8:03האם אני שונא את עצמי? למה לא לאהוב את עצמי בלי תנאים? האם אני רוצה אותה כי אני לא מעריך את עצמי? האם אני לא אוהב את עצמי? למה אני רוצה לאהוב את עצמי? מה יקרה אם אני יאהב את עצמי בלי תנאים?
האם רצון לאהבה חיצונית מעיד על שנאה עצמית?
אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש צורך שאדם אחר יאהב אותו, למשל כשהוא חושב "אם היא תאהב אותי אז ארגיש יותר ערך", הדבר מצביע בהכרח על תחושת חוסר פנימית של אהבה עצמית או ערך עצמי. ההסבר לכך הוא שכל רצון של האדם, ללא יוצא מן הכלל, נובע מתחושת חיסרון מסוימת. לדוגמה, אדם שמדליק מזגן עושה זאת משום שחסר לו קור או חום, ואם הוא היה מרוצה לחלוטין ממצבו, לא היה עולה בו רצון לשנות משהו. באותו האופן, כאשר אדם מעוניין באהבה מבחוץ, סימן שבתוכו קיימת תחושה פנימית שהוא אינו אוהב את עצמו מספיק. אין משמעות לרצון ללא קיומו של ההפך שלו - בדיוק כפי שאי אפשר לרצות להיות שבע בלי לחוות תחושה מסוימת של רעב.
האם חייבים לשנוא את עצמי כדי לרצות אהבה חיצונית?
אליעד מדגיש כי אין הכרח בכך שהאדם ישנא את עצמו לגמרי. יכול להיות מצב שבו האדם אינו שונא את עצמו לחלוטין, אלא מרגיש חיסרון חלקי בלבד בערך העצמי. לדוגמה, הוא יכול להרגיש טוב עם עצמו במידה רבה, אך עדיין קיימת בו תחושת חוסר ערך מינימלית שאותה הוא רוצה למלא על ידי אהבה מבחוץ. הדוגמה לכך היא אדם שיש לו כסף והוא מעוניין בעוד כסף - למרות שהוא כבר לא במצב של עוני מוחלט, הוא עדיין מרגיש שחסר לו משהו נוסף. כלומר, רצון מסוים תמיד מצביע על תחושה של חוסר ביחס למצב הרצוי.
האם אפשרי בכלל להגיע למאה אחוז אהבה עצמית?
אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע למצב של מאה אחוז אהבה עצמית, הוא למעשה מבטל לגמרי את הצורך לקבל אישור או אהבה מבחוץ. מצב של אהבה עצמית מוחלטת אומר שאין לאדם חוויה של חוסר, ולכן כל ניסיון להשלים אותו מבחוץ לא יוכל לייצר אצלו תחושת שמחה אמיתית לאורך זמן. בתחילה, יכול להיות שהאדם יחווה תחושת שמחה וסיפוק בעקבות השגת אהבה חיצונית, אך ככל שהוא מתקרב למצב של שלמות פנימית מוחלטת, הוא מאבד את היכולת להרגיש סיפוק נוסף. במצב של שלמות פנימית, לא קיימת יותר האפשרות לחוש את ההנאה מהמעבר ממצב של חסר למצב של מילוי.
למה אנשים נמנעים מלאהוב את עצמם ללא תנאים?
לדברי אליעד, אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים אינם אוהבים את עצמם לחלוטין בצורה בלתי מותנית, היא הרצון לחוות את תחושת השיפור וההתקדמות. כאשר ישנו פער בין המצב הרצוי למצוי, האדם יכול לחוות סיפוק עז כשהוא מצליח למלא את החוסר. אם אדם יפתור באופן מלא את כל הבעיות שלו בשורש, תיעלם חוויית המילוי, וכך תאבד לו האפשרות לחוש התרגשות ושמחה מההתגברות על תחושת החיסרון. לכן, בצורה לא מודעת, אנשים יעדיפו למלא את הרצון לאהבה דרך גורמים חיצוניים, במקום לפתור את החוסר בצורה פנימית ועמוקה לחלוטין.
מה קורה אם פותרים חלק מתחושת השנאה העצמית, אבל לא לגמרי?
אליעד מסביר שאם אדם מצליח לפתור חלק משמעותי מהתחושה השלילית כלפי עצמו, הוא כנראה יפחית מאוד את התלות באהבה חיצונית. עם זאת, כל עוד נשאר אפילו אחוז קטן של תחושת חסר, האדם ימשיך לחפש בחוץ דרכים למלא את החסר הזה. גם אם הוא יחוש צורך קטן בלבד באהבה חיצונית, עדיין קיים הפוטנציאל לרצות אותה כדי לסגור את אותו פער קטן שנותר בתוכו. לכן, פתרון חלקי של בעיית האהבה העצמית אינו מוחק לחלוטין את הרצון באהבה מבחוץ, אלא רק מפחית אותו בצורה משמעותית.
האם תמיד קיים היפוך לדבר שרוצים?
לפי אליעד, אין משמעות לקיומו של רצון ללא ההיפוך שלו. לדוגמה, אי אפשר לרצות תחושה של שובע ללא קיומה של תחושת רעב, כפי שאי אפשר לרצות אור בלי להבין מהו חושך. כל תחושת רצון מבוססת על חוויה פנימית של חסר, וככל שהחסר הזה מודגש יותר, כך הרצון יהיה חזק וברור יותר. לכן, עצם הקיום של רצון לאהבה עצמית או חיצונית, מצביע בהכרח על כך שבתוכו של האדם ישנה תחושת חוסר או היעדר אהבה מסוים, גם אם מדובר רק ברמה קטנה יחסית.
לסיכום: האם כדאי בכלל להגיע למצב של אהבה עצמית ללא תנאים?
אליעד מסביר שמנקודת מבט רוחנית ועמוקה, השגת אהבה עצמית ללא תנאים מבטלת את הצורך והיכולת ליהנות מהשלמת חסרים מבחוץ. אנשים לעיתים חוששים לאבד את תחושת השמחה שבאה בעקבות מילוי החסר, ולכן באופן בלתי מודע הם משמרים בתוכם תחושת חסר מסוימת. הם מעדיפים להמשיך לחפש אהבה חיצונית כדי ליהנות מחוויית המילוי, במקום לפתור את הכל בפנים ולאבד לחלוטין את החוויה של "המעבר ממינוס לפלוס".
אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש צורך שאדם אחר יאהב אותו, למשל כשהוא חושב "אם היא תאהב אותי אז ארגיש יותר ערך", הדבר מצביע בהכרח על תחושת חוסר פנימית של אהבה עצמית או ערך עצמי. ההסבר לכך הוא שכל רצון של האדם, ללא יוצא מן הכלל, נובע מתחושת חיסרון מסוימת. לדוגמה, אדם שמדליק מזגן עושה זאת משום שחסר לו קור או חום, ואם הוא היה מרוצה לחלוטין ממצבו, לא היה עולה בו רצון לשנות משהו. באותו האופן, כאשר אדם מעוניין באהבה מבחוץ, סימן שבתוכו קיימת תחושה פנימית שהוא אינו אוהב את עצמו מספיק. אין משמעות לרצון ללא קיומו של ההפך שלו - בדיוק כפי שאי אפשר לרצות להיות שבע בלי לחוות תחושה מסוימת של רעב.
האם חייבים לשנוא את עצמי כדי לרצות אהבה חיצונית?
אליעד מדגיש כי אין הכרח בכך שהאדם ישנא את עצמו לגמרי. יכול להיות מצב שבו האדם אינו שונא את עצמו לחלוטין, אלא מרגיש חיסרון חלקי בלבד בערך העצמי. לדוגמה, הוא יכול להרגיש טוב עם עצמו במידה רבה, אך עדיין קיימת בו תחושת חוסר ערך מינימלית שאותה הוא רוצה למלא על ידי אהבה מבחוץ. הדוגמה לכך היא אדם שיש לו כסף והוא מעוניין בעוד כסף - למרות שהוא כבר לא במצב של עוני מוחלט, הוא עדיין מרגיש שחסר לו משהו נוסף. כלומר, רצון מסוים תמיד מצביע על תחושה של חוסר ביחס למצב הרצוי.
האם אפשרי בכלל להגיע למאה אחוז אהבה עצמית?
אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע למצב של מאה אחוז אהבה עצמית, הוא למעשה מבטל לגמרי את הצורך לקבל אישור או אהבה מבחוץ. מצב של אהבה עצמית מוחלטת אומר שאין לאדם חוויה של חוסר, ולכן כל ניסיון להשלים אותו מבחוץ לא יוכל לייצר אצלו תחושת שמחה אמיתית לאורך זמן. בתחילה, יכול להיות שהאדם יחווה תחושת שמחה וסיפוק בעקבות השגת אהבה חיצונית, אך ככל שהוא מתקרב למצב של שלמות פנימית מוחלטת, הוא מאבד את היכולת להרגיש סיפוק נוסף. במצב של שלמות פנימית, לא קיימת יותר האפשרות לחוש את ההנאה מהמעבר ממצב של חסר למצב של מילוי.
למה אנשים נמנעים מלאהוב את עצמם ללא תנאים?
לדברי אליעד, אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים אינם אוהבים את עצמם לחלוטין בצורה בלתי מותנית, היא הרצון לחוות את תחושת השיפור וההתקדמות. כאשר ישנו פער בין המצב הרצוי למצוי, האדם יכול לחוות סיפוק עז כשהוא מצליח למלא את החוסר. אם אדם יפתור באופן מלא את כל הבעיות שלו בשורש, תיעלם חוויית המילוי, וכך תאבד לו האפשרות לחוש התרגשות ושמחה מההתגברות על תחושת החיסרון. לכן, בצורה לא מודעת, אנשים יעדיפו למלא את הרצון לאהבה דרך גורמים חיצוניים, במקום לפתור את החוסר בצורה פנימית ועמוקה לחלוטין.
מה קורה אם פותרים חלק מתחושת השנאה העצמית, אבל לא לגמרי?
אליעד מסביר שאם אדם מצליח לפתור חלק משמעותי מהתחושה השלילית כלפי עצמו, הוא כנראה יפחית מאוד את התלות באהבה חיצונית. עם זאת, כל עוד נשאר אפילו אחוז קטן של תחושת חסר, האדם ימשיך לחפש בחוץ דרכים למלא את החסר הזה. גם אם הוא יחוש צורך קטן בלבד באהבה חיצונית, עדיין קיים הפוטנציאל לרצות אותה כדי לסגור את אותו פער קטן שנותר בתוכו. לכן, פתרון חלקי של בעיית האהבה העצמית אינו מוחק לחלוטין את הרצון באהבה מבחוץ, אלא רק מפחית אותו בצורה משמעותית.
האם תמיד קיים היפוך לדבר שרוצים?
לפי אליעד, אין משמעות לקיומו של רצון ללא ההיפוך שלו. לדוגמה, אי אפשר לרצות תחושה של שובע ללא קיומה של תחושת רעב, כפי שאי אפשר לרצות אור בלי להבין מהו חושך. כל תחושת רצון מבוססת על חוויה פנימית של חסר, וככל שהחסר הזה מודגש יותר, כך הרצון יהיה חזק וברור יותר. לכן, עצם הקיום של רצון לאהבה עצמית או חיצונית, מצביע בהכרח על כך שבתוכו של האדם ישנה תחושת חוסר או היעדר אהבה מסוים, גם אם מדובר רק ברמה קטנה יחסית.
לסיכום: האם כדאי בכלל להגיע למצב של אהבה עצמית ללא תנאים?
אליעד מסביר שמנקודת מבט רוחנית ועמוקה, השגת אהבה עצמית ללא תנאים מבטלת את הצורך והיכולת ליהנות מהשלמת חסרים מבחוץ. אנשים לעיתים חוששים לאבד את תחושת השמחה שבאה בעקבות מילוי החסר, ולכן באופן בלתי מודע הם משמרים בתוכם תחושת חסר מסוימת. הם מעדיפים להמשיך לחפש אהבה חיצונית כדי ליהנות מחוויית המילוי, במקום לפתור את הכל בפנים ולאבד לחלוטין את החוויה של "המעבר ממינוס לפלוס".
- אהבה חיצונית
- איך עוברים מאהבה מותנית לאהבה בלתי מותנית?
- האם יש אהבה בלי שנאה?
- למה אני רוצה שהיא תאהב אותי?
- לאהוב את עצמי בלי תנאים
- דבר והיפוכו
האם הרצון לאהבה חיצונית מעיד על חוסר אהבה עצמית?
כאשר מתעורר באדם רצון לאהבה מבחוץ, לדוגמה, מחשבה כמו "אם היא תאהב אותי, ארגיש שאני שווה יותר", הדבר מלמד באופן ברור על תחושת חוסר מסוימת באהבה עצמית. אליעד כהן מסביר כי כל רצון, מטבעו, מגיע מתוך תחושה של חיסרון. כמו שבשביל לרצות להיות שבע, צריך קודם כל להרגיש רעב במידה מסוימת, כך גם הרצון לקבל אהבה מבחוץ מעיד על חוסר באהבה עצמית, לפחות ברמה חלקית.
