וכאן אבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך להשפיע על אנשים ולשכנע אנשים? וכיצד באפשרותך לגרום לאדם שיהיה לו אינטרס אישי להקשיב לך? והפעם אדבר על סיטואציה שבה אתה רוצה לגרום למישהו לבקש ממך משהו, ואתה חושב שהוא נמנע מלבקש ממך את הדבר, משום שהוא מרגיש שלא בנוח לבקש ממך את אותו הדבר.
וזה יכול להיות לדוגמה אדם שזקוק לעזרה כלשהי, והוא מתבייש לבקש ממך עזרה. ואתה רוצה לגרום לו לבקש ממך עזרה. או לדוגמה אדם שצריך את עזרתך וכיו"ב, אבל הוא מרגיש שהוא לא רוצה להפריע לך וכיו"ב. ואתה רוצה לגרום לו בדרך כלשהי, כן לבקש ממך את העזרה. או לדוגמה לקוח שאתה רוצה שהוא יבקש ממך עזרה, והוא מתבייש לבקש ממך עזרה וכיו"ב.
ובאופן כללי מדובר על מצב, שבו אתה רוצה לגרום למישהו, לבקש ממך שאתה תיתן לו משהו. והאדם מסרב לבקש ממך לתת לו את הדבר. והשאלה היא, איך אפשר לשכנע מישהו לבקש ממך משהו, למרות שהוא לא רוצה לעשות זאת?
ומי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו יש שני סוגים של רצונות. ויש רצון לקבל ויש רצון לתת. ורצון לקבל פירושו, שיש לאדם רצון שבו הוא רוצה לקבל ממישהו משהו. ורצון לתת פירושו, רצון שבו האדם רוצה לתת למישהו משהו.
ומי שיתבונן יראה, כי כאשר יש לאדם רצון לקבל, הוא מרגיש חלש ונחות וחסר ערך. כי הרצון של האדם לקבל משהו ממישהו, בעצם גורם לאדם להרגיש את החיסרון שיש לו, ביחס לאותו הדבר שאותו הוא רוצה לקבל, וגם ביחס לאותו האדם שממנו הוא מבקש לקבל את הדבר. וברגע שהאדם מבקש ממך עזרה, הוא בעצם מודה מול עצמו, שיש לו חיסרון כלשהו, ושהוא לא מאושר ולא שמח בחלקו. כי הרי הוא מבקש ממישהו משהו. וכאשר האדם נמצא במצב של רצון לקבל, הוא מרגיש סבל וחוסר אושר, מכך שהוא כאילו משפיל את עצמו ומודה בחיסרון שלו מול עצמו, והוא בעצם נצרך לבריות וצריך עזרה וסיוע מאדם אחר.
ולעומת זאת, יש גם רצון לתת. שבו האדם מרגיש סוג של נתינה. שהוא נותן מעצמו למישהו אחר. דהיינו, האדם מרגיש, שיש לו יותר מאשר לאדם האחר. ושהאדם האחר, צריך את מה שיש לו לתת. והאדם מרגיש סוג של מילוי ושל חיזוק הערך העצמי שלו וחיזוק של הדימוי העצמי שלו. כי הוא מרגיש שיש לו כוח של נתינה. וכאשר האדם מזדהה עם רצון לתת, הוא בעצם מרגיש את היתרון שיש לו, ביחס לאותו האדם האחר שהוא נותן לו.
ובכל מקרה ניתן להבין, שיותר קל לאדם לתת ולהעניק לאדם אחר, מאשר לקבל ולבקש עזרה וסיוע מאדם אחר. כי הנתינה יוצרת אצל האדם תחושה של שלמות ושל יתרון. והקבלה יוצרת אצל האדם תחושה של חוסר שלמות ושל חיסרון.
