12:40שנאה או אהבה, שנאה טובה, אהבה רעה, איך שנאה עושה טוב? איך ללמוד לשנוא? איך להשתמש בשנאה? את מי לשנוא, מתי לשנוא? לשנוא את עצמך, אהבה עצמית, לא לאהוב את עצמך, הערכה עצמית
מה גורם לאדם להרגיש טוב יותר - שנאה או אהבה?
אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את הנושא של שנאה ואהבה, כשהשאלה המרכזית שהוא מעלה היא מה מעניק לאדם תחושה טובה יותר: האם התחושה של אהבה או דווקא התחושה של שנאה? רוב האנשים רגילים לחשוב שאהבה יוצרת תחושה חיובית וטובה, בעוד שנאה גורמת לתחושה שלילית ורעה. אך לפי אליעד, אפשר להשתמש בשנאה כדי להרגיש טוב יותר, למרות שהיא נתפסת כרגש שלילי.
איך אפשר להפוך שנאה לכלי שמשפר את ההרגשה?
כאשר לאדם רע, נהוג לומר לו שעליו ללמוד לאהוב את מה שקיים, לקבל את המציאות כפי שהיא ולהימנע משנאה. אולם, אליעד מציע דווקא להשתמש בשנאה בצורה מודעת ומכוונת כדי לשפר את ההרגשה. הוא טוען שכל תחושה טובה של אהבה טומנת בחובה שנאה כלפי ההיפך שלה. לדוגמה, מי שאוהב ניקיון בהכרח שונא לכלוך, ומי שאוהב סדר שונא אי - סדר. לפיכך, במקום להילחם בשנאה, ניתן לרתום אותה ככלי לשינוי התפיסה כלפי מצבים שגורמים לסבל.
איך אפשר להשתמש בשנאה כדי להתמודד עם סבל ממציאות לא רצויה?
אליעד נותן דוגמה ברורה: אדם מגיע לביתו ורואה שהילדים לכלכו את הכיור ואת הקירות, והדבר גורם לו סבל. במקום לנסות לקבל את הלכלוך, אליעד מציע שאותו אדם ישאל את עצמו אילו דברים הוא אוהב, שבגלל שהוא אוהב אותם נגרם לו סבל. במקרה זה, האדם אוהב את הבית שלו, את עצמו ואת הניקיון, ולכן כשהבית מלוכלך הוא סובל. הפתרון שמציע אליעד הוא לשנוא במודע את אחד הדברים האלו או אפילו את כולם - לשנוא את הבית, את עצמו או את רעיון הניקיון. כאשר האדם שונא את הניקיון, הלכלוך כבר לא יפריע לו, ואולי הוא אפילו ייהנה מכך שהבית מלוכלך.
למה אנשים מתקשים להשתמש בשנאה ככלי לשיפור התחושה?
אליעד מסביר שהשימוש בשנאה יכול להיות קשה במיוחד לאנשים בעלי תפיסה של אהבה וחמלה, כאלה הרואים בשנאה דבר שלילי מאוד. אנשים אלו יתקשו לומר לעצמם "אני שונא את עצמי" או "אני שונא את הניקיון", כי זה נתפס עבורם כרגש לא לגיטימי. אך אליעד מדגים כי במציאות, כל סבל נגרם לאדם אך ורק בגלל אהבה למשהו. אילו האדם לא היה אוהב דבר, הוא לא היה יכול לסבול כלל, מכיוון שלא הייתה לו העדפה או התנגדות למציאות.
האם אפשר להשתמש בשנאה עצמית כדי להרגיש טוב יותר?
אליעד מרחיב את הנושא אף יותר וטוען שמקור הסבל הגדול ביותר של האדם הוא הוא עצמו. כלומר, האדם הוא זה שגורם לעצמו את כל הסבל, משום שהוא נאחז בדברים מסוימים שהוא אוהב או רוצה. אדם שרוצה להרגיש טוב צריך להיות מסוגל לפתח שנאה עצמית במובן החיובי של המושג - לא שנאה הרסנית, אלא שנאה למנגנון הפנימי שיוצר את הרצונות וההעדפות שלו. כך, כשהוא יחווה סבל, הוא יוכל ליהנות מהסבל כמעין עונש מוצדק על כך שהוא יוצר לעצמו בעיות. אדם יכול להתבונן על עצמו מבחוץ ולהבין כיצד הוא אחראי לסבלו, ומתוך כך לשמוח בכך שהוא משלם את המחיר על הטעויות של עצמו.
איך שנאה יכולה לעזור להתמודד עם פחד מהמוות?
אליעד מציג דוגמה נוספת שבה אדם מפחד מהמוות מכיוון שהוא אוהב את החיים. הפתרון במקרה כזה יהיה לשנוא את החיים - כי אם האדם שונא את חייו, המוות הופך עבורו לדבר חיובי. לכן, השימוש המודע בשנאה מאפשר להתמודד עם חרדות, פחדים וסבל באופן שאהבה לא יכולה לעשות באופן ישיר.
איך ללמוד לשנוא בצורה מודעת?
בדיוק כפי שאפשר ללמוד לאהוב משהו, כך אליעד אומר שניתן ללמוד גם לשנוא בצורה מודעת. לשנוא פירושו לתרגל ולהרגיל את עצמך לשנוא את הדברים שאתה אוהב, אלה שגורמים לך לסבול כאשר אינך מקבל אותם. אליעד מציע "סדנת שנאה" - שבה האדם לומד כיצד לשנוא במודע דברים מסוימים, ובכך להפחית את מידת האכפתיות שלו כלפיהם. כך האדם פחות יסבול, ואף יוכל ליהנות מכך שדברים מסוימים לא מתקיימים כפי שהיה רוצה.
מה יקרה לאהבה כשאדם יתחיל לשנוא?
אליעד מדגיש שהשימוש בשנאה לא חייב להיות תמידי או חד - כיווני. אפשר לשחק בין אהבה לשנאה - יום אחד לאהוב משהו, ויום אחר לשנוא אותו. ניתן לשנות את התפיסות הרגשיות לפי הצורך. אדם יכול לבחור לשנוא את מה שהוא אהב בעבר, ובכך להקל על עצמו את ההתמודדות עם המציאות המשתנה. הוא מציע לראות באהבה ובשנאה שני כלים גמישים שניתן לעבור ביניהם בצורה חופשית בהתאם למצב.
למה דווקא שנאה עצמית יכולה להיות יעילה במיוחד?
הסיבה המרכזית לכך ששנאה עצמית יעילה במיוחד היא העובדה שבסופו של דבר כל הסבל שהאדם חווה נובע ממנו עצמו. האדם הוא זה שרודף אחרי רצונות וצורות שונות, וכך יוצר לעצמו סבל מתמיד. השנאה העצמית מאפשרת לאדם להפסיק את ההתמכרות לרצונותיו ולצורות החיצוניות, ובכך להפחית משמעותית את הסבל. לפי אליעד, אדם שמצליח לשנוא את עצמו יכול להגיע למצב שבו הוא שמח לקבל "עונש" עצמי על טעויותיו, וכך הסבל הופך לחלק אינטגרלי, חיובי ואפילו מהנה של חוויית החיים שלו.