אליעד נותן דוגמה פשוטה כדי להבהיר את הנקודה: אם אדם מדליק מזגן כי הוא רוצה שיהיה לו יותר חם, פירוש הדבר שכעת קר לו, לפחות יחסית. גם אם לא קר לו לחלוטין, הוא נמצא במצב של "פחות חם" מהרצוי, ולכן יש פער מסוים בין הרצוי למצוי, וזה בדיוק מה שמוליד את הרצון.
האם מי שרוצה שיאהבו אותו בהכרח שונא את עצמו?
לפי אליעד כהן, אדם שרוצה שמישהו אחר יאהב אותו לא חייב בהכרח לשנוא את עצמו באופן מלא, אלא פשוט לא אוהב את עצמו בצורה שלמה. הוא יכול לחוות אהבה עצמית חלקית, אך עדיין להרגיש שיש מקום לשיפור ותחושת ערך נוספת. הרצון שלו הוא למעשה ניסיון למלא את אותו החסר הפנימי. כלומר, הוא לא חייב להרגיש שנאה עצמית מלאה, אך עצם קיום הרצון לקבל משהו מבחוץ מראה שיש עדיין מקום להגדלת האהבה העצמית שלו.
אליעד מדגיש באופן חד - משמעי שאדם שאוהב את עצמו באופן מוחלט ומלא, כלומר, ב - 100 אחוז, לא יכול לחוש צורך באישור או אהבה חיצונית נוספת. הוא לא ירגיש שאהבה חיצונית יכולה להוסיף לו, כיוון שאין פער פנימי שהוא צריך למלא. במילים אחרות, עצם התחושה שאהבה חיצונית תשפר את מצבו, מוכיחה את קיום הפער או החוסר באהבה עצמית.
האם ניתן להגיע למצב של 100 אחוז אהבה עצמית?
לפי ההסבר שאליעד נותן, אם אדם מגיע למצב שבו הוא אוהב את עצמו לחלוטין, הוא מפסיק ליהנות מהתחושה שמגיעה מאהבה חיצונית או מכל חיזוק חיצוני אחר. הסיבה היא שהנאה מתרחשת תמיד כתוצאה מהמעבר ממצב של חיסרון למצב של מילוי. במצב שבו אין כלל חיסרון, האדם לא יכול לחוות את אותה ההנאה. כך יוצא שאנשים רבים, במודע או שלא במודע, מעדיפים לשמר מצב של חסרונות מסוימים כדי להמשיך ולחוות את העונג שמגיע כשהם מתמלאים.
אליעד מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: אדם שמגיע לסדנה רוחנית ולומד לאהוב את עצמו, עשוי בהתחלה לחוות שמחה עצומה, דווקא מפני שהוא מרגיש כיצד הוא מצליח למלא את החוסר באהבה עצמית שהיה קיים קודם לכן. אך אם אותו אדם יגיע למצב של אהבה עצמית מוחלטת ויקבל את עצמו לחלוטין, כולל את העובדה שפעם לא אהב את עצמו, הוא לא יחווה יותר שמחה או התלהבות מעצם האהבה העצמית, כי כבר לא יהיה לו שום קונטרסט שייצור תחושה של מילוי.
למה אנשים מעדיפים לקבל אהבה מבחוץ במקום לעבוד על אהבה עצמית מלאה?
הסיבה לכך, על פי אליעד, היא שאנשים נהנים מתחושת המילוי וההתגברות על החסרונות. אם כל הבעיות היו נפתרות ברמת השורש, ולא היה נשאר שום פער בין הרצוי למצוי, החוויה הזו היתה נעלמת. האדם לא היה יכול עוד לחוש את ההנאה שבשינוי, מהמצב הפחות טוב למצב הטוב יותר. לכן, במובן מסוים, המוח מעדיף לפתור בעיות בצורה חיצונית ולא פנימית. פתרון פנימי מוחלט משמעו מחיקת כל האפשרויות לחוות שיפור, ומכך נובעת העדפה לא מודעת להשאיר תמיד פער מסוים, כדי להמשיך לחוות את הריגוש ואת תחושת ההישג כאשר הפער נסגר.
האם אפשר לאהוב את עצמי בלי תנאים ומה יקרה אם זה יקרה?
אפשר לאהוב את עצמנו בלי תנאים, אך לפי ההסבר של אליעד כהן, המשמעות של אהבה עצמית ללא תנאים וללא שום פער או חיסרון היא שלא ניתן יותר לחוות את שמחת ההתגברות על החסרונות. המשמעות היא שאהבה ללא תנאים מוחלטת, במובן הכי טהור שלה, מבטלת את האפשרות של הנאה מחיזוקים חיצוניים, כיוון שאין דבר שנותר למלא. במילים אחרות, אדם שאוהב את עצמו ללא תנאי, לא יוכל עוד לחוות את תחושת ה"שיפור" שמגיעה מהשלמת החסר.
זו אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים מעדיפים לשמור, לפעמים אפילו באופן לא מודע, על מצב של אהבה עצמית חלקית בלבד, כדי להמשיך ליהנות מתחושת ההתגברות וההתמלאות שמגיעה כאשר הם מקבלים אהבה או חיזוק מבחוץ.
כאשר מתעורר באדם רצון לאהבה מבחוץ, לדוגמה, מחשבה כמו "אם היא תאהב אותי, ארגיש שאני שווה יותר", הדבר מלמד באופן ברור על תחושת חוסר מסוימת באהבה עצמית. אליעד כהן מסביר כי כל רצון, מטבעו, מגיע מתוך תחושה של חיסרון. כמו שבשביל לרצות להיות שבע, צריך קודם כל להרגיש רעב במידה מסוימת, כך גם הרצון לקבל אהבה מבחוץ מעיד על חוסר באהבה עצמית, לפחות ברמה חלקית.
אליעד נותן דוגמה פשוטה כדי להבהיר את הנקודה: אם אדם מדליק מזגן כי הוא רוצה שיהיה לו יותר חם, פירוש הדבר שכעת קר לו, לפחות יחסית. גם אם לא קר לו לחלוטין, הוא נמצא במצב של "פחות חם" מהרצוי, ולכן יש פער מסוים בין הרצוי למצוי, וזה בדיוק מה שמוליד את הרצון.
האם מי שרוצה שיאהבו אותו בהכרח שונא את עצמו?