וזה בעצם אומר, שאם ברצונך לגרום למישהו לבקש ממך עזרה כדי שתוכל לעזור לו, לשם כך עליך להפוך את הרצון לקבל, לרצון לתת. דהיינו, עליך לגרום למציאות להיראות בצורה כזאת, שבה, הוא בעצם לא יראה כאילו הוא מבקש עזרה, אלא הוא יראה כאילו הוא מציע עזרה ועוזר לאדם אחר. דהיינו, עליך לגרום לאדם להרגיש שזה שהוא מבקש ממך את הדבר, הרי שבכך הוא לא נמצא בעמדת נחיתות מולך, אלא הוא נמצא בעמדת כוח ביחס אליך. או על כל פנים, שהוא נמצא בעמדה שווה אליך. אך העיקר הוא, שהוא לא ירגיש נחות וחסר ערך עם ערך נמוך, בעקבות זה שהוא מבקש ממך את העזרה.
ואיך באפשרותך לגרום למישהו להרגיש שהוא מציע עזרה, כאשר בעצם הוא מבקש עזרה? תשובה: על ידי זה שאתה מנמיך את עצמך ביחס אליו, ועל ידי זה שאתה יוצר את הרושם, שהוא יעשה לך טובה גדולה, אם הוא יבקש ממך עזרה.
ואת זה אתה עושה לדוגמה, על ידי זה שאתה אומר לאותו אדם, לדוגמה: אני אשמח מאוד לעזור לך / אני מאוד רוצה לסייע לך ( + המרת המילה לעזור במילה לסייע) / אני מאוד אשמח אם אוכל להסביר לך על המוצרים שלנו / אני מאוד אשמח שתאפשר לי להראות לך את המבחר של המוצרים שלנו / אני אשמח מאוד אם תסכים שאני אשתתף איתך בביצוע ה...
וכיו"ב דוגמאות שונות של משפטים, שבעצם הם משדרים לתת המודע של השומע, שיש לו כוח, ושזה אתה זקוק לו ולא הוא זקוק לך. ושהוא עושה לך טובה, אם הוא יאפשר לך לעזור לו. ושאתה מאוד רוצה לעשות את אותו הדבר, שאתה רוצה לעשות עבורו. ושאם הוא רק יסכים שתעשה את אותו הדבר, בכך בעצם הוא החזק והגיבור, יעשה אותך למאושר.
והרעיון הוא, שבעצם לוקחים את חוויית הקבלה של האדם ואת הרצון לקבל של האדם, וממירים אותו לחוויית נתינה ולרצון לתת. דהיינו, באפשרותך להציג את הדברים בצורה כזו, שתגרום לאדם להרגיש, שהוא בעצם עוזר לך ועושה לך טובה, אם הוא יאפשר לך לעזור לו ואם הוא יסכים וירשה לך, להסביר לו את מה שאתה רוצה להסביר לו וכיו"ב.
ועל ידי זה שאתה ממיר את החוויה של האדם, מחוויה של בקשת עזרה, לחוויה של הצעת עזרה. דהיינו, שהוא מציע לעזור לך, ושהוא עוזר לך בכך שהוא מאפשר לך לעזור לו. על ידי זה יש לאדם יותר אינטרס לבקש ממך את אותה העזרה והסיוע.
ועוד אחדד, כי רצוי גם להמיר את המילה "עזרה", בתיאור של הפעולה בפועל של אותה העזרה. ז"א שאם לדוגמה מדובר (מתחום חינוך ילדים) על ילד שברצונך לעזור לו לעשות שיעורי בית ולעזור לו ללמוד למבחן. אז בעצם העזרה היא, בכך שאתה עושה איתו שיעורי בית ולומד איתו למבחן. ואז במקום לומר לילד "אני אשמח שתבקש ממני לעזור לך בשעורי בית", במקום זה יש לומר "אני אשמח שתאפשר לי לעשות איתך את שעורי הבית ביחד". דהיינו, מסירים מהמשפט המקורי את המילה בקשה (תבקש) ואת המילה עזרה (לעזור), ובמקומם מדברים על הפעולה עצמה. דהיינו, שאתה מציג את הדברים, כאילו אתה עצמך רוצה שהדבר עצמו יקרה, בלי להזכיר את זה, שמדובר כאן על בקשת עזרה.
