7:11איך להצליח בראיון עבודה? טיפים לראיון עבודה, מה החסרונות שלך בראיון עבודה? הצגת חסרונות בראיון עבודה, דרישות שכר בראיון עבודה, מה ציפיות השכר שלך? משא ומתן על שכר, ביטחון עצמי בראיון עבודה
איך לענות נכון לשאלה "מה החסרונות שלך" בראיון עבודה?
אחת השאלות הקשות ביותר בראיון עבודה היא "מה החסרונות שלך?". אליעד כהן מסביר שהשאלה עצמה מבוססת על מספר הנחות יסוד שגויות. ראשית, ההנחה היא שהמרואיין נמצא במצב נחות מול המעסיק, שהוא בעצם מעין "אלוהים" שעושה למרואיין טובה בכך שהוא מסכים להעסיק אותו. ההנחה השנייה היא שהמרואיין נמצא במצב נואש, שחייב בכל מחיר להתקבל לעבודה, ולכן צריך להוכיח שאין לו חסרונות שיפריעו לקבלתו.
אליעד כהן מציע גישה שונה לגמרי: לראות את עצמך כעצמאי ולא כשכיר נואש. לדבריו, המרואיין צריך לחשוב על עצמו כעל מוצר שהוא מוכר, והמראיין הוא למעשה הלקוח שמעוניין לקנות את המוצר הזה. כאשר אתה מוכר מוצר, אתה לא נמצא במצב של "חוסר", אלא יש לך אפשרויות רבות ולקוחות פוטנציאליים נוספים. כלומר, חשוב שתבין שהמעסיק אינו הלקוח היחיד שלך. אם תבין את זה, השאלה על חסרונות תיראה לך פחות מאיימת.
לדוגמה, אם אתה מוכר טלוויזיה, והלקוח שואל אותך "מה החסרונות של הטלוויזיה?", אתה יכול בקלות להחזיר אליו את השאלה ולהגיד לו "תלוי בתקציב שלך, אולי הטלוויזיה לא מושלמת, אבל זה מה שאתה יכול להרשות לעצמך". באותו אופן, כשמעסיק שואל אותך על חסרונותיך, אתה יכול לענות לו באופן ענייני, ואפילו לשאול אותו "ומה החסרונות שלכם?", או "איך אתם כמקום עבודה?". בכך אתה הופך את השיחה למאוזנת והדדית, ולא מרגיש כנחות.
הגישה הזאת גורמת לך להבין שאינך חייב לחשוף חסרונות ממשיים שעלולים לפגוע בסיכויים שלך לקבל את העבודה. במקום זה, אתה יכול להבהיר למעסיק שגם לך יש ביקורת ודרישות מהמקום, בדיוק כפי שהוא בוחן אותך.
כיצד לענות נכון לשאלה על ציפיות שכר בראיון עבודה?
אליעד כהן מדגיש כי גם שאלת השכר בראיון עבודה יכולה להיות מאוד מלחיצה, אך אפשר להתמודד איתה בצורה מקצועית וחכמה. כשמעסיק שואל אותך "כמה שכר אתה מצפה לקבל?", הוא בעצם מנסה להבין את התמחור שלך כמוצר בשוק העבודה. כדי לענות על השאלה הזו נכון, אתה חייב קודם כל לדעת כמה אתה שווה.
כמו שבעל עסק יודע בדיוק כמה כסף הוא רוצה לקבל על המוצר שלו לאחר שערך סקר שוק, כך גם אתה חייב לבדוק מהו השכר הממוצע בתחום התעסוקה שלך. אם תעשה סקר שוק נכון ותדע מה הערך שלך, לא תפחד לנקוב בסכום שאתה מצפה לו. אליעד ממליץ על גישה זו באופן ברור: כמו שאתה לא מוכר מוצר בזול אם אתה יודע שהמוצר שלך שווה יותר, כך גם אתה לא צריך להסכים לשכר נמוך מדי רק מתוך פחד להפסיד את העבודה.
אם תתפוס את עצמך כעצמאי, אתה תנהל משא ומתן על השכר בצורה רגועה ובטוחה. במצב כזה, אם המעסיק באמת מעוניין בך, הוא ימצא דרך להגיע איתך לעמק השווה. אם אין הסכמה, תוכל תמיד למצוא מקום אחר. החשש לנקוב בסכום גבוה מדי מיותר לחלוטין אם אתה מבין שהמעסיק הוא בסך הכל עוד לקוח, ולא הלקוח היחיד בשוק.
איך לבנות ביטחון עצמי אמיתי לקראת ראיון עבודה?
אליעד כהן מסביר שביטחון עצמי אמיתי בראיון עבודה נבנה משינוי עמוק של תפיסתך לגבי המעסיק ולגבי עצמך. במקום לראות את עצמך כשכיר שמחכה למעסיק שיציל אותו, עליך לראות את עצמך כעצמאי, שמציע למעסיק את שירותיו, כשאתה מודע לערך האמיתי שלך.
כאשר אתה משנה את התפיסה הזאת, אתה מבין שהמעסיק לא עושה לך טובה שאתה עובד אצלו. אתה עושה לו טובה בדיוק באותה המידה. זוהי דינמיקה של הדדיות ולא של היררכיה ברורה. אתה צריך לזכור שיש לך עוד אופציות, ואין סיבה שתתייחס למראיין כאל "אלוהים" שגורם לך להרגיש נחות.
