1:52:17ריכוז, הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך - חלק 3
איך תודעה יכולה להתקיים בנפרד מהחומר?
אליעד כהן מעלה שאלה מורכבת על התודעה והחומר. קיימת הנחה בסיסית שאם קיימת תודעה, היא אמורה להיות נפרדת מהחומר. אם היא אכן נפרדת, שינוי במצבו של החומר (כגון מוות פיזי) לא אמור להשפיע על התודעה עצמה. אליעד נותן דוגמה מוחשית: אם לאדם יש שתי ידיים ואחת נקטעת, היד השנייה נשארת קיימת. באותו אופן, אם התודעה היא ישות עצמאית, למה שתיעלם עם שינוי החומר?
האם אפשר להעלים את התודעה לחלוטין?
אליעד מסביר כי ניתן להגיע למצב שבו התודעה נעלמת לחלוטין. הוא מזמין באופן סמלי את אלו החושבים על התאבדות לבוא אליו כדי ללמוד איך להעלים את התודעה באמת, כלומר, להעלים את תחושת ה"אני" הנפרדת מהמציאות. התודעה מוגדרת כאן כ"ישות עצמית" החווה את הנפרדות שלה מהמציאות, ואת הרצונות השונים הקשורים לכך.
איך אפשר ליהנות מכל מצב ואפילו מסבל?
אליעד מדגיש כי רוב האנשים מלמדים להפסיק לסבול, אך רק מעטים מלמדים כיצד באמת ליהנות, אפילו במצב גרוע כמו בית כלא. השיטה שהוא מציע מבוססת על עיקרון לפיו הבנת המציאות מאפשרת סינכרון מוחלט בין הרצון למציאות. מצב כזה, שבו הרצון של האדם תואם באופן מלא למה שקורה, מוגדר כ"היעלמות עצמית", כלומר, העלמת הנפרדות בין האדם למציאות, ומכאן ההנאה האולטימטיבית מכל מצב.
מהי חוויית האחדות ואיך מגיעים אליה?
חוויית האחדות היא מצב שבו אין הפרדה בין טוב לרע. אליעד מבהיר שהסבל נובע מהפרדה של האדם בין מה שהוא תופס כטוב ורע. כשאין את ההפרדה הזו, האדם חווה מצב של שלמות, שבו הוא מרגיש טוב לא כי קיבל בדיוק את רצונו, אלא כי הוא אינו מתנגד למה שמתרחש. בפועל, האדם נמצא במקום שבו הוא רוצה בדיוק את מה שקורה, בלי התנגדות.
כיצד מגיעים להתאמה מושלמת בין הרצון למציאות?
אליעד מתאר את התהליך כאקט של הבנה הדרגתית. ככל שהאדם מבין את המציאות טוב יותר, כך הוא חי איתה בשלום וחש שכולה בעצם רצונו. בשיא התהליך, האדם חווה שהוא מחוץ למציאות ובתוכה בו - זמנית, וכל מה שקורה הוא בדיוק מה שהוא רוצה שיקרה.
מה הקשר לסיפור רבי נחמן?
אליעד מזכיר את רבי נחמן, שאמר: "אני זקן וחי אין - סוף זמן, ובו - זמנית עדיין לא נולדתי". בכך הוא מדגים את האפשרות לחוות קיום נצחי וחוסר קיום מוחלט בו - זמנית. האדם מסוגל להרגיש שהוא כל הזמן קיים ומשתנה, אך גם לא קיים בכלל, ובכך להשתחרר מתחושת הנפרדות והסבל הכרוך בה.
איך אפשר לחוות קיום ואי - קיום בו - זמנית?
הדרך לכך היא באמצעות הבנה מעמיקה של המציאות, עד לתובנה פנימית כי היש והאין הם דבר אחד. אליעד מבהיר שזו לא רק אמונה אלא חוויה פנימית של ממש. כמו שאדם יודע שהוא אוהב מישהי בלי לראות זאת בעין, כך הוא יכול להבין ולהרגיש את האחדות באמצעות השכל.
האם צריך להתנתק מהחושים?
אליעד מסביר שאין צורך להתנתק מהחושים, אלא להוסיף עליהם הבנה שכלית עמוקה יותר. התודעה והשכל צריכים לפעול יחד, וכך לגלות שהיש והאין קיימים בו - זמנית, דבר שמפחית את תחושת ההפרדה ואת הסבל.
איך מעמיקים את ההבנה בפועל?
אליעד מציע תהליך יומיומי של חקירה עצמית, המבוסס על שאלות פשוטות: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מה הסיבה העמוקה ביותר לרצונות שלי? באמצעות חקירה כזו של מנגנוני הרצון והרגש, מגיעים בסופו של דבר לתובנה של האחדות, שבה האדם גם רוצה דברים וגם לא אכפת לו מהם בו - זמנית.
כיצד מטפלים בבעיה חברתית באמצעות חקירה עצמית?
אליעד נותן דוגמה של אדם המרגיש דחוי חברתית. הוא מתחיל בשאלה: למה אני רוצה חברים? מגלה שהוא בעצם רוצה פידבקים חיוביים. ממשיך לחקור ומגלה שהוא רוצה פידבקים כדי להעריך את עצמו, ולבסוף מבין שכל רצונו הוא לאהוב את עצמו. מכאן שהבעיה החברתית אינה קשורה לחברים אלא לאהבה עצמית. הוא מציע דרך למצוא אהבה עצמית ללא תלות בפידבק חיצוני, דרך הבנה מעמיקה של המנגנון הרגשי.
מהו תהליך בירור הרצון האמיתי?
בירור הרצון האמיתי נעשה על ידי חקירה של מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים. לדוגמה, אם האדם חושב שהוא רוצה חברים, באמצעות חקירה הוא מבין שבעצם הוא רוצה לאהוב את עצמו. ברגע שהאדם מגיע להבנה הזו, הוא יכול להתחיל לפתור את הבעיה בצורה עמוקה ואמיתית יותר.
מה המסקנה לגבי קיום, אי - קיום, רצייה ואי - רצייה?
אליעד מסכם כי לאחר חקירה עצמית עמוקה, האדם יכול להגיע למצב שבו הוא רוצה הכל ולא אכפת לו מכלום בו - זמנית. הניגוד הזה הוא חוויית האחדות השלמה, המשוחררת מסבל ומנפרדות, וכך האדם יכול ליהנות באופן מלא מהחיים.
אליעד כהן מעלה שאלה מורכבת על התודעה והחומר. קיימת הנחה בסיסית שאם קיימת תודעה, היא אמורה להיות נפרדת מהחומר. אם היא אכן נפרדת, שינוי במצבו של החומר (כגון מוות פיזי) לא אמור להשפיע על התודעה עצמה. אליעד נותן דוגמה מוחשית: אם לאדם יש שתי ידיים ואחת נקטעת, היד השנייה נשארת קיימת. באותו אופן, אם התודעה היא ישות עצמאית, למה שתיעלם עם שינוי החומר?
האם אפשר להעלים את התודעה לחלוטין?
אליעד מסביר כי ניתן להגיע למצב שבו התודעה נעלמת לחלוטין. הוא מזמין באופן סמלי את אלו החושבים על התאבדות לבוא אליו כדי ללמוד איך להעלים את התודעה באמת, כלומר, להעלים את תחושת ה"אני" הנפרדת מהמציאות. התודעה מוגדרת כאן כ"ישות עצמית" החווה את הנפרדות שלה מהמציאות, ואת הרצונות השונים הקשורים לכך.
איך אפשר ליהנות מכל מצב ואפילו מסבל?
אליעד מדגיש כי רוב האנשים מלמדים להפסיק לסבול, אך רק מעטים מלמדים כיצד באמת ליהנות, אפילו במצב גרוע כמו בית כלא. השיטה שהוא מציע מבוססת על עיקרון לפיו הבנת המציאות מאפשרת סינכרון מוחלט בין הרצון למציאות. מצב כזה, שבו הרצון של האדם תואם באופן מלא למה שקורה, מוגדר כ"היעלמות עצמית", כלומר, העלמת הנפרדות בין האדם למציאות, ומכאן ההנאה האולטימטיבית מכל מצב.
מהי חוויית האחדות ואיך מגיעים אליה?