לפי אליעד כהן, אדם שרוצה שמישהו אחר יאהב אותו לא חייב בהכרח לשנוא את עצמו באופן מלא, אלא פשוט לא אוהב את עצמו בצורה שלמה. הוא יכול לחוות אהבה עצמית חלקית, אך עדיין להרגיש שיש מקום לשיפור ותחושת ערך נוספת. הרצון שלו הוא למעשה ניסיון למלא את אותו החסר הפנימי. כלומר, הוא לא חייב להרגיש שנאה עצמית מלאה, אך עצם קיום הרצון לקבל משהו מבחוץ מראה שיש עדיין מקום להגדלת האהבה העצמית שלו.
אליעד מדגיש באופן חד - משמעי שאדם שאוהב את עצמו באופן מוחלט ומלא, כלומר, ב - 100 אחוז, לא יכול לחוש צורך באישור או אהבה חיצונית נוספת. הוא לא ירגיש שאהבה חיצונית יכולה להוסיף לו, כיוון שאין פער פנימי שהוא צריך למלא. במילים אחרות, עצם התחושה שאהבה חיצונית תשפר את מצבו, מוכיחה את קיום הפער או החוסר באהבה עצמית.
האם ניתן להגיע למצב של 100 אחוז אהבה עצמית?
לפי ההסבר שאליעד נותן, אם אדם מגיע למצב שבו הוא אוהב את עצמו לחלוטין, הוא מפסיק ליהנות מהתחושה שמגיעה מאהבה חיצונית או מכל חיזוק חיצוני אחר. הסיבה היא שהנאה מתרחשת תמיד כתוצאה מהמעבר ממצב של חיסרון למצב של מילוי. במצב שבו אין כלל חיסרון, האדם לא יכול לחוות את אותה ההנאה. כך יוצא שאנשים רבים, במודע או שלא במודע, מעדיפים לשמר מצב של חסרונות מסוימים כדי להמשיך ולחוות את העונג שמגיע כשהם מתמלאים.
אליעד מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: אדם שמגיע לסדנה רוחנית ולומד לאהוב את עצמו, עשוי בהתחלה לחוות שמחה עצומה, דווקא מפני שהוא מרגיש כיצד הוא מצליח למלא את החוסר באהבה עצמית שהיה קיים קודם לכן. אך אם אותו אדם יגיע למצב של אהבה עצמית מוחלטת ויקבל את עצמו לחלוטין, כולל את העובדה שפעם לא אהב את עצמו, הוא לא יחווה יותר שמחה או התלהבות מעצם האהבה העצמית, כי כבר לא יהיה לו שום קונטרסט שייצור תחושה של מילוי.
למה אנשים מעדיפים לקבל אהבה מבחוץ במקום לעבוד על אהבה עצמית מלאה?
הסיבה לכך, על פי אליעד, היא שאנשים נהנים מתחושת המילוי וההתגברות על החסרונות. אם כל הבעיות היו נפתרות ברמת השורש, ולא היה נשאר שום פער בין הרצוי למצוי, החוויה הזו היתה נעלמת. האדם לא היה יכול עוד לחוש את ההנאה שבשינוי, מהמצב הפחות טוב למצב הטוב יותר. לכן, במובן מסוים, המוח מעדיף לפתור בעיות בצורה חיצונית ולא פנימית. פתרון פנימי מוחלט משמעו מחיקת כל האפשרויות לחוות שיפור, ומכך נובעת העדפה לא מודעת להשאיר תמיד פער מסוים, כדי להמשיך לחוות את הריגוש ואת תחושת ההישג כאשר הפער נסגר.
האם אפשר לאהוב את עצמי בלי תנאים ומה יקרה אם זה יקרה?
אפשר לאהוב את עצמנו בלי תנאים, אך לפי ההסבר של אליעד כהן, המשמעות של אהבה עצמית ללא תנאים וללא שום פער או חיסרון היא שלא ניתן יותר לחוות את שמחת ההתגברות על החסרונות. המשמעות היא שאהבה ללא תנאים מוחלטת, במובן הכי טהור שלה, מבטלת את האפשרות של הנאה מחיזוקים חיצוניים, כיוון שאין דבר שנותר למלא. במילים אחרות, אדם שאוהב את עצמו ללא תנאי, לא יוכל עוד לחוות את תחושת ה"שיפור" שמגיעה מהשלמת החסר.
זו אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים מעדיפים לשמור, לפעמים אפילו באופן לא מודע, על מצב של אהבה עצמית חלקית בלבד, כדי להמשיך ליהנות מתחושת ההתגברות וההתמלאות שמגיעה כאשר הם מקבלים אהבה או חיזוק מבחוץ.
- אהבה עצמית בלי תנאים
- האם אפשר לאהוב את עצמי בלי הזדקקות לאהבה מבחוץ?
- אהבה עם תנאים לעומת אהבה בלתי מותנית
- למה אני רוצה שהיא תאהב אותי
- האם יש אהבה בלי שנאה?
- איך למלא חסרונות פנימיים בדרך עמוקה?
- מהי המשמעות של היפוכים בחיים?
למה בכלל רוצים אהבה חיצונית עם תנאים?
כשמופיע רצון לקבל אהבה חיצונית, כמו "אם היא תאהב אותי - ארגיש יותר ערך", עולה השאלה האם זה בהכרח מעיד על חוסר פנימי באהבה עצמית. ההסבר הוא שכל רצון לתוספת מגיע מתחושת חיסרון ביחס לאותה תוספת. לדוגמה, כשרוצים שיתאהבו בנו כדי "להרגיש ערך", זה מרמז שבאותו רגע חווים חוסר בערך עצמי. גם אם החוסר אינו מוחלט (לאו דווקא שנאה עצמית מלאה), עדיין מדובר בתחושה שחסרה עוד קצת אהבה פנימית.
האם לרצות שובע מחייב שאני רעב?
בדיוק כפי שרצון להיות שבע נובע מתחושה מסוימת של רעב, כך גם רצון להרגיש אהוב נובע מתחושה של "אני לא אוהב את עצמי מספיק כרגע". אפשר להתווכח אם זה "מינוס מוחלט" או רק "פחות ממה שאני רוצה", אבל עצם הרצון מלמד שיש חיסרון כלשהו. גם בדוגמת המזגן: אם אני מדליק מזגן כי אני רוצה חום או קור נוספים, פירושו שקיים פער בין המצב הנוכחי למצב הרצוי.
האם מי שרוצה שמישהי תאהב אותו בהכרח שונא את עצמו לגמרי?