אליעד מציע דוגמה מפורטת: אם אתה מגיע למקום עבודה יחיד שאתה מאוד רוצה לעבוד בו, ואתה נמצא בעמדת נחיתות ומוכן לומר כל דבר רק כדי להתקבל, אתה למעשה מפסיד במשא ומתן מראש. אבל אם תתייחס אל המקום כאל לקוח אחד מתוך רבים, תוכל לנהל את השיחה מתוך ביטחון עצמי אמיתי, לשאול שאלות בעצמך, ולהפוך את המצב לשיחה שוויונית שבה גם אתה בוחן את המעסיק.
גישה זו אינה מועילה רק לקבלה לעבודה, אלא גם לניהול מוצלח של הקריירה שלך באופן כללי, בכך שהיא מאפשרת לך להתקדם מהר יותר, ומגבירה את הערך שלך בעיני המעסיקים הפוטנציאליים.
לסיכום, אליעד מדגיש שהמהות של כל התהליך היא לא לראות את עצמך כמי שחייב לקבל את העבודה בכל מחיר, אלא להבין שאתה מוכר מוצר בעל ערך רב, שיש לך את היכולת לבחור את הלקוחות שלך. כאשר אתה רואה זאת בצורה נכונה, הביטחון העצמי שלך עולה משמעותית, וראיון העבודה הופך למשא ומתן מקצועי ואפקטיבי.
אחת השאלות הקשות ביותר בראיון עבודה היא "מה החסרונות שלך?". אליעד כהן מסביר שהשאלה עצמה מבוססת על מספר הנחות יסוד שגויות. ראשית, ההנחה היא שהמרואיין נמצא במצב נחות מול המעסיק, שהוא בעצם מעין "אלוהים" שעושה למרואיין טובה בכך שהוא מסכים להעסיק אותו. ההנחה השנייה היא שהמרואיין נמצא במצב נואש, שחייב בכל מחיר להתקבל לעבודה, ולכן צריך להוכיח שאין לו חסרונות שיפריעו לקבלתו.
אליעד כהן מציע גישה שונה לגמרי: לראות את עצמך כעצמאי ולא כשכיר נואש. לדבריו, המרואיין צריך לחשוב על עצמו כעל מוצר שהוא מוכר, והמראיין הוא למעשה הלקוח שמעוניין לקנות את המוצר הזה. כאשר אתה מוכר מוצר, אתה לא נמצא במצב של "חוסר", אלא יש לך אפשרויות רבות ולקוחות פוטנציאליים נוספים. כלומר, חשוב שתבין שהמעסיק אינו הלקוח היחיד שלך. אם תבין את זה, השאלה על חסרונות תיראה לך פחות מאיימת.
לדוגמה, אם אתה מוכר טלוויזיה, והלקוח שואל אותך "מה החסרונות של הטלוויזיה?", אתה יכול בקלות להחזיר אליו את השאלה ולהגיד לו "תלוי בתקציב שלך, אולי הטלוויזיה לא מושלמת, אבל זה מה שאתה יכול להרשות לעצמך". באותו אופן, כשמעסיק שואל אותך על חסרונותיך, אתה יכול לענות לו באופן ענייני, ואפילו לשאול אותו "ומה החסרונות שלכם?", או "איך אתם כמקום עבודה?". בכך אתה הופך את השיחה למאוזנת והדדית, ולא מרגיש כנחות.
הגישה הזאת גורמת לך להבין שאינך חייב לחשוף חסרונות ממשיים שעלולים לפגוע בסיכויים שלך לקבל את העבודה. במקום זה, אתה יכול להבהיר למעסיק שגם לך יש ביקורת ודרישות מהמקום, בדיוק כפי שהוא בוחן אותך.
כיצד לענות נכון לשאלה על ציפיות שכר בראיון עבודה?
אליעד כהן מדגיש כי גם שאלת השכר בראיון עבודה יכולה להיות מאוד מלחיצה, אך אפשר להתמודד איתה בצורה מקצועית וחכמה. כשמעסיק שואל אותך "כמה שכר אתה מצפה לקבל?", הוא בעצם מנסה להבין את התמחור שלך כמוצר בשוק העבודה. כדי לענות על השאלה הזו נכון, אתה חייב קודם כל לדעת כמה אתה שווה.
כמו שבעל עסק יודע בדיוק כמה כסף הוא רוצה לקבל על המוצר שלו לאחר שערך סקר שוק, כך גם אתה חייב לבדוק מהו השכר הממוצע בתחום התעסוקה שלך. אם תעשה סקר שוק נכון ותדע מה הערך שלך, לא תפחד לנקוב בסכום שאתה מצפה לו. אליעד ממליץ על גישה זו באופן ברור: כמו שאתה לא מוכר מוצר בזול אם אתה יודע שהמוצר שלך שווה יותר, כך גם אתה לא צריך להסכים לשכר נמוך מדי רק מתוך פחד להפסיד את העבודה.
אם תתפוס את עצמך כעצמאי, אתה תנהל משא ומתן על השכר בצורה רגועה ובטוחה. במצב כזה, אם המעסיק באמת מעוניין בך, הוא ימצא דרך להגיע איתך לעמק השווה. אם אין הסכמה, תוכל תמיד למצוא מקום אחר. החשש לנקוב בסכום גבוה מדי מיותר לחלוטין אם אתה מבין שהמעסיק הוא בסך הכל עוד לקוח, ולא הלקוח היחיד בשוק.
איך לבנות ביטחון עצמי אמיתי לקראת ראיון עבודה?