חוויית האחדות היא מצב שבו אין הפרדה בין טוב לרע. אליעד מבהיר שהסבל נובע מהפרדה של האדם בין מה שהוא תופס כטוב ורע. כשאין את ההפרדה הזו, האדם חווה מצב של שלמות, שבו הוא מרגיש טוב לא כי קיבל בדיוק את רצונו, אלא כי הוא אינו מתנגד למה שמתרחש. בפועל, האדם נמצא במקום שבו הוא רוצה בדיוק את מה שקורה, בלי התנגדות.
כיצד מגיעים להתאמה מושלמת בין הרצון למציאות?
אליעד מתאר את התהליך כאקט של הבנה הדרגתית. ככל שהאדם מבין את המציאות טוב יותר, כך הוא חי איתה בשלום וחש שכולה בעצם רצונו. בשיא התהליך, האדם חווה שהוא מחוץ למציאות ובתוכה בו - זמנית, וכל מה שקורה הוא בדיוק מה שהוא רוצה שיקרה.
מה הקשר לסיפור רבי נחמן?
אליעד מזכיר את רבי נחמן, שאמר: "אני זקן וחי אין - סוף זמן, ובו - זמנית עדיין לא נולדתי". בכך הוא מדגים את האפשרות לחוות קיום נצחי וחוסר קיום מוחלט בו - זמנית. האדם מסוגל להרגיש שהוא כל הזמן קיים ומשתנה, אך גם לא קיים בכלל, ובכך להשתחרר מתחושת הנפרדות והסבל הכרוך בה.
איך אפשר לחוות קיום ואי - קיום בו - זמנית?
הדרך לכך היא באמצעות הבנה מעמיקה של המציאות, עד לתובנה פנימית כי היש והאין הם דבר אחד. אליעד מבהיר שזו לא רק אמונה אלא חוויה פנימית של ממש. כמו שאדם יודע שהוא אוהב מישהי בלי לראות זאת בעין, כך הוא יכול להבין ולהרגיש את האחדות באמצעות השכל.
האם צריך להתנתק מהחושים?
אליעד מסביר שאין צורך להתנתק מהחושים, אלא להוסיף עליהם הבנה שכלית עמוקה יותר. התודעה והשכל צריכים לפעול יחד, וכך לגלות שהיש והאין קיימים בו - זמנית, דבר שמפחית את תחושת ההפרדה ואת הסבל.
איך מעמיקים את ההבנה בפועל?
אליעד מציע תהליך יומיומי של חקירה עצמית, המבוסס על שאלות פשוטות: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מה הסיבה העמוקה ביותר לרצונות שלי? באמצעות חקירה כזו של מנגנוני הרצון והרגש, מגיעים בסופו של דבר לתובנה של האחדות, שבה האדם גם רוצה דברים וגם לא אכפת לו מהם בו - זמנית.
כיצד מטפלים בבעיה חברתית באמצעות חקירה עצמית?
אליעד נותן דוגמה של אדם המרגיש דחוי חברתית. הוא מתחיל בשאלה: למה אני רוצה חברים? מגלה שהוא בעצם רוצה פידבקים חיוביים. ממשיך לחקור ומגלה שהוא רוצה פידבקים כדי להעריך את עצמו, ולבסוף מבין שכל רצונו הוא לאהוב את עצמו. מכאן שהבעיה החברתית אינה קשורה לחברים אלא לאהבה עצמית. הוא מציע דרך למצוא אהבה עצמית ללא תלות בפידבק חיצוני, דרך הבנה מעמיקה של המנגנון הרגשי.
מהו תהליך בירור הרצון האמיתי?
בירור הרצון האמיתי נעשה על ידי חקירה של מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים. לדוגמה, אם האדם חושב שהוא רוצה חברים, באמצעות חקירה הוא מבין שבעצם הוא רוצה לאהוב את עצמו. ברגע שהאדם מגיע להבנה הזו, הוא יכול להתחיל לפתור את הבעיה בצורה עמוקה ואמיתית יותר.
מה המסקנה לגבי קיום, אי - קיום, רצייה ואי - רצייה?
אליעד מסכם כי לאחר חקירה עצמית עמוקה, האדם יכול להגיע למצב שבו הוא רוצה הכל ולא אכפת לו מכלום בו - זמנית. הניגוד הזה הוא חוויית האחדות השלמה, המשוחררת מסבל ומנפרדות, וכך האדם יכול ליהנות באופן מלא מהחיים.
- תודעה והקשר בינה לבין החומר
- אחדות, נפרדות ואיך לחוות את שניהם
- רצון והבנה של שורשי הרצון
- העלמת ה"אני" והסבל באמצעות חקירה עצמית
- איך ליהנות ממצבים קשים?
מה הקושי הראשוני בשאלה על התודעה והאפשרות להעלים את עצמנו?
ישנה הנחה שטוענת שאם יש תודעה, אז היא כאילו ישות נפרדת מהחומר. עולה השאלה: אם התודעה נפרדת מהחומר, מדוע שהיא תיעלם כאשר משנים את החומר? מובא דימוי של שתי ידיים: אם מורידים יד אחת, היד השנייה עדיין קיימת, וכך עולה הטענה שגם אם משנים את החומר, התודעה עדיין ממשיכה להתקיים. לכן נשאלת השאלה, כיצד בכלל אפשר להעלים את עצמך אם יש ישות תודעתית שעומדת בפני עצמה?
הצגת הרעיון של להעלים את התודעה
עולה רעיון שיש אפשרות "להרוג" את התודעה באמת ולהיעלם לגמרי. נאמר שאפשר ללמוד דרך מסוימת שמאפשרת העלמות עצמית של התודעה. כאן מביאים תיאור: "מי שרוצה להתאבד מוזמן לבוא, ואז נוכל להסביר לו איך להרוג את התודעה באמת." הכוונה היא שאפשר להעלים את חוויית ה"אני" שחווה את הנפרדות, ולא רק להחליש אותה.
מהי התודעה לפי ההסבר?
התודעה מוגדרת כ"ישות העצמית". זהו אותו "אני" שמרגיש שהוא קיים, נפרד מהעולם, ושייך לו רצון משלו. לכן, כאשר מדברים על להעלים את התודעה, מתכוונים להעלים את תחושת הנפרדות שקיימת ב"אני".
על האפשרות ליהנות מהמצב הקיים ואפילו מהסבל
נאמר שיש מעט אנשים שיכולים ללמד אותך ליהנות מהמציאות גם במצב שנראה גרוע, כדוגמת להיות בבית כלא. לא רק להפסיק לסבול, אלא ממש ליהנות. הרעיון הוא שאם הרצון שלך מסונכרן לחלוטין עם המציאות, לא ייווצר פער בין מה שאתה רוצה לבין מה שקורה בפועל, ואז ממילא תוכל ליהנות מכל דבר. הדבר מכונה "להעלים את עצמך", כי אתה מסיר את הנפרדות בין הרצון שלך ובין המציאות.
שאלה: איך להגיע לחוויית האחדות?
הדיון עובר לרעיון ש"חוויית האחדות" היא מצב שבו אין הפרדה בין טוב לרע. הסבל נובע ממצב שבו האדם אומר "זה טוב לי וזה רע לי". בלי ההפרדה הזאת, לכאורה אי אפשר לסבול. אבל מוסיפים כאן שאם אין הפרדה בכלל, מגיעים למצב של תחושת שלמות שבה אתה לא מרגיש רק טוב, אלא מרגיש חיבור לטוב ולרע בו זמנית. זה מין מצב של חוויה שבה כל מה שקורה מקובל עליך באופן מלא, בלי התנגדות פנימית.
איך מרגישים את זה בפועל?
מתואר שזה מצב שבו האדם חש "שלמות". למשל, אם אתה רוצה משהו ולא מקבל אותו, עדיין לא רע לך, כי אין התנגדות פנימית. בהמשך מחדדים שאפשר גם להגיע למצב שכל מה שקורה לך, אתה רוצה אותו. מדובר על התאמה מלאה בין הרצון שלך למה שקורה במציאות. אז האדם נמצא במקום שבו הוא לא מתנגד לשום דבר.
הדרך להשיג התאמה מלאה בין הרצון והמציאות
מוסבר שזוהי הבנה הדרגתית. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, הוא משתלב בה ויוצא מתחושת הנפרדות. לבסוף הוא מרגיש שכל המציאות היא הרצון שלו. כלומר, חוויה שבה "אני" רוצה את כל מה שקורה, וכל מה שקורה זה מה שאני רוצה.