ואסביר יותר: המשפט שאומר "אני אשמח שתבקש ממני לעזור לך בשעורי בית", מצד אחד אומנם הוא מציג את הדברים בצורה כזו שאומרת, שאם הילד יבקש עזרה בשעורי הבית, הרי שבכך בעצם הוא נמצא בחוויה של נתינה כלפי ההורה שלו, שאמר שהוא מאוד רוצה ומאוד שמח לעזור לילד בשעורי הבית. אבל מצד שני, עדיין הדברים מוצגים בצורה כזו, שאתה מאוד תשמח, כאשר האדם השני יבקש ממך עזרה / יבקש שתעזור לו. דהיינו, מהצד של השומע, אומנם הוא מבין שהוא בעצם נותן לך משהו, כאשר הוא מבקש ממך עזרה. אבל עדיין הוא נמצא בחוויה של בקשת עזרה ממך.
ולכן, הדבר היותר נכון לעשות, זה גם ליצור אצל השומע תחושה של חוויית נתינה, מכך שהוא יבקש ממך את הדבר. אבל במקום להציג את זה בצורה שמשתמע שהוא מבקש ממך עזרה וסיוע, במקום זה רצוי להציג את הדברים בצורה כזו שישתמע, שהוא נותן / מרשה / מאפשר לך לעשות בפועל את הדבר שבעצם הוא היה צריך לבקש ממך כעזרה.
דהיינו, במקום לומר ללקוח "אני אשמח לעזור לך לבחור את המוצר הטוב ביותר עבורך", במקום זה רצוי לומר ללקוח "אני אשמח להסביר לך על המוצרים שלנו, כדי שתוכל ליהנות מהמוצר הטוב ביותר עבורך". או לדוגמה "אני אשמח אם תאפשר לי / תרשה לי להסביר לך על המוצרים שלנו". וכיו"ב ניסוחים שונים, שהם גם יוצרים סוג של בקשה אצל השומע ומגדירים את הסיטואציה כרצון לתת במקום רצון לקבל. אבל במקביל גם משמיטים את המילה עזרה ולבקש עזרה וכיו"ב, ובמקום זה אתה מבקש באופן ישיר מהאדם, לעשות את הדבר שאותו אתה רוצה שהוא יבקש ממך לעשות.
ועוד דוגמה: אדם מבוגר שמתבייש לבקש ממך עזרה להרים עבורו את סלי הקניות שלו וכיו"ב. באפשרות להציג את הדברים בצורה של "אני אשמח שתבקש ממני לעזור לך להרים את סלי הקניות". ואפשר לומר בצורה יותר עדינה, "אני אשמח SSשתבקש ממניSSS לעזור לך להרים את סלי הקניות" כאשר יש השמטה של "שתבקש ממני". ואפשר לומר בצורה עוד יותר עדינה "אני אשמח SSשתבקש ממני לעזור לךSSS להרים את סלי הקניות", עם השמטה גם של "לעזור לך".
ואם רוצים להיות עוד יותר מתוחכמים ולעשות את הדברים בצורה עוד יותר מקצועית, אז צריך בעצם להציג את ביצוע הפעולה של העזרה, כביצוע של פעולה שהיא לא קשורה לאדם שאתה עוזר לו.
לדוגמה: אדם מבוגר שאתה רוצה לעזור לו לסדר את החדר שלו, והוא מתבייש לבקש עזרה למרות שקשה לו וכיו"ב. אז כפי שאמרתי, אפשר לומר לו "אשמח לסדר את החדר שלך" או "אשמח שתרשה לי לסדר את החדר שלך". אבל הניסוח הזה, עדיין הוא בעייתי, בגלל המילה "שלך" שנמצאת בתוך הטקסט.