סיכום הגישה לשימוש בשנאה ככלי רגשי אפקטיבי
לסיכום, אליעד כהן מציע גישה רדיקלית אך מעמיקה לשימוש בשנאה ככלי פסיכולוגי לשיפור תחושת החיים, להקלת הסבל ולהתמודדות עם רגשות שליליים, פחדים ואכזבות. במקום להימנע מהשנאה או לנסות להפוך את הכל לאהבה, הוא מציע לאמץ את השנאה ככלי לגיטימי, חזק ומועיל שבאמצעותו האדם יכול לשנות את יחסו למציאות, ולשפר משמעותית את איכות חייו.
אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את הנושא של שנאה ואהבה, כשהשאלה המרכזית שהוא מעלה היא מה מעניק לאדם תחושה טובה יותר: האם התחושה של אהבה או דווקא התחושה של שנאה? רוב האנשים רגילים לחשוב שאהבה יוצרת תחושה חיובית וטובה, בעוד שנאה גורמת לתחושה שלילית ורעה. אך לפי אליעד, אפשר להשתמש בשנאה כדי להרגיש טוב יותר, למרות שהיא נתפסת כרגש שלילי.
איך אפשר להפוך שנאה לכלי שמשפר את ההרגשה?
כאשר לאדם רע, נהוג לומר לו שעליו ללמוד לאהוב את מה שקיים, לקבל את המציאות כפי שהיא ולהימנע משנאה. אולם, אליעד מציע דווקא להשתמש בשנאה בצורה מודעת ומכוונת כדי לשפר את ההרגשה. הוא טוען שכל תחושה טובה של אהבה טומנת בחובה שנאה כלפי ההיפך שלה. לדוגמה, מי שאוהב ניקיון בהכרח שונא לכלוך, ומי שאוהב סדר שונא אי - סדר. לפיכך, במקום להילחם בשנאה, ניתן לרתום אותה ככלי לשינוי התפיסה כלפי מצבים שגורמים לסבל.
איך אפשר להשתמש בשנאה כדי להתמודד עם סבל ממציאות לא רצויה?
אליעד נותן דוגמה ברורה: אדם מגיע לביתו ורואה שהילדים לכלכו את הכיור ואת הקירות, והדבר גורם לו סבל. במקום לנסות לקבל את הלכלוך, אליעד מציע שאותו אדם ישאל את עצמו אילו דברים הוא אוהב, שבגלל שהוא אוהב אותם נגרם לו סבל. במקרה זה, האדם אוהב את הבית שלו, את עצמו ואת הניקיון, ולכן כשהבית מלוכלך הוא סובל. הפתרון שמציע אליעד הוא לשנוא במודע את אחד הדברים האלו או אפילו את כולם - לשנוא את הבית, את עצמו או את רעיון הניקיון. כאשר האדם שונא את הניקיון, הלכלוך כבר לא יפריע לו, ואולי הוא אפילו ייהנה מכך שהבית מלוכלך.
למה אנשים מתקשים להשתמש בשנאה ככלי לשיפור התחושה?
אליעד מסביר שהשימוש בשנאה יכול להיות קשה במיוחד לאנשים בעלי תפיסה של אהבה וחמלה, כאלה הרואים בשנאה דבר שלילי מאוד. אנשים אלו יתקשו לומר לעצמם "אני שונא את עצמי" או "אני שונא את הניקיון", כי זה נתפס עבורם כרגש לא לגיטימי. אך אליעד מדגים כי במציאות, כל סבל נגרם לאדם אך ורק בגלל אהבה למשהו. אילו האדם לא היה אוהב דבר, הוא לא היה יכול לסבול כלל, מכיוון שלא הייתה לו העדפה או התנגדות למציאות.
האם אפשר להשתמש בשנאה עצמית כדי להרגיש טוב יותר?
אליעד מרחיב את הנושא אף יותר וטוען שמקור הסבל הגדול ביותר של האדם הוא הוא עצמו. כלומר, האדם הוא זה שגורם לעצמו את כל הסבל, משום שהוא נאחז בדברים מסוימים שהוא אוהב או רוצה. אדם שרוצה להרגיש טוב צריך להיות מסוגל לפתח שנאה עצמית במובן החיובי של המושג - לא שנאה הרסנית, אלא שנאה למנגנון הפנימי שיוצר את הרצונות וההעדפות שלו. כך, כשהוא יחווה סבל, הוא יוכל ליהנות מהסבל כמעין עונש מוצדק על כך שהוא יוצר לעצמו בעיות. אדם יכול להתבונן על עצמו מבחוץ ולהבין כיצד הוא אחראי לסבלו, ומתוך כך לשמוח בכך שהוא משלם את המחיר על הטעויות של עצמו.
איך שנאה יכולה לעזור להתמודד עם פחד מהמוות?
אליעד מציג דוגמה נוספת שבה אדם מפחד מהמוות מכיוון שהוא אוהב את החיים. הפתרון במקרה כזה יהיה לשנוא את החיים - כי אם האדם שונא את חייו, המוות הופך עבורו לדבר חיובי. לכן, השימוש המודע בשנאה מאפשר להתמודד עם חרדות, פחדים וסבל באופן שאהבה לא יכולה לעשות באופן ישיר.
איך ללמוד לשנוא בצורה מודעת?
בדיוק כפי שאפשר ללמוד לאהוב משהו, כך אליעד אומר שניתן ללמוד גם לשנוא בצורה מודעת. לשנוא פירושו לתרגל ולהרגיל את עצמך לשנוא את הדברים שאתה אוהב, אלה שגורמים לך לסבול כאשר אינך מקבל אותם. אליעד מציע "סדנת שנאה" - שבה האדם לומד כיצד לשנוא במודע דברים מסוימים, ובכך להפחית את מידת האכפתיות שלו כלפיהם. כך האדם פחות יסבול, ואף יוכל ליהנות מכך שדברים מסוימים לא מתקיימים כפי שהיה רוצה.
מה יקרה לאהבה כשאדם יתחיל לשנוא?
אליעד מדגיש שהשימוש בשנאה לא חייב להיות תמידי או חד - כיווני. אפשר לשחק בין אהבה לשנאה - יום אחד לאהוב משהו, ויום אחר לשנוא אותו. ניתן לשנות את התפיסות הרגשיות לפי הצורך. אדם יכול לבחור לשנוא את מה שהוא אהב בעבר, ובכך להקל על עצמו את ההתמודדות עם המציאות המשתנה. הוא מציע לראות באהבה ובשנאה שני כלים גמישים שניתן לעבור ביניהם בצורה חופשית בהתאם למצב.
למה דווקא שנאה עצמית יכולה להיות יעילה במיוחד?
הסיבה המרכזית לכך ששנאה עצמית יעילה במיוחד היא העובדה שבסופו של דבר כל הסבל שהאדם חווה נובע ממנו עצמו. האדם הוא זה שרודף אחרי רצונות וצורות שונות, וכך יוצר לעצמו סבל מתמיד. השנאה העצמית מאפשרת לאדם להפסיק את ההתמכרות לרצונותיו ולצורות החיצוניות, ובכך להפחית משמעותית את הסבל. לפי אליעד, אדם שמצליח לשנוא את עצמו יכול להגיע למצב שבו הוא שמח לקבל "עונש" עצמי על טעויותיו, וכך הסבל הופך לחלק אינטגרלי, חיובי ואפילו מהנה של חוויית החיים שלו.