שאלה: האם זה אומר שכל מה שאני רוצה קורה?
נאמר שכן, כי בשיא התהליך יש התאמה מושלמת: גם כל מה שאתה רוצה - קורה, וגם כל מה שקורה - אתה רוצה. אתה בעצם חווה שאתה מחוץ למציאות, אבל גם לגמרי בתוכה בו זמנית. זה כמו שלחיצונית אתה חי כרגיל, אך בפנימיותך אתה מרגיש שאין שום סתירה בין מה שקורה למה שאתה מבקש.
הקשר לסיפור רבי נחמן
מובא הציטוט שרבי נחמן מספר: "אני זקן וחי אין - סוף זמן, ובו זמנית עדיין לא נולדתי." מזה לומדים שאפשר לחוות בו - זמנית שאתה קיים לנצח, ואף על פי כן לא התחלת להתקיים מעולם. כלומר, מצד אחד אתה מרגיש שאתה כל הזמן קיים בצורה כלשהי, משתנה ולובש צורות, אבל מצד שני, אתה גם לא קיים לחלוטין ולא באמת התחלת להתקיים אי פעם.
החיבור לשני הצדדים: קיים ולא קיים
אומרים שהתודעה הרגילה חווה רק את הצד שקיים לנצח, את ה"אני" הקבוע. היא לא מצליחה להתחבר לחלק שבו אתה לא קיים כלל. אך ישנה דרך להעלים את עצמך ולחוות את שני הצדדים בו זמנית. כאשר האדם מצליח להיות גם קיים וגם לא קיים, הוא נכנס למצב של אחדות, חופש מוחלט, הנאה מוחלטת מהמשחק של החיים, כי מצד אחד הוא רוצה לנצח (כשהוא פועל בעולם), ומצד שני לא אכפת לו אם ינצח (כי הוא לא באמת נפרד).
איך אפשר לחוות את שני הצדדים יחד?
הדרך היא על ידי הבנה. רק באמצעות הבנה מעמיקה של המציאות, האדם מתחיל לראות שהיש והאין הם אחד. מובא ההסבר שלא מספיק להאמין בזה, צריך להבין את זה ממש, כמו איך שאדם "רואה" שהוא אוהב מישהי מבחינת החוויה הפנימית.
שאלה: האם צריך להתנתק מהחושים?
עונה שלא צריך להתנתק, אלא להוסיף הבנה נוספת על גבי החושים. הפעלת השכל מגלה את האמת שהכל אחד, שהיש והאין הם בו זמנית, וזה מאפשר לחוות את המציאות עם פחות הפרדה.
מיקוד בדרך הפרקטית: חיפוש האמת דרך חיי היומיום
מביאים דוגמה: להבין שבכל דבר, גם אם זה קטן, אפשר לפעול עם השכל ולחקור את הרצונות ואת המשמעויות העמוקות שלהם. אם מצליחים לעשות זאת בכל עניין, בסוף מגיעים לתובנה הפנימית שהיש והאין הם אחד. זה מאיר את המנגנון הפנימי שלך ומאפשר לך לחוות שאתה לא קיים וגם קיים, בו זמנית.
שאלה: אז איך אני מעמיק את ההבנה הזאת?
התשובה היא להתחיל משאלות והתבוננות קטנה, ולשאול את עצמך למה אתה רוצה דבר מסוים, מהי הסיבה העמוקה ביותר, לאן זה מוביל, מה אתה באמת מחפש, וכן הלאה. דרך חקירה יסודית של השאלות האלו, תגיע למצב שבו ברמה הגבוהה ביותר תראה שהיש והאין הם דבר אחד.
הדוגמה של בעיה חברתית ורצון לקבל אהבה
מסבירים איך לוקחים בעיה חברתית פשוטה, שבה אתה מרגיש דחוי על ידי חברים, וחוקרים אותה לעומק. בהתחלה נדמה שהבעיה היא "אין לי חברים שבאים אלי". אבל כשחוקרים, מגלים שלמעשה אתה רוצה פידבקים חיוביים מהם. ואז שואלים, למה אתה רוצה את הפידבקים האלה? כדי להעריך את עצמך. ולמה אתה רוצה להעריך את עצמך? כדי לאהוב את עצמך. מכאן מבינים שהנושא האמיתי הוא לא החברים אלא אהבה עצמית. אתה מגלה שבעצם אינך זקוק לחברים עצמם, אלא לאהבה שפידבק אמין מעניק לך.
הכוח של בירור הרצון הראשוני
מובן שברגע שאתה מתחקה אחרי שורש הרצון, אתה רואה את האמת של מה שאתה באמת מחפש. מכאן אפשר לשאול: "אז איך אני יכול לאהוב את עצמי בלי להיות תלוי בחברים?" ושאלה נוספת היא: "למה אני בכלל לא אוהב את עצמי מלכתחילה?" התשובה קשורה להתבוננות מעמיקה בכל מנגנון הרצון והרגש שלנו, עד שמגיעים לפתרון פנימי עמוק.
השילוב בין קיום לאי - קיום ובין רצייה לאי - רצייה
למעשה, אחרי שאתה חוקר את עצמך, אתה מגיע למצב שבו אתה רואה איך אפשר לרצות המון דברים, אבל גם להרגיש שהכל כבר טוב כפי שהוא. זה הניגוד בין "אני רוצה" לבין "לא אכפת לי", שקיים בו זמנית. וכשזה נחווה בבת אחת, נוצרת אחדות משוחררת.
סיכום הרעיון המפורט
1. בהתחלה שואלים: אם התודעה היא נפרדת מהחומר, איך אפשר להעלים אותה בשינוי החומר?
2. מוצג רעיון להעלים את התודעה דרך הבנה פנימית שמבטלת את חוויית הנפרדות.
3. התודעה מוגדרת כ"ישות העצמית" של האדם.
4. אפשר להגיע למצב שכל מה שקורה, מתאים בדיוק למה שאתה רוצה, ולכן אינך סובל כלל, ואפילו להיפך - ליהנות מכל דבר.
5. חוויית האחדות מתוארת כשילוב בין טוב לרע, או בין יש לאין, המוביל לשלמות פנימית.
6. באמצעות הבנה מתמשכת (ולא רק אמונה), האדם רואה ש"יש" ו"אין" הם באמת אחד, דבר שמשנה את חוויית המציאות כולה.
7. דוגמה מורחבת מראה שחוסר שביעות רצון כביכול (לדוגמה: "אין לי חברים") מסתיר מתחתיו רצון לאהוב את עצמי, ושם נמצא השורש שצריך להבין ולפתור.
8. ברמה הגבוהה ביותר, האדם יחווה בו זמנית שהוא גם קיים לנצח וגם לא קיים בכלל. הוא מנהל "משחק" בחייו, אך אינו נפגע מתוצאותיו, כי אין לו צורך להיאחז בנפרדות.
ישנה הנחה שטוענת שאם יש תודעה, אז היא כאילו ישות נפרדת מהחומר. עולה השאלה: אם התודעה נפרדת מהחומר, מדוע שהיא תיעלם כאשר משנים את החומר? מובא דימוי של שתי ידיים: אם מורידים יד אחת, היד השנייה עדיין קיימת, וכך עולה הטענה שגם אם משנים את החומר, התודעה עדיין ממשיכה להתקיים. לכן נשאלת השאלה, כיצד בכלל אפשר להעלים את עצמך אם יש ישות תודעתית שעומדת בפני עצמה?
הצגת הרעיון של להעלים את התודעה
עולה רעיון שיש אפשרות "להרוג" את התודעה באמת ולהיעלם לגמרי. נאמר שאפשר ללמוד דרך מסוימת שמאפשרת העלמות עצמית של התודעה. כאן מביאים תיאור: "מי שרוצה להתאבד מוזמן לבוא, ואז נוכל להסביר לו איך להרוג את התודעה באמת." הכוונה היא שאפשר להעלים את חוויית ה"אני" שחווה את הנפרדות, ולא רק להחליש אותה.
מהי התודעה לפי ההסבר?