אליעד כהן מסביר שביטחון עצמי אמיתי בראיון עבודה נבנה משינוי עמוק של תפיסתך לגבי המעסיק ולגבי עצמך. במקום לראות את עצמך כשכיר שמחכה למעסיק שיציל אותו, עליך לראות את עצמך כעצמאי, שמציע למעסיק את שירותיו, כשאתה מודע לערך האמיתי שלך.
כאשר אתה משנה את התפיסה הזאת, אתה מבין שהמעסיק לא עושה לך טובה שאתה עובד אצלו. אתה עושה לו טובה בדיוק באותה המידה. זוהי דינמיקה של הדדיות ולא של היררכיה ברורה. אתה צריך לזכור שיש לך עוד אופציות, ואין סיבה שתתייחס למראיין כאל "אלוהים" שגורם לך להרגיש נחות.
אליעד מציע דוגמה מפורטת: אם אתה מגיע למקום עבודה יחיד שאתה מאוד רוצה לעבוד בו, ואתה נמצא בעמדת נחיתות ומוכן לומר כל דבר רק כדי להתקבל, אתה למעשה מפסיד במשא ומתן מראש. אבל אם תתייחס אל המקום כאל לקוח אחד מתוך רבים, תוכל לנהל את השיחה מתוך ביטחון עצמי אמיתי, לשאול שאלות בעצמך, ולהפוך את המצב לשיחה שוויונית שבה גם אתה בוחן את המעסיק.
גישה זו אינה מועילה רק לקבלה לעבודה, אלא גם לניהול מוצלח של הקריירה שלך באופן כללי, בכך שהיא מאפשרת לך להתקדם מהר יותר, ומגבירה את הערך שלך בעיני המעסיקים הפוטנציאליים.
לסיכום, אליעד מדגיש שהמהות של כל התהליך היא לא לראות את עצמך כמי שחייב לקבל את העבודה בכל מחיר, אלא להבין שאתה מוכר מוצר בעל ערך רב, שיש לך את היכולת לבחור את הלקוחות שלך. כאשר אתה רואה זאת בצורה נכונה, הביטחון העצמי שלך עולה משמעותית, וראיון העבודה הופך למשא ומתן מקצועי ואפקטיבי.
- איך להתמודד עם שאלות קשות בראיון עבודה?
- איך לנהל משא ומתן על שכר בצורה חכמה?
- מה לעשות לפני ראיון עבודה כדי להרגיש ביטחון עצמי?
- טיפים לשיפור הסיכויים שלך בראיונות עבודה
- איך לענות לשאלה מה החסרונות שלך?
מה להענה לשאלה "מה החסרונות שלך " בראיון עבודה?
כאשר נשאלת בראיון עבודה "מה החסרונות שלך?", זו שאלה שמבוססת על הנחות יסוד שגויות. הנחת היסוד הראשונה היא שהמרואיין הוא אדם "מסכן" ו"שכירה", שמחפש את העבודה בכל מחיר, ושהמראיין הוא "הלקוח" שמחליט אם לקבל אותו או לא. המראיין שואל על החסרונות של המרואיין מתוך רצון לברר אם יש משהו שיכול להוות חסם בהעסקת האדם, כשהוא רואה אותו כ"משאב" שיש להעריך את יתרונותיו וחסרונותיו.
הנחות אלה לא בהכרח נכונות. אם תחשוב על זה, המראיין בעצם שואל אותך "מה החסרונות של המוצר שלך?", ושאלה כזו לא תהיה רלוונטית אם תתייחס לעצמך כאל עצמאי ולא כשכיר. אם אתה רואה את עצמך כעצמאי, תבין שיש לך את הערך שלך, ואתה לא מצפה שתקבל את העבודה בכל מחיר. אתה מציע את עצמך למקום עבודה כמו שמוכר מציע מוצר, ואתה לא צריך להרגיש במצב של "חוסר" כל הזמן. כלומר, אם תבין שאתה מוכר מוצר, ושיש לך הרבה לקוחות פוטנציאליים, לא תרגיש לחץ לענות על השאלה הזו כי תדע שלמראיין יש עניין לדעת עליך אם אתה מתאים לו.
אם תתייחס למראיין כאל "לקוח" ולא "אלוהים", תוכל להימנע להרגיש נחות או לחוץ. אתה יכול להסתכל עליו בעיניים ולהגיד "מה אתה חושב על החסרונות שלי?" או לשאול אותו שאלה מנוגדת: "מה החסרונות שלכם?", במקום להרגיש "מסכן" ולנסות למצוא חן בעיניו.
כדי להסביר את זה בפשטות, אם אתה שואל את עצמך מה חסר במוצר שאתה מציע, אתה לא בהכרח תיתן תשובה שיכולה להזיק לך, אלא תבדוק אם יש מקום לשיפור. תחשוב על זה כעל משא ומתן עם המראיין שבו אתה מוודא גם אם המקום מתאים לך, ולא רק אם הם רוצים להעסיק אותך.
מה להגיד בראיון עבודה כשנשאלים על ציפיות שכר?
שאלה נוספת בראיון עבודה היא לגבי ציפיות השכר, שהיא גם שאלה שעשויה להיות מבלבלת. המעסיקים שואלים את השאלה הזו כדי להבין את הציפיות שלך ולהתאים את השכר להצעתם. רבים מרגישים פחד או חשש לומר את הסכום שהם רוצים, מתוך מחשבה שיתכן והם לא יקבלו את העבודה אם ידרשו שכר גבוה מדי.