לא. אדם יכול לאהוב את עצמו ברמה מסוימת, אך עדיין לחוש שיש מקום לחיזוק האהבה העצמית. הוא לא בהכרח מתעב את עצמו, אלא מזהה הזדמנות להגדיל את תחושת האהבה שלו דרך אהבה חיצונית. אבל אם היה אוהב את עצמו במאה אחוז, לא היה חסר לו שום חיזוק חיצוני. לכן עצם הרצון להוסיף אהבה מצביע על רמה מסוימת של חוסר באהבה פנימית.
האם פתירת השנאה העצמית תבטל את הרצון לאהבה חיצונית לגמרי?
אם אדם יפתור חלק גדול מתחושת חוסר הערך שלו, כנראה ירצה פחות את האהבה החיצונית. אך ייתכן שיישאר עדיין "אחוז קטן" של רצון להשלמת החוויה מבחוץ. ככל שרמת האהבה הפנימית תעלה, כך הצורך באהבה חיצונית יקטן, אבל כל עוד קיים פער כלשהו בין המצוי לרצוי - תיתכן עדיין משיכה לשיפור התחושה דרך חיזוק חיצוני.
האם אי פעם אפשר להגיע למאה אחוז אהבה עצמית?
לפי ההסבר, ברגע שאדם מגיע למאה אחוז אהבה עצמית, הוא לא יוכל לשמוח מהשגת אהבה חיצונית, כי אין לו חוויה של חוסר ביחס אליה. לכן לפעמים באופן לא מודע אנשים בוחרים שלא לפתור לגמרי את הבעיות מבפנים, כי אז תיעלם חוויית המילוי וההנאה שבהתגברות על החסר. יש הנאה בעובדה שיש "מינוס" ואז "פלוס" שבא לפתור אותו, ובלעדיו לא מתקיימת אותה תחושת שינוי או התלהבות.
למה יש מי שמעדיף אהבה מבחוץ ולא לעבוד על אהבה פנימית?
בגלל הרצון לחוות את תחושת השיפור: אם פותרים הכל בשורש - לא נשארת חוויה של "עלייה" מהחיסרון אל המילוי. המוח מעדיף לעתים לחוות סיפוק דרך צורות חיצוניות (כמו קשר זוגי) מאשר לעסוק בפתרון פנימי עמוק, כי פתרון מוחלט ימחק את הפער כולו, ואז לא תתאפשר חוויית ההתלהבות של "הנה הצלחתי למלא את החסר".
כשמופיע רצון לקבל אהבה חיצונית, כמו "אם היא תאהב אותי - ארגיש יותר ערך", עולה השאלה האם זה בהכרח מעיד על חוסר פנימי באהבה עצמית. ההסבר הוא שכל רצון לתוספת מגיע מתחושת חיסרון ביחס לאותה תוספת. לדוגמה, כשרוצים שיתאהבו בנו כדי "להרגיש ערך", זה מרמז שבאותו רגע חווים חוסר בערך עצמי. גם אם החוסר אינו מוחלט (לאו דווקא שנאה עצמית מלאה), עדיין מדובר בתחושה שחסרה עוד קצת אהבה פנימית.
האם לרצות שובע מחייב שאני רעב?
בדיוק כפי שרצון להיות שבע נובע מתחושה מסוימת של רעב, כך גם רצון להרגיש אהוב נובע מתחושה של "אני לא אוהב את עצמי מספיק כרגע". אפשר להתווכח אם זה "מינוס מוחלט" או רק "פחות ממה שאני רוצה", אבל עצם הרצון מלמד שיש חיסרון כלשהו. גם בדוגמת המזגן: אם אני מדליק מזגן כי אני רוצה חום או קור נוספים, פירושו שקיים פער בין המצב הנוכחי למצב הרצוי.
האם מי שרוצה שמישהי תאהב אותו בהכרח שונא את עצמו לגמרי?
לא. אדם יכול לאהוב את עצמו ברמה מסוימת, אך עדיין לחוש שיש מקום לחיזוק האהבה העצמית. הוא לא בהכרח מתעב את עצמו, אלא מזהה הזדמנות להגדיל את תחושת האהבה שלו דרך אהבה חיצונית. אבל אם היה אוהב את עצמו במאה אחוז, לא היה חסר לו שום חיזוק חיצוני. לכן עצם הרצון להוסיף אהבה מצביע על רמה מסוימת של חוסר באהבה פנימית.
האם פתירת השנאה העצמית תבטל את הרצון לאהבה חיצונית לגמרי?
אם אדם יפתור חלק גדול מתחושת חוסר הערך שלו, כנראה ירצה פחות את האהבה החיצונית. אך ייתכן שיישאר עדיין "אחוז קטן" של רצון להשלמת החוויה מבחוץ. ככל שרמת האהבה הפנימית תעלה, כך הצורך באהבה חיצונית יקטן, אבל כל עוד קיים פער כלשהו בין המצוי לרצוי - תיתכן עדיין משיכה לשיפור התחושה דרך חיזוק חיצוני.
האם אי פעם אפשר להגיע למאה אחוז אהבה עצמית?
לפי ההסבר, ברגע שאדם מגיע למאה אחוז אהבה עצמית, הוא לא יוכל לשמוח מהשגת אהבה חיצונית, כי אין לו חוויה של חוסר ביחס אליה. לכן לפעמים באופן לא מודע אנשים בוחרים שלא לפתור לגמרי את הבעיות מבפנים, כי אז תיעלם חוויית המילוי וההנאה שבהתגברות על החסר. יש הנאה בעובדה שיש "מינוס" ואז "פלוס" שבא לפתור אותו, ובלעדיו לא מתקיימת אותה תחושת שינוי או התלהבות.
למה יש מי שמעדיף אהבה מבחוץ ולא לעבוד על אהבה פנימית?
בגלל הרצון לחוות את תחושת השיפור: אם פותרים הכל בשורש - לא נשארת חוויה של "עלייה" מהחיסרון אל המילוי. המוח מעדיף לעתים לחוות סיפוק דרך צורות חיצוניות (כמו קשר זוגי) מאשר לעסוק בפתרון פנימי עמוק, כי פתרון מוחלט ימחק את הפער כולו, ואז לא תתאפשר חוויית ההתלהבות של "הנה הצלחתי למלא את החסר".
- האם אפשר לאהוב את עצמי בלי הזדקקות לאהבה מבחוץ
- איך עוברים מאהבה מותנית לאהבה בלתי מותנית
- האם קיים דבר בלי היפוכו ומהי המשמעות של היפוכים בחיים
- איך למלא חסרונות פנימיים בדרך עמוקה לעומת דרך חיצונית
אז מה אתה שואל או אומר?