התודעה מוגדרת כ"ישות העצמית". זהו אותו "אני" שמרגיש שהוא קיים, נפרד מהעולם, ושייך לו רצון משלו. לכן, כאשר מדברים על להעלים את התודעה, מתכוונים להעלים את תחושת הנפרדות שקיימת ב"אני".
על האפשרות ליהנות מהמצב הקיים ואפילו מהסבל
נאמר שיש מעט אנשים שיכולים ללמד אותך ליהנות מהמציאות גם במצב שנראה גרוע, כדוגמת להיות בבית כלא. לא רק להפסיק לסבול, אלא ממש ליהנות. הרעיון הוא שאם הרצון שלך מסונכרן לחלוטין עם המציאות, לא ייווצר פער בין מה שאתה רוצה לבין מה שקורה בפועל, ואז ממילא תוכל ליהנות מכל דבר. הדבר מכונה "להעלים את עצמך", כי אתה מסיר את הנפרדות בין הרצון שלך ובין המציאות.
שאלה: איך להגיע לחוויית האחדות?
הדיון עובר לרעיון ש"חוויית האחדות" היא מצב שבו אין הפרדה בין טוב לרע. הסבל נובע ממצב שבו האדם אומר "זה טוב לי וזה רע לי". בלי ההפרדה הזאת, לכאורה אי אפשר לסבול. אבל מוסיפים כאן שאם אין הפרדה בכלל, מגיעים למצב של תחושת שלמות שבה אתה לא מרגיש רק טוב, אלא מרגיש חיבור לטוב ולרע בו זמנית. זה מין מצב של חוויה שבה כל מה שקורה מקובל עליך באופן מלא, בלי התנגדות פנימית.
איך מרגישים את זה בפועל?
מתואר שזה מצב שבו האדם חש "שלמות". למשל, אם אתה רוצה משהו ולא מקבל אותו, עדיין לא רע לך, כי אין התנגדות פנימית. בהמשך מחדדים שאפשר גם להגיע למצב שכל מה שקורה לך, אתה רוצה אותו. מדובר על התאמה מלאה בין הרצון שלך למה שקורה במציאות. אז האדם נמצא במקום שבו הוא לא מתנגד לשום דבר.
הדרך להשיג התאמה מלאה בין הרצון והמציאות
מוסבר שזוהי הבנה הדרגתית. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, הוא משתלב בה ויוצא מתחושת הנפרדות. לבסוף הוא מרגיש שכל המציאות היא הרצון שלו. כלומר, חוויה שבה "אני" רוצה את כל מה שקורה, וכל מה שקורה זה מה שאני רוצה.
שאלה: האם זה אומר שכל מה שאני רוצה קורה?
נאמר שכן, כי בשיא התהליך יש התאמה מושלמת: גם כל מה שאתה רוצה - קורה, וגם כל מה שקורה - אתה רוצה. אתה בעצם חווה שאתה מחוץ למציאות, אבל גם לגמרי בתוכה בו זמנית. זה כמו שלחיצונית אתה חי כרגיל, אך בפנימיותך אתה מרגיש שאין שום סתירה בין מה שקורה למה שאתה מבקש.
הקשר לסיפור רבי נחמן
מובא הציטוט שרבי נחמן מספר: "אני זקן וחי אין - סוף זמן, ובו זמנית עדיין לא נולדתי." מזה לומדים שאפשר לחוות בו - זמנית שאתה קיים לנצח, ואף על פי כן לא התחלת להתקיים מעולם. כלומר, מצד אחד אתה מרגיש שאתה כל הזמן קיים בצורה כלשהי, משתנה ולובש צורות, אבל מצד שני, אתה גם לא קיים לחלוטין ולא באמת התחלת להתקיים אי פעם.
החיבור לשני הצדדים: קיים ולא קיים
אומרים שהתודעה הרגילה חווה רק את הצד שקיים לנצח, את ה"אני" הקבוע. היא לא מצליחה להתחבר לחלק שבו אתה לא קיים כלל. אך ישנה דרך להעלים את עצמך ולחוות את שני הצדדים בו זמנית. כאשר האדם מצליח להיות גם קיים וגם לא קיים, הוא נכנס למצב של אחדות, חופש מוחלט, הנאה מוחלטת מהמשחק של החיים, כי מצד אחד הוא רוצה לנצח (כשהוא פועל בעולם), ומצד שני לא אכפת לו אם ינצח (כי הוא לא באמת נפרד).
איך אפשר לחוות את שני הצדדים יחד?
הדרך היא על ידי הבנה. רק באמצעות הבנה מעמיקה של המציאות, האדם מתחיל לראות שהיש והאין הם אחד. מובא ההסבר שלא מספיק להאמין בזה, צריך להבין את זה ממש, כמו איך שאדם "רואה" שהוא אוהב מישהי מבחינת החוויה הפנימית.
שאלה: האם צריך להתנתק מהחושים?
עונה שלא צריך להתנתק, אלא להוסיף הבנה נוספת על גבי החושים. הפעלת השכל מגלה את האמת שהכל אחד, שהיש והאין הם בו זמנית, וזה מאפשר לחוות את המציאות עם פחות הפרדה.
מיקוד בדרך הפרקטית: חיפוש האמת דרך חיי היומיום
מביאים דוגמה: להבין שבכל דבר, גם אם זה קטן, אפשר לפעול עם השכל ולחקור את הרצונות ואת המשמעויות העמוקות שלהם. אם מצליחים לעשות זאת בכל עניין, בסוף מגיעים לתובנה הפנימית שהיש והאין הם אחד. זה מאיר את המנגנון הפנימי שלך ומאפשר לך לחוות שאתה לא קיים וגם קיים, בו זמנית.
שאלה: אז איך אני מעמיק את ההבנה הזאת?
התשובה היא להתחיל משאלות והתבוננות קטנה, ולשאול את עצמך למה אתה רוצה דבר מסוים, מהי הסיבה העמוקה ביותר, לאן זה מוביל, מה אתה באמת מחפש, וכן הלאה. דרך חקירה יסודית של השאלות האלו, תגיע למצב שבו ברמה הגבוהה ביותר תראה שהיש והאין הם דבר אחד.
הדוגמה של בעיה חברתית ורצון לקבל אהבה
מסבירים איך לוקחים בעיה חברתית פשוטה, שבה אתה מרגיש דחוי על ידי חברים, וחוקרים אותה לעומק. בהתחלה נדמה שהבעיה היא "אין לי חברים שבאים אלי". אבל כשחוקרים, מגלים שלמעשה אתה רוצה פידבקים חיוביים מהם. ואז שואלים, למה אתה רוצה את הפידבקים האלה? כדי להעריך את עצמך. ולמה אתה רוצה להעריך את עצמך? כדי לאהוב את עצמך. מכאן מבינים שהנושא האמיתי הוא לא החברים אלא אהבה עצמית. אתה מגלה שבעצם אינך זקוק לחברים עצמם, אלא לאהבה שפידבק אמין מעניק לך.
הכוח של בירור הרצון הראשוני
מובן שברגע שאתה מתחקה אחרי שורש הרצון, אתה רואה את האמת של מה שאתה באמת מחפש. מכאן אפשר לשאול: "אז איך אני יכול לאהוב את עצמי בלי להיות תלוי בחברים?" ושאלה נוספת היא: "למה אני בכלל לא אוהב את עצמי מלכתחילה?" התשובה קשורה להתבוננות מעמיקה בכל מנגנון הרצון והרגש שלנו, עד שמגיעים לפתרון פנימי עמוק.
השילוב בין קיום לאי - קיום ובין רצייה לאי - רצייה
למעשה, אחרי שאתה חוקר את עצמך, אתה מגיע למצב שבו אתה רואה איך אפשר לרצות המון דברים, אבל גם להרגיש שהכל כבר טוב כפי שהוא. זה הניגוד בין "אני רוצה" לבין "לא אכפת לי", שקיים בו זמנית. וכשזה נחווה בבת אחת, נוצרת אחדות משוחררת.
סיכום הרעיון המפורט
1. בהתחלה שואלים: אם התודעה היא נפרדת מהחומר, איך אפשר להעלים אותה בשינוי החומר?
2. מוצג רעיון להעלים את התודעה דרך הבנה פנימית שמבטלת את חוויית הנפרדות.
3. התודעה מוגדרת כ"ישות העצמית" של האדם.