האמור פה הוא עקרוני: אתה לא שואל את המראיין כמה הוא מצפה לשלם, אלא אתה צריך לדעת בדיוק כמה אתה שווה. כמו שברוב המקרים אתה עושה סקר שוק לפני רכישת מוצר, כך עליך לעשות גם בראיון עבודה - לברר מהו השכר השוקי למשרות דומות. אם תעשה את זה, תדע להגיד את הציפיות שלך בצורה רגועה ומחושבת.
כאשר אתה מודע לערך שלך, אתה לא צריך להרגיש רע אם אתה מבקש סכום גבוה יותר. אם המעסיק רוצה אותך באמת, הוא יהיה מוכן לשלם את הסכום הזה, ואם לא, תמיד יש מקום אחר שיכול להיות מתאים לך. זה לא שונה מתהליך מכירת מוצר שבו המוכר יודע מה מחיר המוצר, ואז מציע את המחיר הנכון.
אם אתה שואל את עצמך "מה השכר שאני מצפה לו?", יש לעשות זאת בצורה של משא ומתן, כמו שתנהל משא ומתן על רכישת מוצר. אתה לא תסכים לקחת שכר פחות אם אתה לא חושב שמגיע לך יותר. אם תסכים לקחת שכר נמוך רק כדי לקבל את המשרה, זה כמו לתת הנחה על המוצר שלך כשאתה יודע שאתה שווה יותר. אם אתה מציע את עצמך בצורה מקצועית עם שכר ראוי, תוכל להגיע למצב שבו אתה לא מרגיש רע או חשש לשוחח על הנושא.
איך לבנות ביטחון עצמי בראיון עבודה?
החשיבה החשובה ביותר היא איך לבנות ביטחון עצמי בראיון עבודה. הדרך לבנות ביטחון עצמי היא על ידי שינוי התפיסה שלך את המראיין ואת המצב בראיון עבודה. אם אתה רואה את עצמך כעצמאי, תבין שאתה לא עושה טובה למעסיק שאתה עובד אצלו, אלא להפך - המעסיק עושה לך טובה שהוא מציע לך את העבודה. הדינמיקה הזו צריכה להיות הדדית, ואין סיבה להרגיש שאתה במצב של חוסר כל הזמן.
אם תתפוס את עצמך כעצמאי ותראה את העבודה כאופציה שיכולה להתאים לך, ולא רק כ"צורך" להתקבל לעבודה, תוכל לשדר ביטחון עצמי שיבוא לידי ביטוי גם בתשובות לשאלות כמו "מה החסרונות שלך?" או "מה הציפיות השכר שלך?". הגישה הזו תעזור לך לא רק בראיון עבודה, אלא גם בניהול קריירה טובה ומוצלחת.
כאשר נשאלת בראיון עבודה "מה החסרונות שלך?", זו שאלה שמבוססת על הנחות יסוד שגויות. הנחת היסוד הראשונה היא שהמרואיין הוא אדם "מסכן" ו"שכירה", שמחפש את העבודה בכל מחיר, ושהמראיין הוא "הלקוח" שמחליט אם לקבל אותו או לא. המראיין שואל על החסרונות של המרואיין מתוך רצון לברר אם יש משהו שיכול להוות חסם בהעסקת האדם, כשהוא רואה אותו כ"משאב" שיש להעריך את יתרונותיו וחסרונותיו.
הנחות אלה לא בהכרח נכונות. אם תחשוב על זה, המראיין בעצם שואל אותך "מה החסרונות של המוצר שלך?", ושאלה כזו לא תהיה רלוונטית אם תתייחס לעצמך כאל עצמאי ולא כשכיר. אם אתה רואה את עצמך כעצמאי, תבין שיש לך את הערך שלך, ואתה לא מצפה שתקבל את העבודה בכל מחיר. אתה מציע את עצמך למקום עבודה כמו שמוכר מציע מוצר, ואתה לא צריך להרגיש במצב של "חוסר" כל הזמן. כלומר, אם תבין שאתה מוכר מוצר, ושיש לך הרבה לקוחות פוטנציאליים, לא תרגיש לחץ לענות על השאלה הזו כי תדע שלמראיין יש עניין לדעת עליך אם אתה מתאים לו.
אם תתייחס למראיין כאל "לקוח" ולא "אלוהים", תוכל להימנע להרגיש נחות או לחוץ. אתה יכול להסתכל עליו בעיניים ולהגיד "מה אתה חושב על החסרונות שלי?" או לשאול אותו שאלה מנוגדת: "מה החסרונות שלכם?", במקום להרגיש "מסכן" ולנסות למצוא חן בעיניו.
כדי להסביר את זה בפשטות, אם אתה שואל את עצמך מה חסר במוצר שאתה מציע, אתה לא בהכרח תיתן תשובה שיכולה להזיק לך, אלא תבדוק אם יש מקום לשיפור. תחשוב על זה כעל משא ומתן עם המראיין שבו אתה מוודא גם אם המקום מתאים לך, ולא רק אם הם רוצים להעסיק אותך.
מה להגיד בראיון עבודה כשנשאלים על ציפיות שכר?
שאלה נוספת בראיון עבודה היא לגבי ציפיות השכר, שהיא גם שאלה שעשויה להיות מבלבלת. המעסיקים שואלים את השאלה הזו כדי להבין את הציפיות שלך ולהתאים את השכר להצעתם. רבים מרגישים פחד או חשש לומר את הסכום שהם רוצים, מתוך מחשבה שיתכן והם לא יקבלו את העבודה אם ידרשו שכר גבוה מדי.