ש: נגיד ניקח תחושת ערך שיש רצון לערך וניסיתי לשאול את עצמי מאיפה זה נובע ואז שאלתי את עצמי האם זה נועד כדי להילחם בתחושת ערך שלילי שיש לי ואיזה קונפליקט פנימי שיש לי שבשבילו אני רוצה ערך כדי, אני יכולתי את זה או שאני יכול לרצות ערך בלי קשר.
ש: אתה אומר מה אתה אומר אתה מבין מה אתה שואל על המילים אפשר לחזור, אתה אומר כזה דבר כשאתה רוצה נגיד ערך ערך חברתי לדוגמה ערך אישי נגיד שאתה רוצה לאהוב את עצמך האם זה אומר בהכרח שיש בתוכך את ההפך של הדבר שאתה רוצה או שלא זה מה שאתה שואל נכון זה מה ששאלת?
ש: האם יש בתוכי את ההפך?
אליעד: כן אתה שואל האם כשאתה רוצה להיות שבע האם זה אומר בהכרח שאתה רעב שאתה חווה את ההפך של מה שאתה רוצה או שיכול להיות שאתה רוצה את זה בלי ההפך.
ש: אבל למה שההפך יחייב שאני ארצה את זה?
אליעד: ובשאלה המקורית אם נגיד מישהו רוצה בחורה כי הוא אומר היא תגרום לי לאהוב את עצמי האם זה אומר שהוא בוודאות לא אוהב את עצמו שונא את עצמו או שלא הוא פשוט רוצה לאהוב את עצמו.
ש: אבל יש הבדל בין שונא את עצמו ללא אוהב את עצמו כי.
אליעד: בסדר האם הוא שונא את עצמו או שלא הוא לא שונא את עצמו הוא פשוט רוצה לאהוב את עצמו אז אני אתן לך תשובה פרקטית כי אפשר לעשות הרבה מניפולציות להוכיח הרבה דברים אבל בוא ניתן תשובה פרקטית, התשובה היא שפרקטית בוודאות שהוא שונא את עצמו למה כי אתה לא יכול תפוס אני רוצה לאהוב את עצמי בלי אני שונא את עצמי אתה הבנת מה אמרתי בוודאות אתה לא יכול להגיד אני רוצה ערך אם אתה לא חווה חוסר ערך כאילו אין משמעות לדבר בלי ההפך שלו אתה לא יכול לדמיין שאתה רוצה שובע בלי שאתה חווה רעב אתה לא יכול לדמיין שאתה אומר תדליק אור בלי שאתה חושב שיש דבר שחשוך.
שים לב אתה יכול לדמיין שיש לך הרבה כסף ואתה רוצה עוד כסף אתה יכול לדמיין אבל בוודאות של מאה אחוז שכשאתה מדמיין שאתה רוצה יותר אתה חושב שיש לך פחות זה במאה אחוז נכון הבנת אותי זה במאה אחוז נכון, האם מחויב שבן אדם שרוצה מישהי כי הוא חושב שאם הוא יהיה איתה הוא יותר יאהב את עצמו האם מחויב שהוא שונא את עצמו לא יש מלא אנשים שהם לא שונאים את עצמם והם עדיין רוצים מישהי נכון אבל האם יכול להיות שמישהו אוהב את עצמו במאה אחוז והוא חושב שאם הוא יהיה עם מישהי הוא יאהב את עצמו יותר לא יכול להיות כי אם זה במאה אחוז איך אפשר יותר.
זאת אומרת שהוא לא שונא את עצמו במאה אחוז אבל הוא גם לא אוהב את עצמו במאה אחוז הוא חושב שהוא יכול לאהוב את עצמו יותר אז הוא שונא את עצמו קצת, אתה הבנת אתה אולי מפריעה לך המחשבה שאומרת מה אם אני רוצה מישהי כי אני יאהב את עצמי יותר אז מה זה אומר שאני לא אוהב את עצמי בכלל שאני שונא את עצמי אולי זה מה שמפריע לך.
ש: אני מנסה לשאול עכשיו נניח אני זורם עם ההיפותזה שאני נגיד שונא את עצמי וכדי להילחם בזה שאני שונא את עצמי וזה מפריע לי.
אליעד: אני אומר אל תזרום עם זה.
ש: לא לזרום?
אליעד: אם זה לא ברור לך למה שתזרום אם זה לא ברור תגיד לא ברור למה לזרום.
ש: לוקח את זה כאפשרות.
אליעד: אבל למה זאת אמת זאת לא אפשרות.
ש: לא יש גם אפשרות.
אליעד: אם אתה רוצה את הבחורה כדי שהיא תמלא לך רצון מסוים זאת אומרת שאתה בהפך שלו אם אתה אומר אני רוצה אותה כי, אני מדליק מזגן כדי שיהיה לי יותר חם זאת אומרת שעכשיו קר לך מה מסובך כאילו זה פשוט.
ש: זה לא נכון יכול להיות שלא חם לי ולא קר לי ואני רוצה שיהיה לי יותר חם.
אליעד: יותר חם ממה?
ש: מנקודת היחס שאני נמצא בה.
אליעד: אז אפס זה פחות מיותר חם.
ש: כן.
אליעד: אז זה יחסי קר.
ש: זה יחסי אבל זה לא מינוס.
אליעד: אתה צודק זה לא מינוס כל מה שאתה צריך לעשות זה לקחת את האפס ולהזיז אותו טיפה ימינה ואז המינוס, זה סתם חארטה זה לא משנה אתה יכול מה שאתה רוצה להגיד זה מינוס זה פלוס מה שאתה רוצה אבל תכלס אתה מרגיש שאתה במינוס ביחס לדבר שאתה רוצה אומר אם היה לי את זה היה לי יותר טוב זאת אומרת עכשיו פחות טוב לי לא משנה מה תספר.
ש: אוקי אז אני שואל את עצמי אם אני פותר נגיד בדרך פסיכולוגית את השנאה העצמית הזאתי האם זה פותר אותי תיאורטית.
אליעד: במאה אחוז או בפחות ממאה אחוז בתשעים ושמונה אחוז נגיד?
ש: באיקס אחוז.
אליעד: אז נשאר שני אחוזים שאתה לא אוהב את עצמך אז האם יכול להיות ששני האחוזים האלה יגידו אבל אם היא תאהב אותי זה סוגר לי את הפינה את שני האחוז יכול להיות יכול להיות.
ש: כן.
אליעד: אז כן.
ש: ואז זה פותר אותי ממנה לצורך העניין.
אליעד: יש סיכוי שתרצה אותה בשני אחוזים אתה כנראה תרצה אותה פחות מאשר אם היית רוצה אותה בשביל למלא יותר אחוזים.