סיכום הגישה לשימוש בשנאה ככלי רגשי אפקטיבי
לסיכום, אליעד כהן מציע גישה רדיקלית אך מעמיקה לשימוש בשנאה ככלי פסיכולוגי לשיפור תחושת החיים, להקלת הסבל ולהתמודדות עם רגשות שליליים, פחדים ואכזבות. במקום להימנע מהשנאה או לנסות להפוך את הכל לאהבה, הוא מציע לאמץ את השנאה ככלי לגיטימי, חזק ומועיל שבאמצעותו האדם יכול לשנות את יחסו למציאות, ולשפר משמעותית את איכות חייו.
- איך להשתמש בשנאה בצורה חיובית?
- מה זה שנאה עצמית חיובית?
- איך להתמודד עם פחד מהמוות?
- איך לשפר את ההרגשה באמצעות שנאה?
- האם שנאה יכולה לעשות טוב?
- שימוש בשנאה ככלי פסיכולוגי
שנאה ואהבה - מה עושה יותר טוב?
השאלה העקרונית היא מה נותן לבן אדם תחושה טובה יותר - אהבה או שנאה? באופן טבעי, אהבה מקושרת להרגשה חיובית ושנאה נתפסת כגורם שלילי. אם כך, עולה השאלה - איך אפשר להשתמש בשנאה כדי לשפר את התחושה הכללית של האדם?
השימוש בשנאה לטובתך האישית
ברוב המקרים, כשרע לאדם, נאמר לו שעליו ללמוד לאהוב - לאהוב את מה שיש, את המציאות כפי שהיא. אך מה אם במקום זאת נאמר לו לשנוא? הרי כל אהבה טומנת בחובה שנאה להיפוך שלה. אם אדם אוהב סדר, הוא שונא אי - סדר. אם אדם אוהב ניקיון, הוא שונא לכלוך. כלומר, ניתן להפוך את המשחק: במקום להילחם באהבה, ניתן להשתמש בשנאה כדי להפוך את המצב לטוב יותר.
דוגמה: לכלוך בבית
נניח שאדם סובל מהעובדה שהבית שלו מלוכלך - הילדים מלכלכים את הכיור, יש בלגן, והוא מתוסכל. מה עליו לעשות? אחת האפשרויות היא לשנוא את התחושה של אי - היכולת לקבל את המציאות כמו שהיא. כלומר, במקום לנסות לאהוב את הלכלוך, אפשר לשנוא את ההתנגדות ללכלוך. אך האם זה באמת עוזר?
אלטרנטיבה אחרת היא לקחת את הרגש השלילי ולכוון אותו בצורה מודעת: במקום לשנוא את העובדה שהבית מלוכלך, אפשר לשנוא את הרעיון שהבית חייב להיות נקי. אם אדם שונא את הניקיון, הרי שלכלוך כבר לא מפריע לו, ואולי הוא אפילו ימצא הנאה מסוימת בכאוס.
שנאה ככלי רגשי
הרעיון המרכזי הוא לזהות את הדברים שגורמים לנו להרגיש רע ולמצוא מה אנחנו אוהבים שגורם לרע הזה. אם אדם סובל מכך שהבית מבולגן, זה קורה כי הוא אוהב סדר. אז ניתן לשנוא את הסדר, וכך הלכלוך כבר לא יהווה בעיה. למעשה, אם שנאה יכולה לגרום לסבל לאדם אחר, היא יכולה גם להפוך לאמצעי לשינוי תפיסתי כלפי עצמך.
שנאה עצמית והשפעותיה
אם נלך עוד צעד קדימה - מי בעצם גורם לאדם את מרבית הסבל? עצמו. כל התחושות השליליות מגיעות מהתנגשות בין המציאות לרצונות הפנימיים של האדם. במילים אחרות, האדם עצמו אחראי על סבלו. לכן, ניתן לפתח שנאה עצמית, אך לא במובן ההרסני שלה, אלא ככלי: אם תשנא את עצמך, תוכל לשמוח כשרע לך, כי זו תהיה מעין "ענישה מוצדקת". אדם יכול לפתח יכולת להסתכל על עצמו מבחוץ, לראות איך הוא יוצר לעצמו בעיות, ולהתענג על כך שהוא חווה את ההשלכות של מעשיו.
שנאה כדרך להתמודדות עם פחד מהמוות
נניח שאדם מפחד מהמוות. מדוע? כי הוא אוהב את החיים. אבל אם במקום זאת הוא ישנא את החיים, הרי שהמוות יהפוך לדבר חיובי עבורו. זהו יישום נוסף של העיקרון: במקום לנסות לאהוב את כל מה שקיים, ניתן לשנוא את מה שמונע ממך ליהנות מהמציאות.
שימוש מודע בשנאה
כפי שאדם יכול ללמוד לאהוב, כך ניתן גם ללמוד לשנוא באופן מבוקר. ישנה תפיסה לפיה עלינו להיות תמיד מלאים באהבה ובחמלה, אך האמת היא ששנאה היא כוח חזק ויעיל. בסופו של דבר, אהבה ושנאה הן שתי פנים של אותו מטבע - כל אהבה טומנת בחובה שנאה לדבר ההפוך לה. לכן, במקום לפחד מהשנאה, ניתן לרתום אותה ככלי לניהול רגשות, למיקוד עצמי ולהתמודדות עם סבל.
שנאה ככלי לשחרור מהסבל
אם אדם יסבול מהעובדה שהוא אוהב משהו והוא אינו מקבל אותו, אזי שנאה יכולה להיות הדרך החוצה. כל רעש שיש בחיים נובע מאהבה למשהו - אם היינו אדישים לכל, לא היה סבל. לכן, השנאה יכולה להיות המפתח לשחרור - על ידי כך ששונאים את מה שגורם לסבל, ניתן להפסיק לחוות את אותו סבל.
סיכום
השימוש בשנאה ככלי פסיכולוגי הוא טכניקה רדיקלית אך מעניינת. ניתן להשתמש בה כדי להתמודד עם רגשות שליליים ולשנות את הגישה למציאות. בין אם על ידי שנאת הרצון שהדברים יהיו בדרך מסוימת, שנאת החיבה שלנו לסדר ולניקיון, או אפילו שנאה עצמית כדרך להשתחרר מסבל, השנאה יכולה להפוך לכלי עוצמתי לניהול רגשות ולשליטה בתחושות הפנימיות.
השאלה העקרונית היא מה נותן לבן אדם תחושה טובה יותר - אהבה או שנאה? באופן טבעי, אהבה מקושרת להרגשה חיובית ושנאה נתפסת כגורם שלילי. אם כך, עולה השאלה - איך אפשר להשתמש בשנאה כדי לשפר את התחושה הכללית של האדם?
השימוש בשנאה לטובתך האישית
ברוב המקרים, כשרע לאדם, נאמר לו שעליו ללמוד לאהוב - לאהוב את מה שיש, את המציאות כפי שהיא. אך מה אם במקום זאת נאמר לו לשנוא? הרי כל אהבה טומנת בחובה שנאה להיפוך שלה. אם אדם אוהב סדר, הוא שונא אי - סדר. אם אדם אוהב ניקיון, הוא שונא לכלוך. כלומר, ניתן להפוך את המשחק: במקום להילחם באהבה, ניתן להשתמש בשנאה כדי להפוך את המצב לטוב יותר.