4. אפשר להגיע למצב שכל מה שקורה, מתאים בדיוק למה שאתה רוצה, ולכן אינך סובל כלל, ואפילו להיפך - ליהנות מכל דבר.
5. חוויית האחדות מתוארת כשילוב בין טוב לרע, או בין יש לאין, המוביל לשלמות פנימית.
6. באמצעות הבנה מתמשכת (ולא רק אמונה), האדם רואה ש"יש" ו"אין" הם באמת אחד, דבר שמשנה את חוויית המציאות כולה.
7. דוגמה מורחבת מראה שחוסר שביעות רצון כביכול (לדוגמה: "אין לי חברים") מסתיר מתחתיו רצון לאהוב את עצמי, ושם נמצא השורש שצריך להבין ולפתור.
8. ברמה הגבוהה ביותר, האדם יחווה בו זמנית שהוא גם קיים לנצח וגם לא קיים בכלל. הוא מנהל "משחק" בחייו, אך אינו נפגע מתוצאותיו, כי אין לו צורך להיאחז בנפרדות.
- תודעה והקשר בינה לבין החומר
- אחדות, נפרדות ואיך לחוות את שניהם
- רצון והבנה של שורשי הרצון
- העלמת ה"אני" והסבל באמצעות חקירה עצמית
ואם יש תודעה אז איך תוכל להעלים את עצמך? כי אם יש תודעה היא כאילו ישות נפרדת מהחומר, נכון? אם יש תודעה זה אומר שהיא ישות נפרדת מהחומר, אם היא נפרדת מהחומר, אז אם תשנה את החומר, אז למה שהתודעה תשתנה? זה כמו היד הזאת והיד הזאת, אם אני אוריד את היד הזאת השנייה תישאר, אם אחליף את החומר, התודעה עדיין קיימת, היא יכולה לחוות דבר אחר, אבל היא עדיין קיימת.
זה דבר ראשון, דבר שני שאמרתי, שאני קודם כל יכול ללמד אותך איך להיעלם, מי שרוצה להתאבד מוזמן לבוא אלי ואסביר לו איך. איך להרוג את התודעה באמת.
שאלה: מהי התודעה?
אליעד: התודעה זה הישות העצמית.
שאלה: עכשיו במקרה אתה גם מכיר מישהו שיכול לגרום לך להרגיש טוב, מבחינה סטטיסטית, אין הרבה אנשים שיכולים לגרום לך להרגיש טוב, במקרה אתה מכיר עכשיו מישהו שיכול לגרום לך להינות מהבית כלא, להינות, לא רק לא לסבול. כי הרבה מלמדים אותך לא לסבול, אך מי יכול לתת לך להינות? איך להינות? על ידי שאני אומר לך אמירה, קח אותה כעיקרון, אם תבין את המציאות הרצון שלך יסתכרן איתה, תהיה התאמה מושלמת, ואז כבר לא ישנה לך שום דבר, שזה כאילו נקרא להעלים את עצמך, מה זה נקרא להעלים את עצמך? הכוונה להעלים את הנפרדות שלך.
שאלה: זה מגיע לשאלה שרציתי לשאול אותך, איך להגיע לחוויית האחדות?
אליעד: אז בוא קודם כל נבין מהי חוויית האחדות, הסבל נוצר מנפרדות, מהפרדה, מה זאת אומרת הפרדה? שהוא אומר זה טוב לי וזה רע לי ואז הוא סובל, בלי הפרדה של טוב ורע אתה לא יכול לסבול, מסכים עם זה? אם אין טוב ורע, מה מרגישים? כלום, מרגישים שלמות, מרגישים אחדות, זה לא שאתה מרגיש רק טוב, אתה אמור להרגיש גם טוב וגם רע.
שאלה: איך אתה מרגיש את זה?
אליעד: אני קורא לזה רגש של שלמות, שהכל טוב לך לא בגלל שאתה רוצה אותו, אלא בגלל שאתה לא מתנגד אליו. נגיד אתה רוצה משהו ולא מביאים לך, וטוב לך. אבל תאר לעצמך שאתה יכול להגיע למצב, שכול מה שקורה לך אתה תמיד רוצה, מה זאת אומרת, האם אני תמיד רוצה את זה? כן, אני אביא אותך למצב שלא יהיה לך התנגדות רצון. עכשיו אתה שואל איך להגיע לזה, התשובה פשוטה, זה עניין של הבנה, ככול שאתה מבין את המציאות טוב יותר ככה אתה יותר חי איתה בשלום, תבין שכול המציאות זה הרצון שלך, ובסוף התהליך אתה תחווה שכול המציאות זה הרצון שלך, אני רוצה את זה, כל המציאות, זה כאילו יוציא אותך מבחוץ וייתן לך להסתכל על הכל.
שאלה: הבנתי שאתה יכול להביא אותי למצב שכול מה שאני רוצה קורה.
אליעד: שכול מה שאתה רוצה קורה וכל מה שקורה אתה רוצה. משני הצדדים. שיש התאמה מוחלטת בין הרצון לבין מה שקורה, כאילו אתה נמצא מחוץ למציאות כולה, אני יכול ללמד אותך מה הכפתור שתלחץ עליו כדי שתוכל להעלים את עצמך. איך להעלים את עצמך? מצד האמת אתה קיים לנצח, אבל בו זמנית אתה לא קיים בכלל, אף פעם. רבי נחמן בסיפור שלו על הקבצנים אמר, אני זקן וחי אין סוף זמן ובו זמנית עדיין לא נולדתי, אני גם קיים לנצח וגם לא נולדתי, אתה מצד האמת גם קיים לנצח כל הזמן, רק מחליף צורות, ובו זמנית אתה גם לא קיים בכלל, לא היית קיים וגם לא תהיה קיים, אף פעם.
מה שקורה כרגע זה שהתודעה שלך שכול מה שהיא חווה זה רק את הרובד של הקיים לנצח, שאתה אומר אני, אני קיים, נכון? אתה לא מצליח להתחבר לחלק הלא קיים שבך, מה זה לא קיים? איך אני לא קיים? אתה לא מצליח לחוות את הלא קיים, את הכלום, ויש דרך להעלים את עצמך, והמשחק זה שאתה בשני הצדדים בו זמנית, גם קיים וגם לא קיים. כמו שאמרתי הרבה פעמים, כמו משחק שאתה משחק עם מישהו, שמצד אחד אתה רוצה לנצח ומצד שני לא אכפת לך אם תנצח אותו. וזה נקרא הנאה, מהי הנאה? שגם אתה רוצה לנצח וגם לא אכפת לך עם תנצח במשחק.
מה זה נקרא חוויית האחדות? פירושו שבו זמנית אתה חווה שני חוויות הפוכות, שאתה מצד אחד קיים - אוכל, שותה, מדבר, עושה, ומצד שני אתה חווה שאתה לא קיים בו זמנית.
עכשיו השאלה היא איך אני יכול לחוות את האחדות שאני גם ישנו וגם איננו בו זמנית, לחוות? התשובה זה על ידי הבנה, הבנה של מה? אז אני מגלה לך שמצד האמת כרגע אתה גם קיים וגם לא קיים. עכשיו אם תחקור את הנושא הזה ותתבונן בו ותבין אותו אז תחווה אותו, ואם לא, לא תחווה אותו. אחר כך אני אסביר לך זאת בצורה פרקטית, אבל קודם כל תבין את דרך החשיבה.
שאלה: בעצם ההבנה היא הפיתרון. כדי לחוות את חוויית האחדות עלי להעמיק ולהבין, ולהתחבר לשכל הזה?
אליעד: להבין את זה, לא להאמין, להבין, להאמין זה לא יעזור לך. כמו שאתה רואה אותי כך אתה צריך לראות שאתה גם קיים וגם לא קיים, לראות את זה.
שאלה: אבל אתה לא יכול לראות את זה.
אליעד: התחלת? איך אתה יודע שאתה לא יכול לראות? אולי אתה לא יודע איך? אתה יכול באמצעות השכל, לחשוב לחשוב ואז הופ, לראות בשכל, שזה הרבה יותר חזק מלראות בעין. נגיד שאתה אוהב מישהי, אתה רואה שאתה אוהב אותה? אבל אתה לא רואה את זה בעין, אבל אתה רואה שאתה אוהב אותה. אתה גם חווה את זה.
שאלה: אתה מרגיש.