כי המילה שלך, יוצרת שייכות ומזכירה לשומע, שבעצם מדובר על זה שאתה מסדר את החדר שלו שזה בעצם עבורו. ולעומת זאת, אם תאמר "אשמח שתרשה לי לסדר את החדר" או...
וזה יכול להיות לדוגמה אדם שזקוק לעזרה כלשהי, והוא מתבייש לבקש ממך עזרה. ואתה רוצה לגרום לו לבקש ממך עזרה. או לדוגמה אדם שצריך את עזרתך וכיו"ב, אבל הוא מרגיש שהוא לא רוצה להפריע לך וכיו"ב. ואתה רוצה לגרום לו בדרך כלשהי, כן לבקש ממך את העזרה. או לדוגמה לקוח שאתה רוצה שהוא יבקש ממך עזרה, והוא מתבייש לבקש ממך עזרה וכיו"ב.
ובאופן כללי מדובר על מצב, שבו אתה רוצה לגרום למישהו, לבקש ממך שאתה תיתן לו משהו. והאדם מסרב לבקש ממך לתת לו את הדבר. והשאלה היא, איך אפשר לשכנע מישהו לבקש ממך משהו, למרות שהוא לא רוצה לעשות זאת?
ומי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו יש שני סוגים של רצונות. ויש רצון לקבל ויש רצון לתת. ורצון לקבל פירושו, שיש לאדם רצון שבו הוא רוצה לקבל ממישהו משהו. ורצון לתת פירושו, רצון שבו האדם רוצה לתת למישהו משהו.
ומי שיתבונן יראה, כי כאשר יש לאדם רצון לקבל, הוא מרגיש חלש ונחות וחסר ערך. כי הרצון של האדם לקבל משהו ממישהו, בעצם גורם לאדם להרגיש את החיסרון שיש לו, ביחס לאותו הדבר שאותו הוא רוצה לקבל, וגם ביחס לאותו האדם שממנו הוא מבקש לקבל את הדבר. וברגע שהאדם מבקש ממך עזרה, הוא בעצם מודה מול עצמו, שיש לו חיסרון כלשהו, ושהוא לא מאושר ולא שמח בחלקו. כי הרי הוא מבקש ממישהו משהו. וכאשר האדם נמצא במצב של רצון לקבל, הוא מרגיש סבל וחוסר אושר, מכך שהוא כאילו משפיל את עצמו ומודה בחיסרון שלו מול עצמו, והוא בעצם נצרך לבריות וצריך עזרה וסיוע מאדם אחר.
ולעומת זאת, יש גם רצון לתת. שבו האדם מרגיש סוג של נתינה. שהוא נותן מעצמו למישהו אחר. דהיינו, האדם מרגיש, שיש לו יותר מאשר לאדם האחר. ושהאדם האחר, צריך את מה שיש לו לתת. והאדם מרגיש סוג של מילוי ושל חיזוק הערך העצמי שלו וחיזוק של הדימוי העצמי שלו. כי הוא מרגיש שיש לו כוח של נתינה. וכאשר האדם מזדהה עם רצון לתת, הוא בעצם מרגיש את היתרון שיש לו, ביחס לאותו האדם האחר שהוא נותן לו.
ובכל מקרה ניתן להבין, שיותר קל לאדם לתת ולהעניק לאדם אחר, מאשר לקבל ולבקש עזרה וסיוע מאדם אחר. כי הנתינה יוצרת אצל האדם תחושה של שלמות ושל יתרון. והקבלה יוצרת אצל האדם תחושה של חוסר שלמות ושל חיסרון.