דוגמה: לכלוך בבית
נניח שאדם סובל מהעובדה שהבית שלו מלוכלך - הילדים מלכלכים את הכיור, יש בלגן, והוא מתוסכל. מה עליו לעשות? אחת האפשרויות היא לשנוא את התחושה של אי - היכולת לקבל את המציאות כמו שהיא. כלומר, במקום לנסות לאהוב את הלכלוך, אפשר לשנוא את ההתנגדות ללכלוך. אך האם זה באמת עוזר?
אלטרנטיבה אחרת היא לקחת את הרגש השלילי ולכוון אותו בצורה מודעת: במקום לשנוא את העובדה שהבית מלוכלך, אפשר לשנוא את הרעיון שהבית חייב להיות נקי. אם אדם שונא את הניקיון, הרי שלכלוך כבר לא מפריע לו, ואולי הוא אפילו ימצא הנאה מסוימת בכאוס.
שנאה ככלי רגשי
הרעיון המרכזי הוא לזהות את הדברים שגורמים לנו להרגיש רע ולמצוא מה אנחנו אוהבים שגורם לרע הזה. אם אדם סובל מכך שהבית מבולגן, זה קורה כי הוא אוהב סדר. אז ניתן לשנוא את הסדר, וכך הלכלוך כבר לא יהווה בעיה. למעשה, אם שנאה יכולה לגרום לסבל לאדם אחר, היא יכולה גם להפוך לאמצעי לשינוי תפיסתי כלפי עצמך.
שנאה עצמית והשפעותיה
אם נלך עוד צעד קדימה - מי בעצם גורם לאדם את מרבית הסבל? עצמו. כל התחושות השליליות מגיעות מהתנגשות בין המציאות לרצונות הפנימיים של האדם. במילים אחרות, האדם עצמו אחראי על סבלו. לכן, ניתן לפתח שנאה עצמית, אך לא במובן ההרסני שלה, אלא ככלי: אם תשנא את עצמך, תוכל לשמוח כשרע לך, כי זו תהיה מעין "ענישה מוצדקת". אדם יכול לפתח יכולת להסתכל על עצמו מבחוץ, לראות איך הוא יוצר לעצמו בעיות, ולהתענג על כך שהוא חווה את ההשלכות של מעשיו.
שנאה כדרך להתמודדות עם פחד מהמוות
נניח שאדם מפחד מהמוות. מדוע? כי הוא אוהב את החיים. אבל אם במקום זאת הוא ישנא את החיים, הרי שהמוות יהפוך לדבר חיובי עבורו. זהו יישום נוסף של העיקרון: במקום לנסות לאהוב את כל מה שקיים, ניתן לשנוא את מה שמונע ממך ליהנות מהמציאות.
שימוש מודע בשנאה
כפי שאדם יכול ללמוד לאהוב, כך ניתן גם ללמוד לשנוא באופן מבוקר. ישנה תפיסה לפיה עלינו להיות תמיד מלאים באהבה ובחמלה, אך האמת היא ששנאה היא כוח חזק ויעיל. בסופו של דבר, אהבה ושנאה הן שתי פנים של אותו מטבע - כל אהבה טומנת בחובה שנאה לדבר ההפוך לה. לכן, במקום לפחד מהשנאה, ניתן לרתום אותה ככלי לניהול רגשות, למיקוד עצמי ולהתמודדות עם סבל.
שנאה ככלי לשחרור מהסבל
אם אדם יסבול מהעובדה שהוא אוהב משהו והוא אינו מקבל אותו, אזי שנאה יכולה להיות הדרך החוצה. כל רעש שיש בחיים נובע מאהבה למשהו - אם היינו אדישים לכל, לא היה סבל. לכן, השנאה יכולה להיות המפתח לשחרור - על ידי כך ששונאים את מה שגורם לסבל, ניתן להפסיק לחוות את אותו סבל.
סיכום
השימוש בשנאה ככלי פסיכולוגי הוא טכניקה רדיקלית אך מעניינת. ניתן להשתמש בה כדי להתמודד עם רגשות שליליים ולשנות את הגישה למציאות. בין אם על ידי שנאת הרצון שהדברים יהיו בדרך מסוימת, שנאת החיבה שלנו לסדר ולניקיון, או אפילו שנאה עצמית כדרך להשתחרר מסבל, השנאה יכולה להפוך לכלי עוצמתי לניהול רגשות ולשליטה בתחושות הפנימיות.
עכשיו בא נדבר על שנאה ואהבה אוקי, עכשיו מה יותר כייף לשנוא או לאהוב בגדול? נגיד שלאהוב, מה עושה לך יותר טוב תחושה שאתה אוהב משהו או שאתה שונא משהו? אוהב. יפה אז בקיצור שנאה כביכול עושה רע לבן אדם תחושות של שנאה עושות לו רע ותחושות של אהבה עושות לו טוב, עכשיו השאלה היא איך בעצם ניתן להשתמש בתחושה של שנאה כדי לעשות לעצמך טוב ואז מזה אפשר לגזור איך לעשות לאחרים טוב באמצעות שנאה איך אפשר לגרום למישהו לשנוא משהו בשביל לעשות טוב לבן אדם ששונא זה כבר נגזרות של הדבר הזה.
אבל איך בעצם שנאה יכולה לעשות לבן אדם טוב, איפה בן אדם לפעמים רע לו "אתה יודע מה אתה צריך לעשות כדי שיהיה לך טוב? לשנוא", בדרך כלל אומרים לבן אדם "למה רע לך? כי אתה שונא מה שאתה צריך לעשות זה ללמוד לאהוב". עכשיו כל דבר שבן אדם אוהב הוא בעצם שונא את ההפך ולכן אפשר להפוך את כל המשחק הזה בסדר, אבל לא נדבר עכשיו על ההיבט הזה בא נלך על הפשוט, איפה נגיד בן אדם כשרע לו במשהו הוא צריך להשתמש בשנאה הוא צריך לשנוא תעורר בעצמך רגשות שנאה כלפי x ואז יהיה לך יותר טוב.
ש: למשל אפשר לשנוא את זה שאני לא רוצה לקבל את המציאות איך שהיא, לא רוצה לקבל את הדבר איך שהוא.
אליעד: אז את מה אתה שונא אתה שונא את הדבר שעושה לך רע, לא הבנתי תן דוגמה למצב שרע לך במשהו ואז אתה אומר "טוב עכשיו אני אתחיל לשנוא איזה משהו ואז יהיה לי יותר טוב" ואם אתה לא תצליח לשנוא את הדבר הזה.
ש: אני שונא.
אליעד: לא דוגמה, דוגמה למצב שרע נגיד "רע לי מזה שככה וככה".
ש: מצב שרע לי רע לי מזה שהילדים מלכלכים לי את הבית מלכלכים את הכיור.
אליעד: כן אין בעיה הלאה.
ש: עכשיו מה אני צריך לשנוא? לשנוא את התחושה הזאת שאני לא מוכן לקבל את המציאות כמו שהיא.
אליעד: לא הבנתי אתה לא מוכן לקבל את המציאות איך שהיא אז עדיף לשנוא את זה?
ש: לשנוא את התחושה את הרצון שלי שלא רוצה לקבל את המציאות, שהוא אומר "לא אני רוצה את המציאות בצורה אחרת".