אליעד: מבחינתך לא אכפת לך איך אתה רואה
שאלה: האם אני צריך להתנתק מהחושים?
אליעד: לא, זה לא להתנתק, זה בנוסף, אני לא נגד החושים, רק תפעיל את השכל, אם תפעיל אותו תגלה את האמת. שהאמת היא שהכל אחד, שזה קיים וגם לא קיים בו זמנית. ככול שתבין את זה יותר כך תחווה את זה יותר.
שאלה: אז איך בעצם אני מעמיק את ההבנה הזאת?
אליעד: יפה, עכשיו בא נלך לצעדים הקטנים, ההבנה הזאת בקצה הכי גבוה שלה, זה להבין שהיש והאין הם אחד, הדבר הכי הפוך בעולם זה יש ואין, שני הפכים, יש אין, יש אין, הרעיון הזה שהיש והאין הם אחד בא לידי ביטוי בכל התחומים בחיים, לדוגמה אם אתה רוצה לעשות משהו ויש לך התלבטות, ואתה מפעיל את השכל ואומר, רגע זה לא משנה אם אני יעשה את זה או לא יעשה, זה נקרא יש ואין, מצד אחד אני רוצה לעשות את זה ומצד שני זה לא משנה, מה שאני בעצם בא לומר שברמה היום יומית ככול שאתה מצליח יותר להבין את המציאות, בפשוטו, מה אני רוצה? למה אני רוצה? מה הסיבה? למה אני מרגיש את זה? ככה בדברים פשוטים, זה מחבר אותך לתוך עצמך, בסוף בסוף בסוף אתה תתחבר לתוך הכלום שבך.
אתה רוצה להעלים את עצמך תתחיל להיות אמיתי, אם תתחיל להיות אמיתי, מה זה להיות אמיתי, מה אני באמת רוצה? למה אני רוצה את זה? למה אני חושב על זה? מה אני מרגיש בזה?
שאלה: זאת אומרת לסיבה הראשונה.
אליעד: לחפור פנימה, עד שאתה מבין באמת מה הכי חשוב. למה אני באמת רוצה את זה, האם אני באמת רוצה את זה או בגלל שאמרו לי שכדאי לי? האם זה רצון שלי או של אחרים שהלבישו עלי? אם אתה עושב את זה, בסוף, בסוף, בסוף, אתה תגלה דבר והיפוכו, תגלה שמצד אחד אתה לא רוצה שום דבר, הכל טוב לך, ומצד שני אתה רוצה מלא דברים. ולמרות שזה לא הגיוני, כי אם אני לא רוצה שום דבר, איך אני רוצה המון דברים? אתה תראה שזה ככה.
וכשתגלה את זה, אז אתה גם תחווה את זה, אתה תמשיך לרצות וגם תהיה מחובר לזה שלא אכפת לך.
שאלה: אתה יכול לכוון אותי בצורה סימולטנית, לדבר אחד כדי לראות.
אליעד: בכל נושא, בכל דבר שאתה רוצה, תגיד במה רע לך?
שאלה: בעיה חברתית.
אליעד: תשאל למה רע לך? בגלל בעיה חברתית. למשל רע לך כי אין לך חברים, לדוגמה חברים שלי לא באים לבקר אותי. עכשיו בא נחשוב, יש תודעה שחווה שאין לה חברים או שהם לא מדברים איתך, למה רע לתודעה? בגלל שאין חברים? לא, בגלל שהיא לא רוצה את המצב עם החברים, יש הרבה אנשים שיותר טוב להם לבד, הם אומרים שיותר טוב שלא יבלבלו לי את המוח, אני רוצה את השקט שלי, שלא יפריעו לי. יש כאלה שרוצים הפוך שרוצים הרבה חברים.
שאלה: זאת אומרת שהתודעה שלי סובלת בגלל שהיא לא רוצה את המצב שחברים לא באים אלי?
אליעד: את המצב באשר הוא. וזה לא משנה מה קורה עם החברים
שאלה: אז איך אני חופר פנימה.
אליעד: כאשר אתה שואל את עצמך, למשל החברים החרימו אותך, אתה שואל למה רע לי? למה החרימו אותי? ואז תשאל את עצמך, למה בכלל אני רוצה את החברים האלה? למה אני רוצה אותם? כי כשאני איתם אני מרגיש טוב, ולמה זה גורם לי להרגיש טוב?
שאלה: כי הם נותנים לי פידבקים.
אליעד: רגע תתרכז, למעשה אתה לא רוצה אותם, אלא אתה רוצה פידבקים.
שאלה: נכון, זאת לא האמת
אליעד: קודם כל תבין מה אתה רוצה, אם הייתי לוקח טייפ ומקליט פידבקים "מושה אתה הכי חכם, מושה אתה הכי טוב" שם לך את הטייפ בבית ומשמיע לך, האם היה עושה לך טוב?
שאלה: לא, כי זה פחות אמין
אליעד: אתה רוצה פידבקים שיהיו אמינים, זאת אומרת שאתה רוצה את החברים או את הפידבקים האמינים?
שאלה: פידבקים אמינים
אליעד: עכשיו, למה אתה רוצה פידבקים אמינים, מה הפידבקים האלה נותנים לך? להעריך את עצמך, זאת אומרת מה אתה רוצה, את החברים, את הפידבקים או להעריך את עצמך?
שאלה: להעריך את עצמי.
אליעד: אתה מבין שאתה לא רוצה את החברים?
שאלה: כן
אליעד: אתה היית תקוע עם החברים, בשעה שבסך הכל רציתי להעריך את עצמך. אתה מתלונן אין לי חברים, אני לבד, אבל מה בסך הכל אתה רוצה, לאהוב את עצמך. אתה רוצה להגיע למצב שתוכל להסתכל על עצמך ולהגיד, אני אוהב את זה. וכל מה שאתה רוצה זה לאהוב את עצמך. זאת אומרת שזה בכלל לא קשור לחברים, אז מה באמת אתה רוצה? תשים לב בסוף כולם רוצים את זה
שאלה: אני רוצה לאהוב את עצמי.
אליעד: יפה, בעצם מה עשינו עכשיו, עשינו ברור של האמת, בירור הרצון, מה פירוש בירור הרצון?
שאלה: שאתה אומר אמת, האם אתה מתכוון שהאמת זה הרצון הראשון?
אליעד: אני אשאל אותך שאלה, נגיד שעכשיו אתה רוצה לאהוב את עצמך, והחברים שמפרגנים לך גורמים לך לאהוב את עצמך, ואתה אומר אני רוצה חברים, האם זה אמת או לא אמת?
שאלה: לא אמת
אליעד: למה? כי מה אתה באמת רוצה? אתה מבין מה זה נקרא אמת?
שאלה: כן
אליעד: מה הבנת?
שאלה: כדי לדעת את האמת צריך לבדוק את הרצון, להבין שמה שאני רוצה זה לא את החברים שמפרגנים אלא לאהוב את עצמי.
אליעד: פשוט תהיה אמיתי עם עצמך. איך גילינו מה אתה רוצה, פשוט שאלנו מה אתה רוצה, עד שהגענו לרצון הראשון.
קודם כל הגעת להבנה שהחברים לא חשובים לך, אתה טיפוס שלו אכפת לו מחברים, אתה לא בטראומה? אתה לא טיפוס חברותי, אלא טיפוס אגואיסטי שרוצה להרגיש טוב והחברים עוזרים לך להרגיש טוב, אבל אתה לא רוצה חברים.
מה זה אומר בעצם, שנפטרנו מהסיפור של החברים. עכשיו השאלה היא איך אתה יכול לגרום לעצמך שתאהב את עצמך? וכמובן צריך לחקור פנימה יותר, ולמה אני רוצה לאהוב את עצמי? אני אומר לך שאם תבין את כל התהליך אז יהיה לך טוב.
אני רוצה לחזור על התהליך, היינו בנושא החברים, והבנו שהבעיה לא בגלל החברים אלא הבעיה היא שהאדם לא רוצה את המצב, באותה מידה זה יכול להיות הפוך שיש לו חברים והוא לא רוצה חברים.