וזה בעצם אומר, שאם ברצונך לגרום למישהו לבקש ממך עזרה כדי שתוכל לעזור לו, לשם כך עליך להפוך את הרצון לקבל, לרצון לתת. דהיינו, עליך לגרום למציאות להיראות בצורה כזאת, שבה, הוא בעצם לא יראה כאילו הוא מבקש עזרה, אלא הוא יראה כאילו הוא מציע עזרה ועוזר לאדם אחר. דהיינו, עליך לגרום לאדם להרגיש שזה שהוא מבקש ממך את הדבר, הרי שבכך הוא לא נמצא בעמדת נחיתות מולך, אלא הוא נמצא בעמדת כוח ביחס אליך. או על כל פנים, שהוא נמצא בעמדה שווה אליך. אך העיקר הוא, שהוא לא ירגיש נחות וחסר ערך עם ערך נמוך, בעקבות זה שהוא מבקש ממך את העזרה.
ואיך באפשרותך לגרום למישהו להרגיש שהוא מציע עזרה, כאשר בעצם הוא מבקש עזרה? תשובה: על ידי זה שאתה מנמיך את עצמך ביחס אליו, ועל ידי זה שאתה יוצר את הרושם, שהוא יעשה לך טובה גדולה, אם הוא יבקש ממך עזרה.
ואת זה אתה עושה לדוגמה, על ידי זה שאתה אומר לאותו אדם, לדוגמה: אני אשמח מאוד לעזור לך / אני מאוד רוצה לסייע לך ( + המרת המילה לעזור במילה לסייע) / אני מאוד אשמח אם אוכל להסביר לך על המוצרים שלנו / אני מאוד אשמח שתאפשר לי להראות לך את המבחר של המוצרים שלנו / אני אשמח מאוד אם תסכים שאני אשתתף איתך בביצוע ה...
וכיו"ב דוגמאות שונות של משפטים, שבעצם הם משדרים לתת המודע של השומע, שיש לו כוח, ושזה אתה זקוק לו ולא הוא זקוק לך. ושהוא עושה לך טובה, אם הוא יאפשר לך לעזור לו. ושאתה מאוד רוצה לעשות את אותו הדבר, שאתה רוצה לעשות עבורו. ושאם הוא רק יסכים שתעשה את אותו הדבר, בכך בעצם הוא החזק והגיבור, יעשה אותך למאושר.
והרעיון הוא, שבעצם לוקחים את חוויית הקבלה של האדם ואת הרצון לקבל של האדם, וממירים אותו לחוויית נתינה ולרצון לתת. דהיינו, באפשרותך להציג את הדברים בצורה כזו, שתגרום לאדם להרגיש, שהוא בעצם עוזר לך ועושה לך טובה, אם הוא יאפשר לך לעזור לו ואם הוא יסכים וירשה לך, להסביר לו את מה שאתה רוצה להסביר לו וכיו"ב.
ועל ידי זה שאתה ממיר את החוויה של האדם, מחוויה של בקשת עזרה, לחוויה של הצעת עזרה. דהיינו, שהוא מציע לעזור לך, ושהוא עוזר לך בכך שהוא מאפשר לך לעזור לו. על ידי זה יש לאדם יותר אינטרס לבקש ממך את אותה העזרה והסיוע.
ועוד אחדד, כי רצוי גם להמיר את המילה "עזרה", בתיאור של הפעולה בפועל של אותה העזרה. ז"א שאם לדוגמה מדובר (מתחום חינוך ילדים) על ילד שברצונך לעזור לו לעשות שיעורי בית ולעזור לו ללמוד למבחן. אז בעצם העזרה היא, בכך שאתה עושה איתו שיעורי בית ולומד איתו למבחן. ואז במקום לומר לילד "אני אשמח שתבקש ממני לעזור לך בשעורי בית", במקום זה יש לומר "אני אשמח שתאפשר לי לעשות איתך את שעורי הבית ביחד". דהיינו, מסירים מהמשפט המקורי את המילה בקשה (תבקש) ואת המילה עזרה (לעזור), ובמקומם מדברים על הפעולה עצמה. דהיינו, שאתה מציג את הדברים, כאילו אתה עצמך רוצה שהדבר עצמו יקרה, בלי להזכיר את זה, שמדובר כאן על בקשת עזרה.