אליעד: אתה כבר שונא אותו כי הוא עושה לך רע לא?
ש: אני שונא את המציאות בצורה מסוימת אני רוצה לא לשנוא את המציאות, אני רוצה לקבל את המציאות בכל מצב.
אליעד: מה אתה אמרת בפשיטות? אתה אמרת כל פעם כשרע לך למה רע לך כי אתה לא רוצה את המציאות.
ש: נכון.
אליעד: תשנא את זה שאתה לא רוצה את המציאות נגיד "אני שונא את זה שאני לא רוצה את המציאות".
ש: לא יודע אם זה יעזור.
אליעד: בסדר אז יהיה לך עוד יותר רע רוב הסיכויים שיהיה לך עוד יותר רע, לא אנחנו נמשיך עם הדוגמה של הכיור במטבח עכשיו הילדים לכלכו לך את הכיור במטבח הילדה קשקשה על כל הקירות ורע לך מזה, מה אתה צריך לשנוא כדי שיהיה לך טוב?
ש: אם אני מסתכל על זה ברמה.
אליעד: על פי הפשט אתה כבר שונא אתה שונא את הקירות המלוכלכים.
ש: אם אני מגיע להבנה עם עצמי אוקי שעד עכשיו היה לי טוב ואני צריך לשלם עכשיו על מה שקורה שזה בעצם הרע, ואם אני בעניין שאני רוצה אוקי אני עדיין משלם על זה עכשיו שרע ורע לי מזה שאני משלם את זה אז בעצם זה מביא אותי, נראה לי שזה מביא אותי למצב אוקי עכשיו כדי שיהיה גבול.
אליעד: נכנסת הביתה כל הקירות מלוכלכים הילדה קשקשה על כל הקירות מה אתה צריך לשנוא?
ש: אני צריך לשנוא את ההפך של זה.
אליעד: מה זה אומר פרקטית?
ש: פרקטית לשנוא את ההפך שיש מצב מסוים שהכיור הוא כן נקי.
אליעד: אבל אתה לא שונא את זה שהכיור נקי מה לעשות?
ש: אוקי אז.
אליעד: להגיד "אני שונא שהכיור נקי" למה שאני אשנא שהכיור נקי.
ש: כי אז בעצם אתה, אני מביא את עצמי למצב.
אליעד: אני אומר בא נעשה הפוך בסדר אתה אומר "אני אשנא אותו כי בגלל שאני אשנא את זה שהכיור נקי ואז ממילא לא יהיה לי רע מזה שהוא מלוכלך" נכון? ואני אומר לא אני אומר אם אתה רוצה, נסבך את השאלה אם אתה רוצה ליהנות מהדבר אם תשנא משהו זה יגרום לך ליהנות מהדבר. עוד פעם כי מה אתה אמרת נגיד הכיור מלוכלך ואתה אומר "טוב אני אדמיין בראש את הכיור נקי ואני אנסה לשנאות אני שונא שהכיור נקי", אוקי "כי בגלל שאני אוהב שהכיור נקי לכן אני משלם מחיר כשהוא מלוכלך לכן אני שונא את הרצון הזה" נגיד.
אבל איך אפשר להביא בן אדם למצב שהוא יאהב את זה כאילו שיהיה לו כייף מזה שהבית מלוכלך נגיד, אני בכוונה מקצין את זה עוד קצת בגדול זה אותו רעיון אותו כיוון. הרעיון הוא כזה נגיד הוא ראה בית מלוכלך, אוקי כאשר רע לבן אדם נגיד הוא נכנס הביתה הוא רואה את הבית מלוכלך הוא צריך לשאול את עצמו "מה הדברים שאותם אני אוהב ושבגלל שאני אוהב אותם רע לי" כל פעם כשבן אדם רע לו ממשהו זה בגלל שיש דברים שהוא אוהב אותם.
בן אדם רוצה שיהיה טוב למה שהוא אוהב אותו, אתה אוהב את עצמך אתה רוצה שיהיה לך טוב אוהב מישהו אחר רוצה שיהיה לו טוב, אתה אוהב את הבית אתה רוצה שלבית יהיה טוב נגיד נניח דוגמה את מה הדברים שאותם אתה אוהב ושבגלל שאתה אוהב אותם לכן רע לך, לדוגמה אתה נכנס הביתה הבית מלוכלך ואז רע לך אוקי איזה דברים שאתה אוהב גרמו לך לרע "אוקי אני אוהב את הבית שלי אני אוהב את עצמי, אני אוהב את הניקיון" תמצא אחד מאלה תשנא אותו או את שלושתם.
"אני שונא את עצמי שונא את הבית שונא את הניקיון" ואז אם אתה שונא את כולם אתה בכלל רוצה שיהיה מלוכלך. עכשיו למי זה לא יעבוד השיטה הזאת? לבן אדם שהוא פתי ונאיבי, מה זאת אומרת? בן אדם שהוא כולו מלא אהבה וחמלה הוא יגיד "למה שאני אשנא את עצמי למה שאני אשנא את הבית, למה שאני אשנא את הניקיון? אני לא יכול לשנוא איך אני אשנא, איך אני אשנא את הדברים האלה מה אני יכול לשנוא את עצמי עד כדי כך אני אשנא את עצמי עד כדי כך שאני אשמח שרע לי?".
תארו לעצמכם נגיד בן אדם מרביצים לו אז רע לו נכון? יפה ואם נגיד מחבל יבוא להרוג אותך ואז אתה נגיד שונא אותו ואתה יכול להרוג אותו לעשות בו לינץ' ואז אתה תרביץ לו ותרביץ לו וכל פעם שהוא צועק כייף לך שהוא צועק, אתה אומר "איזה כייף לי שהוא צועק אני שונא אותו, רע לך? לוחץ לו על הפצע עוד יותר" הוא אומר "תפסיק", "למה להפסיק?" אתה אומר לו "עוד יותר עושה לך את זה" אתה נהנה מכל טיפת סבל שלו למה כי אתה שונא אותו.
עכשיו השאלה היא אם בן אדם יכול לעשות את זה על עצמו שכשרע לו הוא יכול לשנוא את עצמו, לשנוא את עצמו וליהנות מזה שרע לו. עכשיו למה שבן אדם ישנא את עצמו פתאום תשנא את עצמך "אני אמור לאהוב את עצמי למה שאני אשנא את עצמי?", נכון אבל למה בן אדם שונא את המחבל? כי המחבל הזה עשה לו רע נכון ולמה שתשנא את עצמך, מי עושה לך רע יותר מאשר עצמך. עכשיו עוד פעם ביומיום בן אדם לא חושב על זה ככה הוא לא רואה את זה ככה אבל אם בן אדם היה לו שכל בראש כמה שהוא אוהב את עצמו הוא גם היה צריך לשנוא את עצמו הרי כל הסבל שיש לו בחיים זה בגלל עצמו.