הוא יכול להיות בזוגיות ולא לרצות את המצב או לא להיות בזוגיות וגם לא לרצות את המצב. ואז שאלנו למה בעצם האדם רוצה חברים, כי הם מפרגנים לו, ולמה הוא רוצה שיפרגנו לו? כי הוא רוצה להעריך את עצמו, ולמה הוא רוצה להעריך את עצמו? כי הוא רוצה לאהוב את עצמו. עכשיו השאלה היא האם יש דרך עוקפת שהאדם יוכל לאהוב את עצמו בלי חברים? והשאלה הפנימית יותר היא למה האדם רוצה לאהוב את עצמו? או במילים אחרות למה הבן אדם לא אוהב את עצמו? עכשיו כדי שבן אדם יוכל לאהוב את עצמו הוא צריך להבין את המנגנון הרגשי של עצמו, מה הבנת?
שאלה: הבנתי שהחברים גורמים לי לאהוב את עצמי, ואני צריך ללמוד איך אני גורם לעצמי לאהוב את עצמי בדרך עוקפת, בדרך עם פחות אנרגיות.
זה דבר ראשון, דבר שני שאמרתי, שאני קודם כל יכול ללמד אותך איך להיעלם, מי שרוצה להתאבד מוזמן לבוא אלי ואסביר לו איך. איך להרוג את התודעה באמת.
שאלה: מהי התודעה?
אליעד: התודעה זה הישות העצמית.
שאלה: עכשיו במקרה אתה גם מכיר מישהו שיכול לגרום לך להרגיש טוב, מבחינה סטטיסטית, אין הרבה אנשים שיכולים לגרום לך להרגיש טוב, במקרה אתה מכיר עכשיו מישהו שיכול לגרום לך להינות מהבית כלא, להינות, לא רק לא לסבול. כי הרבה מלמדים אותך לא לסבול, אך מי יכול לתת לך להינות? איך להינות? על ידי שאני אומר לך אמירה, קח אותה כעיקרון, אם תבין את המציאות הרצון שלך יסתכרן איתה, תהיה התאמה מושלמת, ואז כבר לא ישנה לך שום דבר, שזה כאילו נקרא להעלים את עצמך, מה זה נקרא להעלים את עצמך? הכוונה להעלים את הנפרדות שלך.
שאלה: זה מגיע לשאלה שרציתי לשאול אותך, איך להגיע לחוויית האחדות?
אליעד: אז בוא קודם כל נבין מהי חוויית האחדות, הסבל נוצר מנפרדות, מהפרדה, מה זאת אומרת הפרדה? שהוא אומר זה טוב לי וזה רע לי ואז הוא סובל, בלי הפרדה של טוב ורע אתה לא יכול לסבול, מסכים עם זה? אם אין טוב ורע, מה מרגישים? כלום, מרגישים שלמות, מרגישים אחדות, זה לא שאתה מרגיש רק טוב, אתה אמור להרגיש גם טוב וגם רע.
שאלה: איך אתה מרגיש את זה?
אליעד: אני קורא לזה רגש של שלמות, שהכל טוב לך לא בגלל שאתה רוצה אותו, אלא בגלל שאתה לא מתנגד אליו. נגיד אתה רוצה משהו ולא מביאים לך, וטוב לך. אבל תאר לעצמך שאתה יכול להגיע למצב, שכול מה שקורה לך אתה תמיד רוצה, מה זאת אומרת, האם אני תמיד רוצה את זה? כן, אני אביא אותך למצב שלא יהיה לך התנגדות רצון. עכשיו אתה שואל איך להגיע לזה, התשובה פשוטה, זה עניין של הבנה, ככול שאתה מבין את המציאות טוב יותר ככה אתה יותר חי איתה בשלום, תבין שכול המציאות זה הרצון שלך, ובסוף התהליך אתה תחווה שכול המציאות זה הרצון שלך, אני רוצה את זה, כל המציאות, זה כאילו יוציא אותך מבחוץ וייתן לך להסתכל על הכל.
שאלה: הבנתי שאתה יכול להביא אותי למצב שכול מה שאני רוצה קורה.
אליעד: שכול מה שאתה רוצה קורה וכל מה שקורה אתה רוצה. משני הצדדים. שיש התאמה מוחלטת בין הרצון לבין מה שקורה, כאילו אתה נמצא מחוץ למציאות כולה, אני יכול ללמד אותך מה הכפתור שתלחץ עליו כדי שתוכל להעלים את עצמך. איך להעלים את עצמך? מצד האמת אתה קיים לנצח, אבל בו זמנית אתה לא קיים בכלל, אף פעם. רבי נחמן בסיפור שלו על הקבצנים אמר, אני זקן וחי אין סוף זמן ובו זמנית עדיין לא נולדתי, אני גם קיים לנצח וגם לא נולדתי, אתה מצד האמת גם קיים לנצח כל הזמן, רק מחליף צורות, ובו זמנית אתה גם לא קיים בכלל, לא היית קיים וגם לא תהיה קיים, אף פעם.
מה שקורה כרגע זה שהתודעה שלך שכול מה שהיא חווה זה רק את הרובד של הקיים לנצח, שאתה אומר אני, אני קיים, נכון? אתה לא מצליח להתחבר לחלק הלא קיים שבך, מה זה לא קיים? איך אני לא קיים? אתה לא מצליח לחוות את הלא קיים, את הכלום, ויש דרך להעלים את עצמך, והמשחק זה שאתה בשני הצדדים בו זמנית, גם קיים וגם לא קיים. כמו שאמרתי הרבה פעמים, כמו משחק שאתה משחק עם מישהו, שמצד אחד אתה רוצה לנצח ומצד שני לא אכפת לך אם תנצח אותו. וזה נקרא הנאה, מהי הנאה? שגם אתה רוצה לנצח וגם לא אכפת לך עם תנצח במשחק.
מה זה נקרא חוויית האחדות? פירושו שבו זמנית אתה חווה שני חוויות הפוכות, שאתה מצד אחד קיים - אוכל, שותה, מדבר, עושה, ומצד שני אתה חווה שאתה לא קיים בו זמנית.
עכשיו השאלה היא איך אני יכול לחוות את האחדות שאני גם ישנו וגם איננו בו זמנית, לחוות? התשובה זה על ידי הבנה, הבנה של מה? אז אני מגלה לך שמצד האמת כרגע אתה גם קיים וגם לא קיים. עכשיו אם תחקור את הנושא הזה ותתבונן בו ותבין אותו אז תחווה אותו, ואם לא, לא תחווה אותו. אחר כך אני אסביר לך זאת בצורה פרקטית, אבל קודם כל תבין את דרך החשיבה.
שאלה: בעצם ההבנה היא הפיתרון. כדי לחוות את חוויית האחדות עלי להעמיק ולהבין, ולהתחבר לשכל הזה?
אליעד: להבין את זה, לא להאמין, להבין, להאמין זה לא יעזור לך. כמו שאתה רואה אותי כך אתה צריך לראות שאתה גם קיים וגם לא קיים, לראות את זה.
שאלה: אבל אתה לא יכול לראות את זה.
אליעד: התחלת? איך אתה יודע שאתה לא יכול לראות? אולי אתה לא יודע איך? אתה יכול באמצעות השכל, לחשוב לחשוב ואז הופ, לראות בשכל, שזה הרבה יותר חזק מלראות בעין. נגיד שאתה אוהב מישהי, אתה רואה שאתה אוהב אותה? אבל אתה לא רואה את זה בעין, אבל אתה רואה שאתה אוהב אותה. אתה גם חווה את זה.
שאלה: אתה מרגיש.
אליעד: מבחינתך לא אכפת לך איך אתה רואה
שאלה: האם אני צריך להתנתק מהחושים?
אליעד: לא, זה לא להתנתק, זה בנוסף, אני לא נגד החושים, רק תפעיל את השכל, אם תפעיל אותו תגלה את האמת. שהאמת היא שהכל אחד, שזה קיים וגם לא קיים בו זמנית. ככול שתבין את זה יותר כך תחווה את זה יותר.
שאלה: אז איך בעצם אני מעמיק את ההבנה הזאת?