האמור פה הוא עקרוני: אתה לא שואל את המראיין כמה הוא מצפה לשלם, אלא אתה צריך לדעת בדיוק כמה אתה שווה. כמו שברוב המקרים אתה עושה סקר שוק לפני רכישת מוצר, כך עליך לעשות גם בראיון עבודה - לברר מהו השכר השוקי למשרות דומות. אם תעשה את זה, תדע להגיד את הציפיות שלך בצורה רגועה ומחושבת.
כאשר אתה מודע לערך שלך, אתה לא צריך להרגיש רע אם אתה מבקש סכום גבוה יותר. אם המעסיק רוצה אותך באמת, הוא יהיה מוכן לשלם את הסכום הזה, ואם לא, תמיד יש מקום אחר שיכול להיות מתאים לך. זה לא שונה מתהליך מכירת מוצר שבו המוכר יודע מה מחיר המוצר, ואז מציע את המחיר הנכון.
אם אתה שואל את עצמך "מה השכר שאני מצפה לו?", יש לעשות זאת בצורה של משא ומתן, כמו שתנהל משא ומתן על רכישת מוצר. אתה לא תסכים לקחת שכר פחות אם אתה לא חושב שמגיע לך יותר. אם תסכים לקחת שכר נמוך רק כדי לקבל את המשרה, זה כמו לתת הנחה על המוצר שלך כשאתה יודע שאתה שווה יותר. אם אתה מציע את עצמך בצורה מקצועית עם שכר ראוי, תוכל להגיע למצב שבו אתה לא מרגיש רע או חשש לשוחח על הנושא.
איך לבנות ביטחון עצמי בראיון עבודה?
החשיבה החשובה ביותר היא איך לבנות ביטחון עצמי בראיון עבודה. הדרך לבנות ביטחון עצמי היא על ידי שינוי התפיסה שלך את המראיין ואת המצב בראיון עבודה. אם אתה רואה את עצמך כעצמאי, תבין שאתה לא עושה טובה למעסיק שאתה עובד אצלו, אלא להפך - המעסיק עושה לך טובה שהוא מציע לך את העבודה. הדינמיקה הזו צריכה להיות הדדית, ואין סיבה להרגיש שאתה במצב של חוסר כל הזמן.
אם תתפוס את עצמך כעצמאי ותראה את העבודה כאופציה שיכולה להתאים לך, ולא רק כ"צורך" להתקבל לעבודה, תוכל לשדר ביטחון עצמי שיבוא לידי ביטוי גם בתשובות לשאלות כמו "מה החסרונות שלך?" או "מה הציפיות השכר שלך?". הגישה הזו תעזור לך לא רק בראיון עבודה, אלא גם בניהול קריירה טובה ומוצלחת.
- איך להתמודד עם שאלות קשות בראיון עבודה?
- איך לנהל משא ומתן על שכר בצורה חכמה?
- מה לעשות לפני ראיון עבודה כדי להרגיש ביטחון עצמי?
- טיפים לשיפור הסיכויים שלך בראיונות עבודה
עכשיו השאלה היא כזאת מה לענות בראיון עבודה לשאלה ששואלים אותך מה החסרונות שלך, היית פעם בראיון עבודה שאלו אותך מה החסרונות שלך? אף פעם לא שאלו אותך מה החסרונות שלך כי אין לך חסרונות או כי תמיד קיבלו אותך בגלל שגם לא משנה מה, טוב בכל מקרה עכשיו השאלה היא כזאת נגיד ששואלים אותך מה החסרונות שלך מה אתה אמור לענות ואז היה גיליון שלם של אנשים שנתנו תשובות מה אתה אמור לענות "אתה אמור לענות ככה ואתה אמור לענות ככה". עכשיו בוא ננתח את זה מה האמת.
ש: רק כדי להבין אתה שאלת?
אליעד: אני שאלתי ואז אנשים נתנו תשובות ותשובות.
ש: פייסבוק.
אליעד: כן פייסבוק, עכשיו השאלה היא מה האמת כמישהו שואל אותך בראיון עבודה "מה החסרונות שלך?" מה האמת אז קודם כל בא ננסה להבין את מהות השאלה, מה הנחות היסוד של השאלה ומאיפה נובעת השאלה והנחות היסוד האלה הן שגויות ומאחר שהן שגויות לכן נוצרת השאלה מלכתחילה אבל אם יניחו הנחות יסוד אחרות לא תהיה את השאלה הזאת.
זאת אומרת מה הנחות היסוד הנחת היסוד של הבן אדם שהולך לחפש עבודה היא שהוא אומלל מסכן קבצן, תקשיב עד הסוף ושאותו האחד שיושב מולו זה אלוהים "ושהוא יעשה לי טובה אם הוא יקבל אותי לעבודה ואני צריך למצוא חן בעיניו כדי שהוא יקבל אותי לעבודה" וההוא שיושב בצד השני של השולחן המראיין בטוח שהוא אלוהים ושהוא עושה טובה להוא שהוא מראיין אותו "ושאני אעשה לו טובה ואקבל אותו לעבוד או לא".
"תגיד לי מה החסרונות שלך למה שאני אקבל אותך כאילו זה שאתה רוצה לעבוד זה ברור, זה שאנחנו סבבה זה ברור אנחנו לא נדפוק אותך אף פעם לנו אין חסרונות אבל מה החסרונות שלך" מה זה שונה מ - "אני הולך לקנות רכב" אתה שואל את המוכר "מה החסרונות של הרכב" זאת אותה השאלה זה מוצר שלמוצר יש חסרונות.