ש: השאלה אוקי זה מה שאני.
אליעד: זה.
ש: אוקי זה עכשיו התחברנו, כשאני מקבל אותה אני מאוד שמח אני מאוד שמח עכשיו למה אני שמח לפי מה שאנחנו אומרים כי אני אוהב את עצמי וזה נלחם בזה שאני שונא את עצמי אז אני חווה את הקונטרסט.
אליעד: אוקי.
ש: עכשיו אם אני אפתור את השנאה העצמית נגיד אני אפתור את הקונפליקט של השנאה העצמית שבגללה כל הבלגאן הזה אני שואל את עצמי אני אהיה שמח.
אליעד: מתי?
ש: אני לא ארגיש שאני אוהב את עצמי אני פשוט ארגיש.
אליעד: אהיה שמח מתי כשתשיג את הבחורה לצורך העניין?
ש: לא בחורה עזוב כבר.
אליעד: באופן כללי בחיים?
ש: כי כשאני משיג אותה למה אני שמח.
אליעד: רגע אבל כשאתה שמעת אם אני יאהב את עצמי, אם אני אפתור את הקונפליקט אז האם אני אהיה שמח מתי?
ש: לא מתי.
אליעד: אוקי אז מה השאלה חדש.
ש: כן פה מתי כשאני משיג את הבחורה זה.
אליעד: הבנתי מה אתה אומר אתה אומר כשאני מקבל x כסף כשאני אוכל משהו אני נהיה שבע אבל אם אני תמיד אהיה שבע אז אני ארגיש שבע.
ש: בדיוק.
אליעד: אז לא התשובה היא שלא התשובה היא שאולי בשנייה הראשונה כן ואחר כך לא במאה אחוז לא כשתגיע למאה אחוז תפסיק להרגיש שמח, אתה יכול לדוגמה ללכת לאיזו סדנה רוחנית וללמוד לאהוב את עצמך ולהיות מאושר בטירוף שאתה אוהב את עצמך ואתה כבר לא שונא את עצמך ואתה לא כמו פעם ששנאת את עצמך ועכשיו אתה אוהב את עצמך וממש להתרגש מזה הרבה יותר מכל דבר אחר אבל ביום שאתה תאהב את עצמך במאה אחוז שזה אומר שאתה גם תאהב במאה אחוז את זה שפעם שנאת את עצמך ואתה גם תאהב את האפשרות שלא תאהב את עצמך אז אין משמעות לזה יותר אם אתה אוהב את עצמך לא אוהב את עצמך ואז אתה לא יכול לשמוח מזה. הגיוני לך?
ש: כן.
אליעד: וזאת אחת הסיבות שבגללה באופן בלתי מודע אתה מעדיף להכיר מישהי כדי לאהוב את עצמך ולא לאהוב את עצמך מתוכך.
ש: כי אני רוצה את החוויה של המילוי.
אליעד: למה אתה רוצה את החוויה של המילוי זאת גם שאלה אבל תפיסתית המוח מעדיף למלא רצונות דרך צורות כי ככה קיימת החוויה כי אם אתה תפתור את כל הבעיות בשורשן לא יהיה כלום שזאת שאלה מה אכפת לך שלא יהיה כלום אבל זה חלק מהעניין. קיבלת תשובה?
ש: כן.
ש: נגיד ניקח תחושת ערך שיש רצון לערך וניסיתי לשאול את עצמי מאיפה זה נובע ואז שאלתי את עצמי האם זה נועד כדי להילחם בתחושת ערך שלילי שיש לי ואיזה קונפליקט פנימי שיש לי שבשבילו אני רוצה ערך כדי, אני יכולתי את זה או שאני יכול לרצות ערך בלי קשר.
ש: אתה אומר מה אתה אומר אתה מבין מה אתה שואל על המילים אפשר לחזור, אתה אומר כזה דבר כשאתה רוצה נגיד ערך ערך חברתי לדוגמה ערך אישי נגיד שאתה רוצה לאהוב את עצמך האם זה אומר בהכרח שיש בתוכך את ההפך של הדבר שאתה רוצה או שלא זה מה שאתה שואל נכון זה מה ששאלת?
ש: האם יש בתוכי את ההפך?
אליעד: כן אתה שואל האם כשאתה רוצה להיות שבע האם זה אומר בהכרח שאתה רעב שאתה חווה את ההפך של מה שאתה רוצה או שיכול להיות שאתה רוצה את זה בלי ההפך.
ש: אבל למה שההפך יחייב שאני ארצה את זה?
אליעד: ובשאלה המקורית אם נגיד מישהו רוצה בחורה כי הוא אומר היא תגרום לי לאהוב את עצמי האם זה אומר שהוא בוודאות לא אוהב את עצמו שונא את עצמו או שלא הוא פשוט רוצה לאהוב את עצמו.
ש: אבל יש הבדל בין שונא את עצמו ללא אוהב את עצמו כי.
אליעד: בסדר האם הוא שונא את עצמו או שלא הוא לא שונא את עצמו הוא פשוט רוצה לאהוב את עצמו אז אני אתן לך תשובה פרקטית כי אפשר לעשות הרבה מניפולציות להוכיח הרבה דברים אבל בוא ניתן תשובה פרקטית, התשובה היא שפרקטית בוודאות שהוא שונא את עצמו למה כי אתה לא יכול תפוס אני רוצה לאהוב את עצמי בלי אני שונא את עצמי אתה הבנת מה אמרתי בוודאות אתה לא יכול להגיד אני רוצה ערך אם אתה לא חווה חוסר ערך כאילו אין משמעות לדבר בלי ההפך שלו אתה לא יכול לדמיין שאתה רוצה שובע בלי שאתה חווה רעב אתה לא יכול לדמיין שאתה אומר תדליק אור בלי שאתה חושב שיש דבר שחשוך.
שים לב אתה יכול לדמיין שיש לך הרבה כסף ואתה רוצה עוד כסף אתה יכול לדמיין אבל בוודאות של מאה אחוז שכשאתה מדמיין שאתה רוצה יותר אתה חושב שיש לך פחות זה במאה אחוז נכון הבנת אותי זה במאה אחוז נכון, האם מחויב שבן אדם שרוצה מישהי כי הוא חושב שאם הוא יהיה איתה הוא יותר יאהב את עצמו האם מחויב שהוא שונא את עצמו לא יש מלא אנשים שהם לא שונאים את עצמם והם עדיין רוצים מישהי נכון אבל האם יכול להיות שמישהו אוהב את עצמו במאה אחוז והוא חושב שאם הוא יהיה עם מישהי הוא יאהב את עצמו יותר לא יכול להיות כי אם זה במאה אחוז איך אפשר יותר.