הרי כל הבלגן שיש לבן אדם בחיים זה רק בגלל הדברים שהוא אוהב הרי אם לא היה את הדברים שהוא אוהב גם לא יכול היה להיות לו רע, בן אדם סובל בחיים רק בגלל שהוא אוהב את החיים בן אדם סובל מהמציאות רק בגלל שהוא אוהב את המציאות, בן אדם סובל כאבים פיזיים רק בגלל שהוא אוהב את הגוף שלו אין אפשרות לסבול בלי שאוהבים משהו. אבל אם בן אדם זוכר את זה בראש אז כאשר קורה לו משהו רע אחת הדרכים להתמודד עם הרע, אני לא אומר אם זה כדאי אם זה לא כדאי מתי כן מתי לא אבל אחת הדרכים להתמודד היא על ידי שנאה.
מה גורם לך להרגיש רע? הדבר הזה והזה, אוקי מה הדבר שאתה אוהב שבגלל שאתה אוהב הוא גורם לך להרגיש רע עכשיו תשנא אותו, תנסה לשכנע את עצמך שאתה שונא אותו שאתה רוצה שיהיה לו רע. באידיאל מהיבט מסוים כאילו בן אדם יכול להגיע למצב שהוא שונא את עצמו ואז בכלל הוא שמח שרע לו, שהוא כאילו מצליח לראות את עצמו מבחוץ מצליח להבין כמה בעיות הוא יצר לעצמו והוא אומר "אני שמח שרע לי זה העונש" ממש כמו שבן אדם יכול להיות שמח כשרע למישהו אחר הוא יכול להיות שמח כשרע לעצמו משהו כזה.
ולמה שבן אדם יעשה את זה או נגיד שהוא יכול לשנוא את המציאות. תבין עוד פעם בן אדם לא יכול לסבול בלי שהוא אוהב נגיד אומרים לו נגיד שהוא חולה והוא צריך למות ואז נגיד רע לו, למה רע לו? כי הוא אוהב את החיים אם הוא היה שונא את החיים היה לו טוב "איזה כייף שאני הולך למות שונא את החיים האלה רוצה להיפטר מהם". אוקי זהה את הדבר שאותו אתה אוהב ותשנא אותו אם תשנא אותו יהיה לך יותר טוב, אפילו יהיה לך טוב שהדבר הזה מקבל עונש סובל או מה שזה לא יהיה.
ש: עשיתי את זה על עצמי בלי מודע.
אליעד: מה עשית?
ש: כשהייתי בעבודה פעם הייתי שונא את זה מאוד ואז התחלתי לספר לעצמי שבבית אפילו יותר רע לי מהעבודה ואז ממש אני אוהב את העבודה, זה קרה לי כאילו בלי.
אליעד: שמה רצית כאילו לחזור הביתה ואז אמרת "אני שונא את הבית".
ש: בעבודה יותר טוב לי מהבית בבית אני קשה לי, בבית זה וזה בבית פה מצאתי לי את זה ואז בעבודה אני רוצה לעבוד עדיף לי להיות בעבודה.
אליעד: אז אני אומר גם באופן מודע להשתמש בשנאה לא לפחד לשנוא, לשנוא מהיבט מסוים לפעמים לשנוא את הדברים שאותם אתה אוהב שגורמים לך להרגיש רע, כל רע יש מאחוריו אהבה, אהבה מייצרת סבל בן אדם שאוהב משהו אז הוא סובל בפשט שאין לו את מה שהוא אוהב או שהוא אוהב משהו נגיד לא רוצה שיהיה רע לדבר שאותו הוא אוהב, הוא לא רוצה שתהיה לו התנגדות לרעיון שאותו הוא אוהב.
הוא אוהב את הרעיון שהבית נקי ואז הוא סובל כשהבית לא נקי אבל אם הוא היה שונא את הרעיון "אני שונא את הבית הזה אני רוצה שיהיה מלוכלך אני שונא אותו, אבל למה שאני ארצה שיהיה מלוכלך אני רוצה שיהיה נקי יהיה לי כייף לגור בו, לא אני שונא את זה שכייף לי לגור פה, למה שאני לא ארצה שיהיה לי כייף לגור פה? שונא את זה ככה בלי סיבה שונא את זה זהו שנאה טהורה".
ש: יש לי שאלה.
אליעד: כן.
ש: ואז מה יקרה לקטע שאהבתי להיות בבית נקי כאילו.
אליעד: שונא את זה.
ש: לא שונא את זה.
אליעד: עוד פעם אפשר לעשות מה שרוצים אפשר להגיד "אהבתי ואני", אפשר לעשות את מה שרוצים אפשר להגיד "שנאתי תמיד אני תמיד שונא התבלבלתי שאהבתי, טוב היום אני שונא מחר אני אוהב" אפשר לעשות הרבה משחקים אבל הרעיון הוא שנאה זה כלי לטפל בבעיות, סדנת שנאה איך ללמוד לשנוא. כן הרי מה זה סדנת אהבה כשאתה אוהב משהו אתה שונא את ההפך שלו אתה לא יכול ללמוד לאהוב בלי לשנוא את ההפך, נגיד אומרים "תתחיל לאהוב את השני" זה בעצם "תשנא את זה שאתה לא אוהב את השני".
"תשנא את הרגשות השליליים שלך ותאהב רגשות שנחשבים לחיוביים" אותו דבר זה משחקי מילים אבל בגדול אני אומר גם באופן מודע לשנוא משהו ואז לא אכפת שאותו דבר סובל או אפילו שמחים שאותו דבר סובל או לפחות לא אכפת שהוא סובל או פחות אכפת שהוא סובל. ושנאה עצמית עולה על כולם למה? כי בסופו של דבר הסבל בסופו של דבר הוא עצמי, בן אדם שונא שרע לו אבל אם בן אדם היה שונא את עצמו אז היה לו טוב מזה שרע לו הוא היה פחות, כאילו מה אתה כל כך אוהב את עצמך שאתה רוצה שיהיה לך טוב, מה אתה כל כך מגיע לך טוב מה אתה לא שונא את עצמך לא בא לך לפעמים שיהיה לך רע כאילו שתחטוף עונש.
עכשיו ומה השכל שבדבר? יש בזה עוד שכל למה כי למה רע לבן אדם הוא משקר מהיבט מסוים הוא כאילו רודף אחרי צורות אז יאללה הגיע הזמן שתשלם את המחיר על זה שאתה רודף אחרי צורות ואז תפסיק לרדוף אחרי צורות, לדוגמה תפסיק להאמין לרצונות נגיד עונש הנה אתה כל הזמן מאמין לרצונות עכשיו תחטוף עונש. הבנו?
אבל איך בעצם שנאה יכולה לעשות לבן אדם טוב, איפה בן אדם לפעמים רע לו "אתה יודע מה אתה צריך לעשות כדי שיהיה לך טוב? לשנוא", בדרך כלל אומרים לבן אדם "למה רע לך? כי אתה שונא מה שאתה צריך לעשות זה ללמוד לאהוב". עכשיו כל דבר שבן אדם אוהב הוא בעצם שונא את ההפך ולכן אפשר להפוך את כל המשחק הזה בסדר, אבל לא נדבר עכשיו על ההיבט הזה בא נלך על הפשוט, איפה נגיד בן אדם כשרע לו במשהו הוא צריך להשתמש בשנאה הוא צריך לשנוא תעורר בעצמך רגשות שנאה כלפי x ואז יהיה לך יותר טוב.
ש: למשל אפשר לשנוא את זה שאני לא רוצה לקבל את המציאות איך שהיא, לא רוצה לקבל את הדבר איך שהוא.