עכשיו מה האמת שמה הדרך לצאת מהשאלה הזאת, מה הדרך לצאת קודם כל מלכתחילה צריך לשנות את החשיבה המרואיין הבן אדם שמראיינים אותו הוא צריך להתייחס לעצמו כאל עצמאי לא כאל שכיר. מה זאת אומרת הוא צריך להבין שיש לו מוצר שזה הוא שהוא מוכר אותו למי ללקוח אחד לתקופה מסוימת אבל עדיין זה כמו למכור מוצר למכור מוצר לכל דבר אבל מה שכן אתה לא חייב למכור את המוצר ללקוח הזה יש עוד לקוחות.
עכשיו מה האמת שאם בן אדם הולך לראיון עבודה למקום אחד בלבד והוא מרגיש מסכן "תעשו לי טובה תקבלו אותי" אז מראש נוצר מאזן כוחות של "תגיד לי מה החסרונות שלך ואם אני אגיד לך אין לי חסרונות, החסרונות שלי זה החסרונות שלך כל החסרונות שיש לך יש גם לי מה הבעיה", עכשיו אם הבן אדם ברגשי נחיתות שהוא חושב שעושים לו טובה שמקבלים אותו לעבודה אז יש לו בעיה בשאלה הזאת אבל אם מראש הבן אדם מבין "אני עושה להם טובה שאני בכלל רוצה לעבוד פה לא פחות מאשר הם עושים לי טובה שאני אעבוד אצלם" זה כמו לקוח רגיל הוא לא עושה לך טובה שהוא עובד איתך.
אין עוד לקוחות אין עוד אפשרויות רק הלקוח הזה נגמר הסיפור? עכשיו אם בן אדם זוכר את זה אז ממילא כל הדינמיקה של מה החסרונות שלך היא מטופשת ומיותרת הוא ישאל אותך מה החסרונות שלך אתה יכול להגיד לו "מה אתה חושב שהחסרונות שלי מה נראה לך על בסיס מה שאמרתי לך" זה לא שונה מלקוח ששואל אותך "מה החסרונות של המוצר שלך". אתה בא למכור למישהו טלוויזיה הוא אומר לך "מה החסרונות של הטלוויזיה" אתה מסתבך עם זה אתה יכול לתת לו תשובות אתה אומר לו "מה החסרונות שלך כמה תקציב יש לך נכון הטלוויזיה הזאת היא חרא טלוויזיה אבל אין לך תקציב אתה צריך לקנות אותה מה לעשות".
אז מה כאילו מה זה אומר תגיד לו "ואתה המקום עבודה מושלם מה ההגדרה של חסרונות תגדיר חסרונות, מה אתה רוצה לדעת" נגיד "מה החסרונות שלך, מה אתה רוצה לדעת יש לי חסרונות בכל התחומים מה הבעיה". מה זאת השאלה הזאת מה החסרונות שלך כאילו "מה אתה מצפה הרי אם יש לי באמת חסרונות אתה חושב שאני אגיד לך אותם הרי זה ברור שאני לא אגיד לך אותם, נכון אז למה לשאול את זה מלכתחילה לבדוק כמה אני אהבל כאילו אם אתה קולט שאני אהבל למה שאתה רוצה להעסיק אותי פה בכלל מלכתחילה".
בכל מקרה ובאותה מידה זה גם לגיטימי לשאול אותו "עכשיו תגיד לי מה החסרונות שלך, מה החסרונות שלי בלעבוד פה בוא תספר לי איך אתם דופקים את העובדים בוא תספר לי איך אתם מנצלים את העובדים, בוא תספר לי איך אתם משאירים פה שעות נוספות ולא מתגמלים בוא תספר לי, מה אתה עושה לי טובה שאני עובד פה".
ש: אבל אתה רוצה שהוא יקבל אותך לעבודה או שאתה לא רוצה?
אליעד: לא, אתה רוצה לבדוק אם אתה רוצה לעבוד אצלו לא אם הוא מוכן לקבל אותך לעבודה.
ש: בהנחה שאתה רוצה לעבוד אצלו זאת עבודה שכל החיים חלמת עליה, בא נגיד זאת עבודה שכל החיים חלמת עליה יש מקום אחד כזה או שניים כאלה.
אליעד: בהנחה שאתה מסכן ואומלל אתה אומר לו "איזה חסרונות אתה רוצה שאני אגיד לך אני אגיד לך, מה שאתה רוצה אתה רוצה שאני אגיד לך את כל החסרונות שאתה רוצה אני אגיד לך רק תקבל אותי" אבל מה שאני מנסה להגיד שהגישה מלכתחילה של מה החסרונות שלך אותו דבר יש את השאלה של "כמה שכר אתה מצפה" מה זה כמה שכר אתה מצפה אתה צריך לדעת כמה שכר אתה מצפה, ואיך תדע כמה שכר אתה מצפה כמו שאתה יודע לתמכר מוצר.
כמו שאתה יודע מוכר פלאפון איך אתה יודע כמה זה עולה, איך המוכר יודע להגיד לך כמה זה עולה הוא עושה סקר שוק כמה הוא יכול למכור מוצרים מתחרים ולפי זה הוא מבקש, עכשיו אם אתה עצלן לא מוכן ללכת לראיונות עבודה לא מוכן למשא ומתן לא מוכן לבדוק כמה אתה שווה, לא מוכן מראש לתת מחיר יותר יקר ולראות מי מוכן לשלם לך הכי הרבה ונהל משא ומתן כמו על מוצר רגיל אז אתה באמת בבעיה אתה מפחד להגיד כמה כסף אתה רוצה שאולי לא יקבלו אותך.