זאת אומרת שהוא לא שונא את עצמו במאה אחוז אבל הוא גם לא אוהב את עצמו במאה אחוז הוא חושב שהוא יכול לאהוב את עצמו יותר אז הוא שונא את עצמו קצת, אתה הבנת אתה אולי מפריעה לך המחשבה שאומרת מה אם אני רוצה מישהי כי אני יאהב את עצמי יותר אז מה זה אומר שאני לא אוהב את עצמי בכלל שאני שונא את עצמי אולי זה מה שמפריע לך.
ש: אני מנסה לשאול עכשיו נניח אני זורם עם ההיפותזה שאני נגיד שונא את עצמי וכדי להילחם בזה שאני שונא את עצמי וזה מפריע לי.
אליעד: אני אומר אל תזרום עם זה.
ש: לא לזרום?
אליעד: אם זה לא ברור לך למה שתזרום אם זה לא ברור תגיד לא ברור למה לזרום.
ש: לוקח את זה כאפשרות.
אליעד: אבל למה זאת אמת זאת לא אפשרות.
ש: לא יש גם אפשרות.
אליעד: אם אתה רוצה את הבחורה כדי שהיא תמלא לך רצון מסוים זאת אומרת שאתה בהפך שלו אם אתה אומר אני רוצה אותה כי, אני מדליק מזגן כדי שיהיה לי יותר חם זאת אומרת שעכשיו קר לך מה מסובך כאילו זה פשוט.
ש: זה לא נכון יכול להיות שלא חם לי ולא קר לי ואני רוצה שיהיה לי יותר חם.
אליעד: יותר חם ממה?
ש: מנקודת היחס שאני נמצא בה.
אליעד: אז אפס זה פחות מיותר חם.
ש: כן.
אליעד: אז זה יחסי קר.
ש: זה יחסי אבל זה לא מינוס.
אליעד: אתה צודק זה לא מינוס כל מה שאתה צריך לעשות זה לקחת את האפס ולהזיז אותו טיפה ימינה ואז המינוס, זה סתם חארטה זה לא משנה אתה יכול מה שאתה רוצה להגיד זה מינוס זה פלוס מה שאתה רוצה אבל תכלס אתה מרגיש שאתה במינוס ביחס לדבר שאתה רוצה אומר אם היה לי את זה היה לי יותר טוב זאת אומרת עכשיו פחות טוב לי לא משנה מה תספר.
ש: אוקי אז אני שואל את עצמי אם אני פותר נגיד בדרך פסיכולוגית את השנאה העצמית הזאתי האם זה פותר אותי תיאורטית.
אליעד: במאה אחוז או בפחות ממאה אחוז בתשעים ושמונה אחוז נגיד?
ש: באיקס אחוז.
אליעד: אז נשאר שני אחוזים שאתה לא אוהב את עצמך אז האם יכול להיות ששני האחוזים האלה יגידו אבל אם היא תאהב אותי זה סוגר לי את הפינה את שני האחוז יכול להיות יכול להיות.
ש: כן.
אליעד: אז כן.
ש: ואז זה פותר אותי ממנה לצורך העניין.
אליעד: יש סיכוי שתרצה אותה בשני אחוזים אתה כנראה תרצה אותה פחות מאשר אם היית רוצה אותה בשביל למלא יותר אחוזים.
ש: השאלה אוקי זה מה שאני.
אליעד: זה.
ש: אוקי זה עכשיו התחברנו, כשאני מקבל אותה אני מאוד שמח אני מאוד שמח עכשיו למה אני שמח לפי מה שאנחנו אומרים כי אני אוהב את עצמי וזה נלחם בזה שאני שונא את עצמי אז אני חווה את הקונטרסט.
אליעד: אוקי.
ש: עכשיו אם אני אפתור את השנאה העצמית נגיד אני אפתור את הקונפליקט של השנאה העצמית שבגללה כל הבלגאן הזה אני שואל את עצמי אני אהיה שמח.
אליעד: מתי?
ש: אני לא ארגיש שאני אוהב את עצמי אני פשוט ארגיש.
אליעד: אהיה שמח מתי כשתשיג את הבחורה לצורך העניין?
ש: לא בחורה עזוב כבר.
אליעד: באופן כללי בחיים?
ש: כי כשאני משיג אותה למה אני שמח.
אליעד: רגע אבל כשאתה שמעת אם אני יאהב את עצמי, אם אני אפתור את הקונפליקט אז האם אני אהיה שמח מתי?
ש: לא מתי.
אליעד: אוקי אז מה השאלה חדש.
ש: כן פה מתי כשאני משיג את הבחורה זה.
אליעד: הבנתי מה אתה אומר אתה אומר כשאני מקבל x כסף כשאני אוכל משהו אני נהיה שבע אבל אם אני תמיד אהיה שבע אז אני ארגיש שבע.
ש: בדיוק.
אליעד: אז לא התשובה היא שלא התשובה היא שאולי בשנייה הראשונה כן ואחר כך לא במאה אחוז לא כשתגיע למאה אחוז תפסיק להרגיש שמח, אתה יכול לדוגמה ללכת לאיזו סדנה רוחנית וללמוד לאהוב את עצמך ולהיות מאושר בטירוף שאתה אוהב את עצמך ואתה כבר לא שונא את עצמך ואתה לא כמו פעם ששנאת את עצמך ועכשיו אתה אוהב את עצמך וממש להתרגש מזה הרבה יותר מכל דבר אחר אבל ביום שאתה תאהב את עצמך במאה אחוז שזה אומר שאתה גם תאהב במאה אחוז את זה שפעם שנאת את עצמך ואתה גם תאהב את האפשרות שלא תאהב את עצמך אז אין משמעות לזה יותר אם אתה אוהב את עצמך לא אוהב את עצמך ואז אתה לא יכול לשמוח מזה. הגיוני לך?
ש: כן.
אליעד: וזאת אחת הסיבות שבגללה באופן בלתי מודע אתה מעדיף להכיר מישהי כדי לאהוב את עצמך ולא לאהוב את עצמך מתוכך.
ש: כי אני רוצה את החוויה של המילוי.
אליעד: למה אתה רוצה את החוויה של המילוי זאת גם שאלה אבל תפיסתית המוח מעדיף למלא רצונות דרך צורות כי ככה קיימת החוויה כי אם אתה תפתור את כל הבעיות בשורשן לא יהיה כלום שזאת שאלה מה אכפת לך שלא יהיה כלום אבל זה חלק מהעניין. קיבלת תשובה?
ש: כן.
050-3331-331