אליעד: יפה, עכשיו בא נלך לצעדים הקטנים, ההבנה הזאת בקצה הכי גבוה שלה, זה להבין שהיש והאין הם אחד, הדבר הכי הפוך בעולם זה יש ואין, שני הפכים, יש אין, יש אין, הרעיון הזה שהיש והאין הם אחד בא לידי ביטוי בכל התחומים בחיים, לדוגמה אם אתה רוצה לעשות משהו ויש לך התלבטות, ואתה מפעיל את השכל ואומר, רגע זה לא משנה אם אני יעשה את זה או לא יעשה, זה נקרא יש ואין, מצד אחד אני רוצה לעשות את זה ומצד שני זה לא משנה, מה שאני בעצם בא לומר שברמה היום יומית ככול שאתה מצליח יותר להבין את המציאות, בפשוטו, מה אני רוצה? למה אני רוצה? מה הסיבה? למה אני מרגיש את זה? ככה בדברים פשוטים, זה מחבר אותך לתוך עצמך, בסוף בסוף בסוף אתה תתחבר לתוך הכלום שבך.
אתה רוצה להעלים את עצמך תתחיל להיות אמיתי, אם תתחיל להיות אמיתי, מה זה להיות אמיתי, מה אני באמת רוצה? למה אני רוצה את זה? למה אני חושב על זה? מה אני מרגיש בזה?
שאלה: זאת אומרת לסיבה הראשונה.
אליעד: לחפור פנימה, עד שאתה מבין באמת מה הכי חשוב. למה אני באמת רוצה את זה, האם אני באמת רוצה את זה או בגלל שאמרו לי שכדאי לי? האם זה רצון שלי או של אחרים שהלבישו עלי? אם אתה עושב את זה, בסוף, בסוף, בסוף, אתה תגלה דבר והיפוכו, תגלה שמצד אחד אתה לא רוצה שום דבר, הכל טוב לך, ומצד שני אתה רוצה מלא דברים. ולמרות שזה לא הגיוני, כי אם אני לא רוצה שום דבר, איך אני רוצה המון דברים? אתה תראה שזה ככה.
וכשתגלה את זה, אז אתה גם תחווה את זה, אתה תמשיך לרצות וגם תהיה מחובר לזה שלא אכפת לך.
שאלה: אתה יכול לכוון אותי בצורה סימולטנית, לדבר אחד כדי לראות.
אליעד: בכל נושא, בכל דבר שאתה רוצה, תגיד במה רע לך?
שאלה: בעיה חברתית.
אליעד: תשאל למה רע לך? בגלל בעיה חברתית. למשל רע לך כי אין לך חברים, לדוגמה חברים שלי לא באים לבקר אותי. עכשיו בא נחשוב, יש תודעה שחווה שאין לה חברים או שהם לא מדברים איתך, למה רע לתודעה? בגלל שאין חברים? לא, בגלל שהיא לא רוצה את המצב עם החברים, יש הרבה אנשים שיותר טוב להם לבד, הם אומרים שיותר טוב שלא יבלבלו לי את המוח, אני רוצה את השקט שלי, שלא יפריעו לי. יש כאלה שרוצים הפוך שרוצים הרבה חברים.
שאלה: זאת אומרת שהתודעה שלי סובלת בגלל שהיא לא רוצה את המצב שחברים לא באים אלי?
אליעד: את המצב באשר הוא. וזה לא משנה מה קורה עם החברים
שאלה: אז איך אני חופר פנימה.
אליעד: כאשר אתה שואל את עצמך, למשל החברים החרימו אותך, אתה שואל למה רע לי? למה החרימו אותי? ואז תשאל את עצמך, למה בכלל אני רוצה את החברים האלה? למה אני רוצה אותם? כי כשאני איתם אני מרגיש טוב, ולמה זה גורם לי להרגיש טוב?
שאלה: כי הם נותנים לי פידבקים.
אליעד: רגע תתרכז, למעשה אתה לא רוצה אותם, אלא אתה רוצה פידבקים.
שאלה: נכון, זאת לא האמת
אליעד: קודם כל תבין מה אתה רוצה, אם הייתי לוקח טייפ ומקליט פידבקים "מושה אתה הכי חכם, מושה אתה הכי טוב" שם לך את הטייפ בבית ומשמיע לך, האם היה עושה לך טוב?
שאלה: לא, כי זה פחות אמין
אליעד: אתה רוצה פידבקים שיהיו אמינים, זאת אומרת שאתה רוצה את החברים או את הפידבקים האמינים?
שאלה: פידבקים אמינים
אליעד: עכשיו, למה אתה רוצה פידבקים אמינים, מה הפידבקים האלה נותנים לך? להעריך את עצמך, זאת אומרת מה אתה רוצה, את החברים, את הפידבקים או להעריך את עצמך?
שאלה: להעריך את עצמי.
אליעד: אתה מבין שאתה לא רוצה את החברים?
שאלה: כן
אליעד: אתה היית תקוע עם החברים, בשעה שבסך הכל רציתי להעריך את עצמך. אתה מתלונן אין לי חברים, אני לבד, אבל מה בסך הכל אתה רוצה, לאהוב את עצמך. אתה רוצה להגיע למצב שתוכל להסתכל על עצמך ולהגיד, אני אוהב את זה. וכל מה שאתה רוצה זה לאהוב את עצמך. זאת אומרת שזה בכלל לא קשור לחברים, אז מה באמת אתה רוצה? תשים לב בסוף כולם רוצים את זה
שאלה: אני רוצה לאהוב את עצמי.
אליעד: יפה, בעצם מה עשינו עכשיו, עשינו ברור של האמת, בירור הרצון, מה פירוש בירור הרצון?
שאלה: שאתה אומר אמת, האם אתה מתכוון שהאמת זה הרצון הראשון?
אליעד: אני אשאל אותך שאלה, נגיד שעכשיו אתה רוצה לאהוב את עצמך, והחברים שמפרגנים לך גורמים לך לאהוב את עצמך, ואתה אומר אני רוצה חברים, האם זה אמת או לא אמת?
שאלה: לא אמת
אליעד: למה? כי מה אתה באמת רוצה? אתה מבין מה זה נקרא אמת?
שאלה: כן
אליעד: מה הבנת?
שאלה: כדי לדעת את האמת צריך לבדוק את הרצון, להבין שמה שאני רוצה זה לא את החברים שמפרגנים אלא לאהוב את עצמי.
אליעד: פשוט תהיה אמיתי עם עצמך. איך גילינו מה אתה רוצה, פשוט שאלנו מה אתה רוצה, עד שהגענו לרצון הראשון.
קודם כל הגעת להבנה שהחברים לא חשובים לך, אתה טיפוס שלו אכפת לו מחברים, אתה לא בטראומה? אתה לא טיפוס חברותי, אלא טיפוס אגואיסטי שרוצה להרגיש טוב והחברים עוזרים לך להרגיש טוב, אבל אתה לא רוצה חברים.
מה זה אומר בעצם, שנפטרנו מהסיפור של החברים. עכשיו השאלה היא איך אתה יכול לגרום לעצמך שתאהב את עצמך? וכמובן צריך לחקור פנימה יותר, ולמה אני רוצה לאהוב את עצמי? אני אומר לך שאם תבין את כל התהליך אז יהיה לך טוב.
אני רוצה לחזור על התהליך, היינו בנושא החברים, והבנו שהבעיה לא בגלל החברים אלא הבעיה היא שהאדם לא רוצה את המצב, באותה מידה זה יכול להיות הפוך שיש לו חברים והוא לא רוצה חברים.
הוא יכול להיות בזוגיות ולא לרצות את המצב או לא להיות בזוגיות וגם לא לרצות את המצב. ואז שאלנו למה בעצם האדם רוצה חברים, כי הם מפרגנים לו, ולמה הוא רוצה שיפרגנו לו? כי הוא רוצה להעריך את עצמו, ולמה הוא רוצה להעריך את עצמו? כי הוא רוצה לאהוב את עצמו. עכשיו השאלה היא האם יש דרך עוקפת שהאדם יוכל לאהוב את עצמו בלי חברים? והשאלה הפנימית יותר היא למה האדם רוצה לאהוב את עצמו? או במילים אחרות למה הבן אדם לא אוהב את עצמו? עכשיו כדי שבן אדם יוכל לאהוב את עצמו הוא צריך להבין את המנגנון הרגשי של עצמו, מה הבנת?
שאלה: הבנתי שהחברים גורמים לי לאהוב את עצמי, ואני צריך ללמוד איך אני גורם לעצמי לאהוב את עצמי בדרך עוקפת, בדרך עם פחות אנרגיות.
050-3331-331