אבל אם אתה מספיק טוב יקבלו אותך בכל מקרה בדיוק כמו מוצר רגיל יגידו לך "תקשיב אתה מספיק טוב אנחנו רוצים לעבוד איתך אבל יש לנו פחות תקציב" כמו בן אדם שיבקש הנחה על מוצר, אבל מראש הבן אדם מפחד שהוא יגיד כמה כסף הוא רוצה כאילו יקרה איזה אסון מה הבעיה מה יש רק לקוח אחד בעולם. לכן עוד פעם זאת חשיבה של שכירים, אוקי אבל אם השכיר היה תופס את עצמו כעצמאי ואז הוא יודע כמה הוא שווה וכמה הוא מוכן לבקש ומה השוק זה ומה פה ומה שם אומר "זה מה שאני רוצה אתה רוצה אני אתן לך הנחה אתן לך הנחה".
כן אם אתה משלם פחות זה כאילו "אני נותן לך הנחה נותן לך את השירות שלי מתחייב לעבוד אצלך ומוכן לתת לך הנחה לקחת פחות כסף תמורת משהו מסוים". המהות של העצה היא תראה את זה כהדדי אל תיתן לאף אחד להשתלט עליך, אתה עושה למקום עבודה טובה שאתה עובד אצלם לא פחות ממה שהם עושים לך טובה שהם מעבידים אותך, בסופו של דבר הם לקוחות שלך אתה מוכר מוצר שזה אתה והם הלקוחות שלך. עכשיו מי שלא רואה את זה כך הוא בבעיה אבל מי שרואה את זה ככה אז הוא גם כן מתקדם יותר מהר במדרג כשכיר. הבנו את הסיפור?
ש: רק כדי להבין אתה שאלת?
אליעד: אני שאלתי ואז אנשים נתנו תשובות ותשובות.
ש: פייסבוק.
אליעד: כן פייסבוק, עכשיו השאלה היא מה האמת כמישהו שואל אותך בראיון עבודה "מה החסרונות שלך?" מה האמת אז קודם כל בא ננסה להבין את מהות השאלה, מה הנחות היסוד של השאלה ומאיפה נובעת השאלה והנחות היסוד האלה הן שגויות ומאחר שהן שגויות לכן נוצרת השאלה מלכתחילה אבל אם יניחו הנחות יסוד אחרות לא תהיה את השאלה הזאת.
זאת אומרת מה הנחות היסוד הנחת היסוד של הבן אדם שהולך לחפש עבודה היא שהוא אומלל מסכן קבצן, תקשיב עד הסוף ושאותו האחד שיושב מולו זה אלוהים "ושהוא יעשה לי טובה אם הוא יקבל אותי לעבודה ואני צריך למצוא חן בעיניו כדי שהוא יקבל אותי לעבודה" וההוא שיושב בצד השני של השולחן המראיין בטוח שהוא אלוהים ושהוא עושה טובה להוא שהוא מראיין אותו "ושאני אעשה לו טובה ואקבל אותו לעבוד או לא".
"תגיד לי מה החסרונות שלך למה שאני אקבל אותך כאילו זה שאתה רוצה לעבוד זה ברור, זה שאנחנו סבבה זה ברור אנחנו לא נדפוק אותך אף פעם לנו אין חסרונות אבל מה החסרונות שלך" מה זה שונה מ - "אני הולך לקנות רכב" אתה שואל את המוכר "מה החסרונות של הרכב" זאת אותה השאלה זה מוצר שלמוצר יש חסרונות.
עכשיו מה האמת שמה הדרך לצאת מהשאלה הזאת, מה הדרך לצאת קודם כל מלכתחילה צריך לשנות את החשיבה המרואיין הבן אדם שמראיינים אותו הוא צריך להתייחס לעצמו כאל עצמאי לא כאל שכיר. מה זאת אומרת הוא צריך להבין שיש לו מוצר שזה הוא שהוא מוכר אותו למי ללקוח אחד לתקופה מסוימת אבל עדיין זה כמו למכור מוצר למכור מוצר לכל דבר אבל מה שכן אתה לא חייב למכור את המוצר ללקוח הזה יש עוד לקוחות.
עכשיו מה האמת שאם בן אדם הולך לראיון עבודה למקום אחד בלבד והוא מרגיש מסכן "תעשו לי טובה תקבלו אותי" אז מראש נוצר מאזן כוחות של "תגיד לי מה החסרונות שלך ואם אני אגיד לך אין לי חסרונות, החסרונות שלי זה החסרונות שלך כל החסרונות שיש לך יש גם לי מה הבעיה", עכשיו אם הבן אדם ברגשי נחיתות שהוא חושב שעושים לו טובה שמקבלים אותו לעבודה אז יש לו בעיה בשאלה הזאת אבל אם מראש הבן אדם מבין "אני עושה להם טובה שאני בכלל רוצה לעבוד פה לא פחות מאשר הם עושים לי טובה שאני אעבוד אצלם" זה כמו לקוח רגיל הוא לא עושה לך טובה שהוא עובד איתך.