אליעד: אז את מה אתה שונא אתה שונא את הדבר שעושה לך רע, לא הבנתי תן דוגמה למצב שרע לך במשהו ואז אתה אומר "טוב עכשיו אני אתחיל לשנוא איזה משהו ואז יהיה לי יותר טוב" ואם אתה לא תצליח לשנוא את הדבר הזה.
ש: אני שונא.
אליעד: לא דוגמה, דוגמה למצב שרע נגיד "רע לי מזה שככה וככה".
ש: מצב שרע לי רע לי מזה שהילדים מלכלכים לי את הבית מלכלכים את הכיור.
אליעד: כן אין בעיה הלאה.
ש: עכשיו מה אני צריך לשנוא? לשנוא את התחושה הזאת שאני לא מוכן לקבל את המציאות כמו שהיא.
אליעד: לא הבנתי אתה לא מוכן לקבל את המציאות איך שהיא אז עדיף לשנוא את זה?
ש: לשנוא את התחושה את הרצון שלי שלא רוצה לקבל את המציאות, שהוא אומר "לא אני רוצה את המציאות בצורה אחרת".
אליעד: אתה כבר שונא אותו כי הוא עושה לך רע לא?
ש: אני שונא את המציאות בצורה מסוימת אני רוצה לא לשנוא את המציאות, אני רוצה לקבל את המציאות בכל מצב.
אליעד: מה אתה אמרת בפשיטות? אתה אמרת כל פעם כשרע לך למה רע לך כי אתה לא רוצה את המציאות.
ש: נכון.
אליעד: תשנא את זה שאתה לא רוצה את המציאות נגיד "אני שונא את זה שאני לא רוצה את המציאות".
ש: לא יודע אם זה יעזור.
אליעד: בסדר אז יהיה לך עוד יותר רע רוב הסיכויים שיהיה לך עוד יותר רע, לא אנחנו נמשיך עם הדוגמה של הכיור במטבח עכשיו הילדים לכלכו לך את הכיור במטבח הילדה קשקשה על כל הקירות ורע לך מזה, מה אתה צריך לשנוא כדי שיהיה לך טוב?
ש: אם אני מסתכל על זה ברמה.
אליעד: על פי הפשט אתה כבר שונא אתה שונא את הקירות המלוכלכים.
ש: אם אני מגיע להבנה עם עצמי אוקי שעד עכשיו היה לי טוב ואני צריך לשלם עכשיו על מה שקורה שזה בעצם הרע, ואם אני בעניין שאני רוצה אוקי אני עדיין משלם על זה עכשיו שרע ורע לי מזה שאני משלם את זה אז בעצם זה מביא אותי, נראה לי שזה מביא אותי למצב אוקי עכשיו כדי שיהיה גבול.
אליעד: נכנסת הביתה כל הקירות מלוכלכים הילדה קשקשה על כל הקירות מה אתה צריך לשנוא?
ש: אני צריך לשנוא את ההפך של זה.
אליעד: מה זה אומר פרקטית?
ש: פרקטית לשנוא את ההפך שיש מצב מסוים שהכיור הוא כן נקי.
אליעד: אבל אתה לא שונא את זה שהכיור נקי מה לעשות?
ש: אוקי אז.
אליעד: להגיד "אני שונא שהכיור נקי" למה שאני אשנא שהכיור נקי.
ש: כי אז בעצם אתה, אני מביא את עצמי למצב.
אליעד: אני אומר בא נעשה הפוך בסדר אתה אומר "אני אשנא אותו כי בגלל שאני אשנא את זה שהכיור נקי ואז ממילא לא יהיה לי רע מזה שהוא מלוכלך" נכון? ואני אומר לא אני אומר אם אתה רוצה, נסבך את השאלה אם אתה רוצה ליהנות מהדבר אם תשנא משהו זה יגרום לך ליהנות מהדבר. עוד פעם כי מה אתה אמרת נגיד הכיור מלוכלך ואתה אומר "טוב אני אדמיין בראש את הכיור נקי ואני אנסה לשנאות אני שונא שהכיור נקי", אוקי "כי בגלל שאני אוהב שהכיור נקי לכן אני משלם מחיר כשהוא מלוכלך לכן אני שונא את הרצון הזה" נגיד.
אבל איך אפשר להביא בן אדם למצב שהוא יאהב את זה כאילו שיהיה לו כייף מזה שהבית מלוכלך נגיד, אני בכוונה מקצין את זה עוד קצת בגדול זה אותו רעיון אותו כיוון. הרעיון הוא כזה נגיד הוא ראה בית מלוכלך, אוקי כאשר רע לבן אדם נגיד הוא נכנס הביתה הוא רואה את הבית מלוכלך הוא צריך לשאול את עצמו "מה הדברים שאותם אני אוהב ושבגלל שאני אוהב אותם רע לי" כל פעם כשבן אדם רע לו ממשהו זה בגלל שיש דברים שהוא אוהב אותם.
בן אדם רוצה שיהיה טוב למה שהוא אוהב אותו, אתה אוהב את עצמך אתה רוצה שיהיה לך טוב אוהב מישהו אחר רוצה שיהיה לו טוב, אתה אוהב את הבית אתה רוצה שלבית יהיה טוב נגיד נניח דוגמה את מה הדברים שאותם אתה אוהב ושבגלל שאתה אוהב אותם לכן רע לך, לדוגמה אתה נכנס הביתה הבית מלוכלך ואז רע לך אוקי איזה דברים שאתה אוהב גרמו לך לרע "אוקי אני אוהב את הבית שלי אני אוהב את עצמי, אני אוהב את הניקיון" תמצא אחד מאלה תשנא אותו או את שלושתם.
"אני שונא את עצמי שונא את הבית שונא את הניקיון" ואז אם אתה שונא את כולם אתה בכלל רוצה שיהיה מלוכלך. עכשיו למי זה לא יעבוד השיטה הזאת? לבן אדם שהוא פתי ונאיבי, מה זאת אומרת? בן אדם שהוא כולו מלא אהבה וחמלה הוא יגיד "למה שאני אשנא את עצמי למה שאני אשנא את הבית, למה שאני אשנא את הניקיון? אני לא יכול לשנוא איך אני אשנא, איך אני אשנא את הדברים האלה מה אני יכול לשנוא את עצמי עד כדי כך אני אשנא את עצמי עד כדי כך שאני אשמח שרע לי?".
תארו לעצמכם נגיד בן אדם מרביצים לו אז רע לו נכון? יפה ואם נגיד מחבל יבוא להרוג אותך ואז אתה נגיד שונא אותו ואתה יכול להרוג אותו לעשות בו לינץ' ואז אתה תרביץ לו ותרביץ לו וכל פעם שהוא צועק כייף לך שהוא צועק, אתה אומר "איזה כייף לי שהוא צועק אני שונא אותו, רע לך? לוחץ לו על הפצע עוד יותר" הוא אומר "תפסיק", "למה להפסיק?" אתה אומר לו "עוד יותר עושה לך את זה" אתה נהנה מכל טיפת סבל שלו למה כי אתה שונא אותו.
