וכאן אני אסביר מה הבעיה בגישה של חיזוק הביטחון העצמי באמצעות משפטי העצמה שהאדם חוזר עליהם שוב ושוב. ומה הבעיה בגישה של העלאת הערך העצמי באמצעות כל מיני משפטים של אמונה עצמית וכיו"ב. כי יש גישה שאומרת שמי שרוצה לחזק את הערך העצמי שלו ולהפסיק להיות שלילי, אז הוא צריך לומר לעצמו משפטים חיוביים, למצוא בעצמו דברים טובים וכולי. וככה הוא יחזק את הביטחון העצמי של עצמו וכולי.
והגישה הזאת, עובדת כשהיא עובדת ולא עובדת כשהיא לא עובדת. אבל בכל מקרה היא גורמת נזק בטווח הארוך. והנזק הוא, שהאדם מתחיל להאמין שהוא חייב להיות משהו מסוים ושאסור לו להיות חלש או עם תכונות שליליות או שאסור לו להיות עם חסרונות וכולי.
ואני אסביר: ברגע שבן אדם חוזר לעצמו על כל מיני משפטי העצמה וכיו"ב, הוא בעצם שותל לעצמו מחשבה שהוא מה שהוא אומר שהוא. לדוגמה בן אדם שאומר לעצמו, אני יכול להצליח. הוא שותל לעצמו מחשבה חיובית על פניו, שהוא יכול להצליח. והמחשבה הזאת גם יכולה לעזור לו להצליח. אבל מה הבעיה עם זה?
הבעיה היא שכאשר בן אדם חוזר שוב ושוב על המנטרה שהוא יכול להצליח, אז הוא שותל לעצמו מחשבה שכאילו אסור לו להיכשל ושכאילו זה רע להיכשל.
ואיפה הבעיה מתחילה לצוץ? תשובה: הבעיה היא שבן אדם יכול לשקר את עצמו אבל לא עד אין סוף. כי את המציאות אי אפשר לשקר. ואפשר לשקר המון, אבל המציאות יותר חזקה מכל השקרים. וברגע שבן אדם משקר את עצמו שהוא טוב ומוצלח ומוכשר וכולי, הוא בעצם מתכחש לכך שיש לו גם חסרונות ופגמים וחולשות ובעיות ותסביכים. וכאשר המציאות תפגיש את האדם עם האמת, שהוא יראה שהמנטרות שלו לא עוזרות לו, אז הוא יכול לקבל סחרחורת ולהיות בבעיה רצינית.
דהיינו, האמת היא שלכל אדם יש יתרונות וחסרונות באופן יחסי. ומי שבוחר להסתכל רק על היתרונות ולחזק את היתרונות שלו ולהתמכר לכך שהוא רואה את היתרונות שלו, הוא בעצם מתחיל לשקר את עצמו. עד שהוא יחטוף גונג מהמציאות שתעיר אותו ושתפגיש אותו עם החסרונות שלו. ואז האהבה העצמית תהפוך להיות שנאה עצמית. והביטחון העצמי המופרז יהפוך להיות חוסר ביטחון עצמי וכולי.
ומה הדרך הכן נכונה להתמודד עם בעיות של חוסר ביטחון עצמי וחוסר ערך עצמי וכולי? תשובה: להיצמד לאמת, כל האמת ורק האמת. דהיינו, לראות את כל הצדדים, שיש בך גם יתרונות וגם חסרונות באופן יחסי. ושמצד האמת אתה לא טוב ולא רע, כי מי יודע מה באמת טוב או רע. ושמי באמת יודע מה צריך להיות או מה צריך לעשות. ושהאדם בוחר להאמין שיש טוב ורע. והאדם...
והגישה הזאת, עובדת כשהיא עובדת ולא עובדת כשהיא לא עובדת. אבל בכל מקרה היא גורמת נזק בטווח הארוך. והנזק הוא, שהאדם מתחיל להאמין שהוא חייב להיות משהו מסוים ושאסור לו להיות חלש או עם תכונות שליליות או שאסור לו להיות עם חסרונות וכולי.
ואני אסביר: ברגע שבן אדם חוזר לעצמו על כל מיני משפטי העצמה וכיו"ב, הוא בעצם שותל לעצמו מחשבה שהוא מה שהוא אומר שהוא. לדוגמה בן אדם שאומר לעצמו, אני יכול להצליח. הוא שותל לעצמו מחשבה חיובית על פניו, שהוא יכול להצליח. והמחשבה הזאת גם יכולה לעזור לו להצליח. אבל מה הבעיה עם זה?
הבעיה היא שכאשר בן אדם חוזר שוב ושוב על המנטרה שהוא יכול להצליח, אז הוא שותל לעצמו מחשבה שכאילו אסור לו להיכשל ושכאילו זה רע להיכשל.
ואיפה הבעיה מתחילה לצוץ? תשובה: הבעיה היא שבן אדם יכול לשקר את עצמו אבל לא עד אין סוף. כי את המציאות אי אפשר לשקר. ואפשר לשקר המון, אבל המציאות יותר חזקה מכל השקרים. וברגע שבן אדם משקר את עצמו שהוא טוב ומוצלח ומוכשר וכולי, הוא בעצם מתכחש לכך שיש לו גם חסרונות ופגמים וחולשות ובעיות ותסביכים. וכאשר המציאות תפגיש את האדם עם האמת, שהוא יראה שהמנטרות שלו לא עוזרות לו, אז הוא יכול לקבל סחרחורת ולהיות בבעיה רצינית.
דהיינו, האמת היא שלכל אדם יש יתרונות וחסרונות באופן יחסי. ומי שבוחר להסתכל רק על היתרונות ולחזק את היתרונות שלו ולהתמכר לכך שהוא רואה את היתרונות שלו, הוא בעצם מתחיל לשקר את עצמו. עד שהוא יחטוף גונג מהמציאות שתעיר אותו ושתפגיש אותו עם החסרונות שלו. ואז האהבה העצמית תהפוך להיות שנאה עצמית. והביטחון העצמי המופרז יהפוך להיות חוסר ביטחון עצמי וכולי.
ומה הדרך הכן נכונה להתמודד עם בעיות של חוסר ביטחון עצמי וחוסר ערך עצמי וכולי? תשובה: להיצמד לאמת, כל האמת ורק האמת. דהיינו, לראות את כל הצדדים, שיש בך גם יתרונות וגם חסרונות באופן יחסי. ושמצד האמת אתה לא טוב ולא רע, כי מי יודע מה באמת טוב או רע. ושמי באמת יודע מה צריך להיות או מה צריך לעשות. ושהאדם בוחר להאמין שיש טוב ורע. והאדם...