אין עוד לקוחות אין עוד אפשרויות רק הלקוח הזה נגמר הסיפור? עכשיו אם בן אדם זוכר את זה אז ממילא כל הדינמיקה של מה החסרונות שלך היא מטופשת ומיותרת הוא ישאל אותך מה החסרונות שלך אתה יכול להגיד לו "מה אתה חושב שהחסרונות שלי מה נראה לך על בסיס מה שאמרתי לך" זה לא שונה מלקוח ששואל אותך "מה החסרונות של המוצר שלך". אתה בא למכור למישהו טלוויזיה הוא אומר לך "מה החסרונות של הטלוויזיה" אתה מסתבך עם זה אתה יכול לתת לו תשובות אתה אומר לו "מה החסרונות שלך כמה תקציב יש לך נכון הטלוויזיה הזאת היא חרא טלוויזיה אבל אין לך תקציב אתה צריך לקנות אותה מה לעשות".
אז מה כאילו מה זה אומר תגיד לו "ואתה המקום עבודה מושלם מה ההגדרה של חסרונות תגדיר חסרונות, מה אתה רוצה לדעת" נגיד "מה החסרונות שלך, מה אתה רוצה לדעת יש לי חסרונות בכל התחומים מה הבעיה". מה זאת השאלה הזאת מה החסרונות שלך כאילו "מה אתה מצפה הרי אם יש לי באמת חסרונות אתה חושב שאני אגיד לך אותם הרי זה ברור שאני לא אגיד לך אותם, נכון אז למה לשאול את זה מלכתחילה לבדוק כמה אני אהבל כאילו אם אתה קולט שאני אהבל למה שאתה רוצה להעסיק אותי פה בכלל מלכתחילה".
בכל מקרה ובאותה מידה זה גם לגיטימי לשאול אותו "עכשיו תגיד לי מה החסרונות שלך, מה החסרונות שלי בלעבוד פה בוא תספר לי איך אתם דופקים את העובדים בוא תספר לי איך אתם מנצלים את העובדים, בוא תספר לי איך אתם משאירים פה שעות נוספות ולא מתגמלים בוא תספר לי, מה אתה עושה לי טובה שאני עובד פה".
ש: אבל אתה רוצה שהוא יקבל אותך לעבודה או שאתה לא רוצה?
אליעד: לא, אתה רוצה לבדוק אם אתה רוצה לעבוד אצלו לא אם הוא מוכן לקבל אותך לעבודה.
ש: בהנחה שאתה רוצה לעבוד אצלו זאת עבודה שכל החיים חלמת עליה, בא נגיד זאת עבודה שכל החיים חלמת עליה יש מקום אחד כזה או שניים כאלה.
אליעד: בהנחה שאתה מסכן ואומלל אתה אומר לו "איזה חסרונות אתה רוצה שאני אגיד לך אני אגיד לך, מה שאתה רוצה אתה רוצה שאני אגיד לך את כל החסרונות שאתה רוצה אני אגיד לך רק תקבל אותי" אבל מה שאני מנסה להגיד שהגישה מלכתחילה של מה החסרונות שלך אותו דבר יש את השאלה של "כמה שכר אתה מצפה" מה זה כמה שכר אתה מצפה אתה צריך לדעת כמה שכר אתה מצפה, ואיך תדע כמה שכר אתה מצפה כמו שאתה יודע לתמכר מוצר.
כמו שאתה יודע מוכר פלאפון איך אתה יודע כמה זה עולה, איך המוכר יודע להגיד לך כמה זה עולה הוא עושה סקר שוק כמה הוא יכול למכור מוצרים מתחרים ולפי זה הוא מבקש, עכשיו אם אתה עצלן לא מוכן ללכת לראיונות עבודה לא מוכן למשא ומתן לא מוכן לבדוק כמה אתה שווה, לא מוכן מראש לתת מחיר יותר יקר ולראות מי מוכן לשלם לך הכי הרבה ונהל משא ומתן כמו על מוצר רגיל אז אתה באמת בבעיה אתה מפחד להגיד כמה כסף אתה רוצה שאולי לא יקבלו אותך.
אבל אם אתה מספיק טוב יקבלו אותך בכל מקרה בדיוק כמו מוצר רגיל יגידו לך "תקשיב אתה מספיק טוב אנחנו רוצים לעבוד איתך אבל יש לנו פחות תקציב" כמו בן אדם שיבקש הנחה על מוצר, אבל מראש הבן אדם מפחד שהוא יגיד כמה כסף הוא רוצה כאילו יקרה איזה אסון מה הבעיה מה יש רק לקוח אחד בעולם. לכן עוד פעם זאת חשיבה של שכירים, אוקי אבל אם השכיר היה תופס את עצמו כעצמאי ואז הוא יודע כמה הוא שווה וכמה הוא מוכן לבקש ומה השוק זה ומה פה ומה שם אומר "זה מה שאני רוצה אתה רוצה אני אתן לך הנחה אתן לך הנחה".
כן אם אתה משלם פחות זה כאילו "אני נותן לך הנחה נותן לך את השירות שלי מתחייב לעבוד אצלך ומוכן לתת לך הנחה לקחת פחות כסף תמורת משהו מסוים". המהות של העצה היא תראה את זה כהדדי אל תיתן לאף אחד להשתלט עליך, אתה עושה למקום עבודה טובה שאתה עובד אצלם לא פחות ממה שהם עושים לך טובה שהם מעבידים אותך, בסופו של דבר הם לקוחות שלך אתה מוכר מוצר שזה אתה והם הלקוחות שלך. עכשיו מי שלא רואה את זה כך הוא בבעיה אבל מי שרואה את זה ככה אז הוא גם כן מתקדם יותר מהר במדרג כשכיר. הבנו את הסיפור?
050-3331-331