול להיות מצב שבו לא יירד גשם.

ההבחנה שאליעד עושה בין "אפשרי" ל"מחויב" חיונית להבנת מושג הידיעה. משהו "אפשרי" הוא מצב שניתן לדמיין בו אפשרות אחרת. לעומת זאת, "מחויב" הוא מצב שלא ניתן לדמיין בו שום אפשרות אחרת. למשל, הידיעה שיש הבדל בין דבר לדבר היא ידיעה מחויבת, כי לא ניתן לדמיין מצב שאין בו הבדל בין יש לאין. לדעת משהו באמת הוא לדעת דבר מחויב, להרגיש אותו כוודאי לחלוטין.

איך לדעת בוודאות שאתה אמיתי עם עצמך?

אליעד מדגיש שוודאות מוחלטת נובעת מתוך התאחדות עם עצמך והגעה לאמת הפנימית ביותר שלך. הוא מציין שאם אדם לא בטוח במשהו, סימן שהוא לא הגיע עדיין אל הדבר המחויב. על מנת להגיע לוודאות מלאה, האדם צריך לחקור ולשאול את עצמו שוב ושוב "האם אני באמת בטוח בזה?" או "אולי אני רק חושב שזה נכון?". כשהאדם מגיע לנקודה שהוא בטוח לגמרי ואינו יכול לחשוב אחרת, רק אז הוא נמצא במצב של ידיעה מוחלטת.

האם האמת היא רק חוויה סובייקטיבית?

אליעד מתייחס לנושא של אמת אובייקטיבית ואמת סובייקטיבית ומבהיר שהחוויה של האדם היא תמיד סובייקטיבית, אך אם הוא בטוח בחוויה שלו במאת האחוזים, אזי הוא חווה את האמת כמשהו מחויב. עם זאת, אליעד מבהיר שאם קיימת אפשרות אחרת, אפילו דמיונית, האמת הזו היא בגדר אפשרית ולא מחויבת. למשל, אדם יכול להיות בטוח שהמים רטובים, אך אם יוכל לדמיין מצב כלשהו שבו המים אינם רטובים, אפילו אם הוא דמיוני לחלוטין, אז ידיעה זו אינה מחויבת.

האם הכל הוא בעצם משחק של אפשרי ומחויב?

אליעד מסביר שכל הידע של האדם הוא למעשה משחק בין האפשרי למחויב. הוא נותן דוגמה של אדם ששומע משפט ומפרש אותו בצורה מסוימת, אך לאחר מכן מתברר לו שהכוונה הייתה אחרת לחלוטין. פירושו הראשוני היה אפשרי בלבד ולא מחויב. רק אחרי חקירה לעומק ניתן להבין מה באמת מחויב ומה רק אפשרי. כלומר, ככל שאדם...