עכשיו השאלה היא אם בן אדם יכול לעשות את זה על עצמו שכשרע לו הוא יכול לשנוא את עצמו, לשנוא את עצמו וליהנות מזה שרע לו. עכשיו למה שבן אדם ישנא את עצמו פתאום תשנא את עצמך "אני אמור לאהוב את עצמי למה שאני אשנא את עצמי?", נכון אבל למה בן אדם שונא את המחבל? כי המחבל הזה עשה לו רע נכון ולמה שתשנא את עצמך, מי עושה לך רע יותר מאשר עצמך. עכשיו עוד פעם ביומיום בן אדם לא חושב על זה ככה הוא לא רואה את זה ככה אבל אם בן אדם היה לו שכל בראש כמה שהוא אוהב את עצמו הוא גם היה צריך לשנוא את עצמו הרי כל הסבל שיש לו בחיים זה בגלל עצמו.
הרי כל הבלגן שיש לבן אדם בחיים זה רק בגלל הדברים שהוא אוהב הרי אם לא היה את הדברים שהוא אוהב גם לא יכול היה להיות לו רע, בן אדם סובל בחיים רק בגלל שהוא אוהב את החיים בן אדם סובל מהמציאות רק בגלל שהוא אוהב את המציאות, בן אדם סובל כאבים פיזיים רק בגלל שהוא אוהב את הגוף שלו אין אפשרות לסבול בלי שאוהבים משהו. אבל אם בן אדם זוכר את זה בראש אז כאשר קורה לו משהו רע אחת הדרכים להתמודד עם הרע, אני לא אומר אם זה כדאי אם זה לא כדאי מתי כן מתי לא אבל אחת הדרכים להתמודד היא על ידי שנאה.
מה גורם לך להרגיש רע? הדבר הזה והזה, אוקי מה הדבר שאתה אוהב שבגלל שאתה אוהב הוא גורם לך להרגיש רע עכשיו תשנא אותו, תנסה לשכנע את עצמך שאתה שונא אותו שאתה רוצה שיהיה לו רע. באידיאל מהיבט מסוים כאילו בן אדם יכול להגיע למצב שהוא שונא את עצמו ואז בכלל הוא שמח שרע לו, שהוא כאילו מצליח לראות את עצמו מבחוץ מצליח להבין כמה בעיות הוא יצר לעצמו והוא אומר "אני שמח שרע לי זה העונש" ממש כמו שבן אדם יכול להיות שמח כשרע למישהו אחר הוא יכול להיות שמח כשרע לעצמו משהו כזה.
ולמה שבן אדם יעשה את זה או נגיד שהוא יכול לשנוא את המציאות. תבין עוד פעם בן אדם לא יכול לסבול בלי שהוא אוהב נגיד אומרים לו נגיד שהוא חולה והוא צריך למות ואז נגיד רע לו, למה רע לו? כי הוא אוהב את החיים אם הוא היה שונא את החיים היה לו טוב "איזה כייף שאני הולך למות שונא את החיים האלה רוצה להיפטר מהם". אוקי זהה את הדבר שאותו אתה אוהב ותשנא אותו אם תשנא אותו יהיה לך יותר טוב, אפילו יהיה לך טוב שהדבר הזה מקבל עונש סובל או מה שזה לא יהיה.
ש: עשיתי את זה על עצמי בלי מודע.
אליעד: מה עשית?
ש: כשהייתי בעבודה פעם הייתי שונא את זה מאוד ואז התחלתי לספר לעצמי שבבית אפילו יותר רע לי מהעבודה ואז ממש אני אוהב את העבודה, זה קרה לי כאילו בלי.
אליעד: שמה רצית כאילו לחזור הביתה ואז אמרת "אני שונא את הבית".
ש: בעבודה יותר טוב לי מהבית בבית אני קשה לי, בבית זה וזה בבית פה מצאתי לי את זה ואז בעבודה אני רוצה לעבוד עדיף לי להיות בעבודה.
אליעד: אז אני אומר גם באופן מודע להשתמש בשנאה לא לפחד לשנוא, לשנוא מהיבט מסוים לפעמים לשנוא את הדברים שאותם אתה אוהב שגורמים לך להרגיש רע, כל רע יש מאחוריו אהבה, אהבה מייצרת סבל בן אדם שאוהב משהו אז הוא סובל בפשט שאין לו את מה שהוא אוהב או שהוא אוהב משהו נגיד לא רוצה שיהיה רע לדבר שאותו הוא אוהב, הוא לא רוצה שתהיה לו התנגדות לרעיון שאותו הוא אוהב.
הוא אוהב את הרעיון שהבית נקי ואז הוא סובל כשהבית לא נקי אבל אם הוא היה שונא את הרעיון "אני שונא את הבית הזה אני רוצה שיהיה מלוכלך אני שונא אותו, אבל למה שאני ארצה שיהיה מלוכלך אני רוצה שיהיה נקי יהיה לי כייף לגור בו, לא אני שונא את זה שכייף לי לגור פה, למה שאני לא ארצה שיהיה לי כייף לגור פה? שונא את זה ככה בלי סיבה שונא את זה זהו שנאה טהורה".
ש: יש לי שאלה.
אליעד: כן.
ש: ואז מה יקרה לקטע שאהבתי להיות בבית נקי כאילו.
אליעד: שונא את זה.
ש: לא שונא את זה.
אליעד: עוד פעם אפשר לעשות מה שרוצים אפשר להגיד "אהבתי ואני", אפשר לעשות את מה שרוצים אפשר להגיד "שנאתי תמיד אני תמיד שונא התבלבלתי שאהבתי, טוב היום אני שונא מחר אני אוהב" אפשר לעשות הרבה משחקים אבל הרעיון הוא שנאה זה כלי לטפל בבעיות, סדנת שנאה איך ללמוד לשנוא. כן הרי מה זה סדנת אהבה כשאתה אוהב משהו אתה שונא את ההפך שלו אתה לא יכול ללמוד לאהוב בלי לשנוא את ההפך, נגיד אומרים "תתחיל לאהוב את השני" זה בעצם "תשנא את זה שאתה לא אוהב את השני".
"תשנא את הרגשות השליליים שלך ותאהב רגשות שנחשבים לחיוביים" אותו דבר זה משחקי מילים אבל בגדול אני אומר גם באופן מודע לשנוא משהו ואז לא אכפת שאותו דבר סובל או אפילו שמחים שאותו דבר סובל או לפחות לא אכפת שהוא סובל או פחות אכפת שהוא סובל. ושנאה עצמית עולה על כולם למה? כי בסופו של דבר הסבל בסופו של דבר הוא עצמי, בן אדם שונא שרע לו אבל אם בן אדם היה שונא את עצמו אז היה לו טוב מזה שרע לו הוא היה פחות, כאילו מה אתה כל כך אוהב את עצמך שאתה רוצה שיהיה לך טוב, מה אתה כל כך מגיע לך טוב מה אתה לא שונא את עצמך לא בא לך לפעמים שיהיה לך רע כאילו שתחטוף עונש.
עכשיו ומה השכל שבדבר? יש בזה עוד שכל למה כי למה רע לבן אדם הוא משקר מהיבט מסוים הוא כאילו רודף אחרי צורות אז יאללה הגיע הזמן שתשלם את המחיר על זה שאתה רודף אחרי צורות ואז תפסיק לרדוף אחרי צורות, לדוגמה תפסיק להאמין לרצונות נגיד עונש הנה אתה כל הזמן מאמין לרצונות עכשיו תחטוף עונש. הבנו?
050-3331-331