ואסביר יותר: המשפט שאומר "אני אשמח שתבקש ממני לעזור לך בשעורי בית", מצד אחד אומנם הוא מציג את הדברים בצורה כזו שאומרת, שאם הילד יבקש עזרה בשעורי הבית, הרי שבכך בעצם הוא נמצא בחוויה של נתינה כלפי ההורה שלו, שאמר שהוא מאוד רוצה ומאוד שמח לעזור לילד בשעורי הבית. אבל מצד שני, עדיין הדברים מוצגים בצורה כזו, שאתה מאוד תשמח, כאשר האדם השני יבקש ממך עזרה / יבקש שתעזור לו. דהיינו, מהצד של השומע, אומנם הוא מבין שהוא בעצם נותן לך משהו, כאשר הוא מבקש ממך עזרה. אבל עדיין הוא נמצא בחוויה של בקשת עזרה ממך.
ולכן, הדבר היותר נכון לעשות, זה גם ליצור אצל השומע תחושה של חוויית נתינה, מכך שהוא יבקש ממך את הדבר. אבל במקום להציג את זה בצורה שמשתמע שהוא מבקש ממך עזרה וסיוע, במקום זה רצוי להציג את הדברים בצורה כזו שישתמע, שהוא נותן / מרשה / מאפשר לך לעשות בפועל את הדבר שבעצם הוא היה צריך לבקש ממך כעזרה.
דהיינו, במקום לומר ללקוח "אני אשמח לעזור לך לבחור את המוצר הטוב ביותר עבורך", במקום זה רצוי לומר ללקוח "אני אשמח להסביר לך על המוצרים שלנו, כדי שתוכל ליהנות מהמוצר הטוב ביותר עבורך". או לדוגמה "אני אשמח אם תאפשר לי / תרשה לי להסביר לך על המוצרים שלנו". וכיו"ב ניסוחים שונים, שהם גם יוצרים סוג של בקשה אצל השומע ומגדירים את הסיטואציה כרצון לתת במקום רצון לקבל. אבל במקביל גם משמיטים את המילה עזרה ולבקש עזרה וכיו"ב, ובמקום זה אתה מבקש באופן ישיר מהאדם, לעשות את הדבר שאותו אתה רוצה שהוא יבקש ממך לעשות.
ועוד דוגמה: אדם מבוגר שמתבייש לבקש ממך עזרה להרים עבורו את סלי הקניות שלו וכיו"ב. באפשרות להציג את הדברים בצורה של "אני אשמח שתבקש ממני לעזור לך להרים את סלי הקניות". ואפשר לומר בצורה יותר עדינה, "אני אשמח SSשתבקש ממניSSS לעזור לך להרים את סלי הקניות" כאשר יש השמטה של "שתבקש ממני". ואפשר לומר בצורה עוד יותר עדינה "אני אשמח SSשתבקש ממני לעזור לךSSS להרים את סלי הקניות", עם השמטה גם של "לעזור לך".
ואם רוצים להיות עוד יותר מתוחכמים ולעשות את הדברים בצורה עוד יותר מקצועית, אז צריך בעצם להציג את ביצוע הפעולה של העזרה, כביצוע של פעולה שהיא לא קשורה לאדם שאתה עוזר לו.
לדוגמה: אדם מבוגר שאתה רוצה לעזור לו לסדר את החדר שלו, והוא מתבייש לבקש עזרה למרות שקשה לו וכיו"ב. אז כפי שאמרתי, אפשר לומר לו "אשמח לסדר את החדר שלך" או "אשמח שתרשה לי לסדר את החדר שלך". אבל הניסוח הזה, עדיין הוא בעייתי, בגלל המילה "שלך" שנמצאת בתוך הטקסט.
כי המילה שלך, יוצרת שייכות ומזכירה לשומע, שבעצם מדובר על זה שאתה מסדר את החדר שלו שזה בעצם עבורו. ולעומת זאת, אם תאמר "אשמח שתרשה לי לסדר את החדר" או...
050-3331-331